פסגת שרי החוץ של מדינות ה־G7 השבוע / צילום: ap, Eugene Hoshiko
זה היה השבוע שבו ישראל איבדה את התמיכה בסיקור של חלק גדול מכלי התקשורת באירופה. חודש אחרי מעשי הטבח הנוראיים של חמאס ה־7 באוקטובר, רוב גדול של העיתונים, ערוצי הטלוויזיה והאתרים "דפדפו הלאה", ועברו להתמקד באופן משמעותי בעיקר במה שקורה בעזה.
● כותרות העיתונים בעולם | האיחוד האירופי נגד טורקיה, והאזרחים הבריטים שנתקעו בעזה
● תחקיר מציג: צלם AP שתיעד את ה-7 באוקטובר בתמונה עם סינוואר
● רק יהודים אתם לא רוצים? המכתב הנוקב של המיליארדר להרווארד
זה החל עם החשודים המיידים. שורת אזהרות חריפות מצד ראשי גופים בינלאומיים, שהפכו בתוך דקות משיגורם לכותרות ראשיות: מזכ"ל האו"ם ("עזה הופכת לבית קברות לילדים"), מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי ("הלם מהתקפות על בתי חולים ואמבולנסים") ונציב זכויות האדם של האו"ם ("ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה"). וזה המשיך עם תמונות ההרס והקורבנות האזרחיים הרבים כתוצאה מהפצצות חיל האוויר.
לא נשאר זכר לסולידריות
התדרוכים היומיים של דובר צה"ל לכתבים (וגם התדרוכים הנעשים לכתבים זרים באנגלית), המידע שמתרוצץ ברשתות החברתיות ופעילות של גורמי הסברה ישראלים מנסים לשמר את הצד הישראלי בתודעה האירופית. אבל זהו קרב מאסף. תשומת הלב ניתנה בשבוע החולף בין היתר להפצצה של אמבולנס פלסטיני, בעוד שהקלטות שפירסם דובר צה"ל על כך שמחבלי חמאס משתמשים בהם למעבר בטוח לא זכו להד. בזה אחר זה, כלי התקשורת התמקדו השבוע בשורת הפצצות של יעדים במחנות פליטים בעזה. ילדים או גופות ילדים המחולצים מבין עיי־חורבות הופיעו בכל השערים.
הדיווחים שמגיעים מהצד הישראלי על השימוש של חמאס במנהרות בבתי חולים לא עברו ממש לתקשורת הבינלאומית. במקרה הטוב, הן נכנסו לידיעות המתגלגלות המספקות סיקור שוטף. כך גם לגבי הטענות לטבח של אזרחים על ידי חמאס עצמו, שניסה למנוע מעבר דרומה. לעומתם, הסיפורים על איכות מי השתייה בעזה, על חשש מהתפשטות מחלות, על סכנת הפסקת החשמל לבתי החולים ועל מצוקת היולדות הפכו לכתבות עצמאיות.
זה לא המצב רק בכלי התקשורת הבינלאומיים המובילים באנגלית (כמו ה־CNN, ה־BBC, ה"גרדיאן" וה"ניו יורק טיימס"), אלא גם בתקשורת המקומית במדינות כמו צרפת, או דנמרק שבה הגיע זמנם של כמרים "להכות על חטא" בכך שהם אינם יכולים "למנוע את הטבח המתחולל בעזה". שער ה"טיים" לגבי "הזוועות של עזה" מסמן כי הגיע תורה של המטוטלת התקשורתית לשוב לצד הפלשתיני, אחרי עצירה קצרה בצד הישראלי. המצב ההומניטרי בעזה, ההפצצות והעקורים הם בראש מעייני התקשורת האירופית, והיא זו שמעצבת את דעת הקהל ביבשת.
לעין הישראלית, כל זה מקומם מאוד. מעשי הטבח של ה־7 באוקטובר עדיין טריים בעבור הקהל הישראלי, וסיפורי הקורבנות מוצגים בכל ערב בטלוויזיה ובכל בוקר בעיתונים. קו פרשת המים וההבנה הישראלית כי מדובר במלחמת אין־ברירה לא מיתרגמת לשינוי ערכים בתקשורת הגלובלית, שמסקרת את המלחמה בהתאם לעמדות שאימצה במהלך עשרות שנות הסכסוך הישראלי־פלסטיני. פער נפתח בין הישראלים לבין התקשורת האירופית, והיכן שהייתה עד לפני שבועיים־שלושה סולידריות והזדהות, כעת יש ניכור וגינוי.
האור הירוק עדיין בוהק
אבל נכון לעכשיו, התמיכה בקרב מנהיגי המדינות החשובות באיחוד האירופי נותרה איתנה. רוב המומחים סבורים כי הדבר זמני, כי התמונות הזורמות מעזה והכיסוי התקשורתי שוחקים את התמיכה הציבורית ויישחקו גם את התמיכה הפוליטית, כמעין חוק טבע.
אבל עד כה, המנהיגים האירופיים הפגינו תמיכה בישראל שלא נרשמה כמוה בעשורים האחרונים. יותר מחודש לתוך המלחמה, קרוב לשבועיים אחרי התחלת התמרון הקרקעי, הההישג החשוב הוא שהאיחוד האירופי טרם קרא לישראל באופן ברור להפסקת אש. במקום זאת, הוא - בתיאום עם האמריקאים - מדברים על "פאוזות הומניטריות", ומקפידים להזכיר את שחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה כחלק מאותן הפוגות. העמדה הזו חזרה על עצמה גם בפסגת שרי החוץ של מדינות ה־7G ביום שלישי, ונראית איתנה נכון לעכשיו.
בנוסף, נאום מדיניות של נשיאת הנציבות אורסולה פון דר־ליין שהתקיים השבוע אימץ את הגישה האמריקאית לפיה ימיו של חמאס ברצועת עזה נגמרו. תמיכתה ברורה ויהיה קשה לחזור בה: "לישראל יש את הזכות להגן על עצמה בעוד חמאס מתבצר ומגן על לוחמים ומצבורי נשק מתחת למחנות פליטים ותשתית אזרחית", אמרה. ראש מועצת אירופה (המייצג את ראשי כל החברות באיחוד) כתב השבוע כי שוחח עם נתניהו ו"אישר מחדש את הסולידריות העמוקה של עם ישראל. יש לשחרר מייד את החטופים".
החייאת דיון המידתיות
פה ושם ישנם אכן סימני התרופפות. ראש ממשלת אירלנד, מדינה שביקרה את ישראל בחריפות והגדירה את פעילותה כ"עונש קולקטיבי" שב ותקף. "מה שאני רואה (שישראל עושה ברצועת עזה) הוא לא הגנה עצמית, אלא דומה יותר לנקמה", אמר.
ראש ממשלת בלגיה הציג מחדש לדיון את המונח שהאיחוד האירופי מיהר בעבר להשתמש בו כדי לאותת לישראל שזמנה תם - "מידתיות". "מה שקורה עכשיו בעזה הוא כבר לא פרופורציונלי", אמר. גם ספרד מצדדת בהפסקת אש מיידית. ראש ממשלת יוון, שאמור להיות בעל־ברית הדוק של ישראל ובמיוחד של ראש הממשלה נתניהו, גינה את "התמונות הנוראיות היוצאות מעזה", ואמר כי שאלת ה"מידתיות" תשוב ותעלה. אבל בנקודת הזמן הנוכחית, מדובר במיעוט באיחוד האירופי.
העמדה הצרפתית, כדאי לציין, מרחפת במעין חלל שאינו קשור ישירות ליוזמות אחרות, ומאפיינת את השאיפות הגדולות של המדינה שמנסה לפלס תמיד דרך עצמאית. נשיא צרפת מקרון הכריז בתחילה על כוונה ליצור קואליציה בינלאומית שתילחם בחמאס כמו שנלחמה בדאעש. הוא גם הכריז לפני שבועיים כי בית חולים צף ייצא לכיוון עזה "בתוך יומיים", אך שום דבר לא התקדם בתחום זה. כעת, הוא מכנס ועידת שלום לדון במשבר ההומניטרי בעזה.
לקולות בישראל הקוראים להתעלם מהקהילה הבינלאומית אפשר לומר כי האירופאים אכן לא מאוד חשובים בתמונת המצב הנוכחית. למדינות כמו רוסיה וסין יש חשיבות גדולה יותר בעימות. אבל העמדה האירופאית מתואמת הדוקות עם העמדה האמריקאית, ומספקת סימנים לגבי היקף התמיכה המערבית.
הגוש שחושל על רקע מלחמת אוקראינה מנסה להציג חזית אחידה. עד כה, היא מיתרגמת לחופש פעולה צבאי לישראל. לאור ירוק בעוצמה שלא קיבלה בעבר. אבל באופק, בעקבות הסיקור, המצב בעזה, ההפגנות ברחובות וככל שמתרחקים מה־7 באוקטובר, הסיכון שהוא ייפסק הולך וגובר.