גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאז פרוץ המלחמה: הציבור דחה הלוואות בהיקף 2.7 מיליארד שקל

בנק ישראל פרסם לראשונה נתונים המגלים כי משקי בית ועסקים דחו בחודש אוקטובר תשלומים ב-117 אלף הלוואות, כשליש מהן ע"י נפגעים בקו העימות, קרובי משפחה של נרצחים ואנשי מילואים • משקי הבית דחו משכנתאות ב-457 מיליון שקל, המהוות 2.7% מסך תיק המשכנתאות • היקף הדחיות משמעותי אך עוד רחוק מהמצב בפרוץ הקורונה

צילום: Shutterstock, fizkes
צילום: Shutterstock, fizkes

הפיקוח על הבנקים מפרסם היום (ד') נתונים ראשונים על היקף דחיות התשלומים שבוצעו במהלך שלושת השבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל". הנתונים מתייחסים לחודש אוקטובר 2023, ועולה מהם כי במהלך חודש זה נדחו כ-117 אלף הלוואות במערכת הבנקאית. מרביתן, כ-75 אלף שקל, הן של משקי בית, מתוכן 48 אלף שקל הלוואות צרכניות ו-27.2 אלף שקל משכנתאות.

בסך-הכול דחה הציבור - משקי בית ועסקים - החזרים בסכום של 2.7 מיליארד שקל. מדובר במחצית מהסכום שנדחה בקורונה, אז, מפרוץ המגפה במרץ 2020 ועד 19 באפריל עמד סך הדחיות על 4.65 מיליארד שקל. 

הקפאות המשכנתה קפצו ב-40% לרמה הגבוהה ביותר מאז הקורונה 
בדיקת גלובס | הבנק מציע להקפיא את המשכנתה בגלל המצב? זה יכול לעלות לכם ביוקר

סך החזרי המשכנתאות שנדחו עומד על 457 מיליון שקל, המהווים כ-2.7% מתוך תיק האשראי לדיור של הציבור. סכום זה הוא חלק מתוך כ-16 מיליארד שקל משכנתאות שנמצאות כעת בדחיית תשלומים (גרייס).

אין ספק כי מדובר בסכום לא מבוטל של משכנתאות שנדחו, אך לשם השוואה, חודש לאחר פרוץ הקורונה, באפריל 2020, סך ההחזרים שנדחה עמד על 1.64 מיליארד שקל (פי ארבעה מאשר כעת), ומספר בקשות הדחייה עמד על 121 אלף איש (כמעט פי שישה).

באשר למשך הזמן בו ביקש הציבור לדחות את ההחזרים, בתחום המשכנתאות 57% בקשו דחייה של עד 3 חודשים, בעוד 32% ביקשו דחייה של בין 3 חודשים לחצי שנה, ו-12% ביקשו דחייה של חצי שנה ויותר.

בכירים במערכת הבנקאית מעריכים לגלובס כי לא סביר שדחיית המשכנתאות תגיע להיקפי שיא הקורונה, שאז בחודשים מרץ-אפריל 2020 הגיעה ל-100 מיליארד שקל. לעומת זאת, כן ייתכן מצב שבו ההיקף יגיע לזה של סוף 2020, אז בוצעו הסגרים הקטנים יותר. באותה תקופה היקפי הדחיות הגיעו ל-50-60 מיליארד שקל.

"דפוס ההתנהגות של הקורונה שונה מזה של עכשיו, משום שאז המגפה הביא לשיתוק המשק בתוך ימים ספורים, ועשרות אלפים פנו לבנקים למשכנתאות בתוך ימים ספורים. המלחמה לא גורמת לשיתוק המשק, אלא לבעיות קשות ברוב ענפי הכלכלה, להוצאת אנשים לחל"ת ולתהליך של חניקה פיננסית - לכן התהליך איטי יותר ומצומצם יותר מאז", אמר בכיר.

ואולם החניקה נמשכת גם בחודש הנוכחי, שבו גם הגבול הצפוני הצטרף למעגל השיתוק, ועל כן סביר מאוד שגם בחודש נובמבר תימשך העלייה במספר הדחיות, מה גם שעל-פי הנתונים, רוב הדוחים באוקטובר אינם תושבי עוטף עזה שמשויכים למעגל הראשון שסימן בנק ישראל במתווה שלו לטיפול בלקוחות הבנקים. בפועל נמצא כי רק במעגל זה הקפאה או דחיית הלוואה היא צעד סביר לצרכן. במעגל השני, שאליו משויכים רוב תושבי המדינה, ההקפאה מוגבלת מאוד בזמן ועלולה לגבות מחיר יקר ממי שמבצע אותה.

מהתאחדות יועצי המשכנתאות נמסר: "הזינוק החד בדחיית המשכנתאות מעיד על אוזלת-היד של המדינה בסיוע לנוטלי המשכנתאות. חשוב לציין כי מי שבחר ב'גרייס' נאלץ למעשה לבחור באופציה ואפילו לשלם עליה באמצעות עלייה של עד 600 שקל בהחזר החודשי.

"אנחנו מעריכים כי מעבר לאלה שנאלצו לעשות שימוש ב'כלי' של דחיית המשכנתה, לא יצטרפו לקוחות רבים בעתיד, ונראה ירידה במספרים בחודשים הקרובים. יחד עם זאת, הנתון המדאיג בדוח של בנק ישראל, המחייב התייחסו,ת הוא הגידול בפיגורים בהחזר החודשי - גידול שמעיד על המצוקה הקשה של אזרחי ישראל ומדגיש את העובדה שהמדינה לא השכילה לספק עבורם פתרונות סיוע ראויים. אם מצרפים למספרים הללו את שיעור ההלוואות הקמעונאיות, מתבררת תמונה קשה בהרבה".

העסקים הגדולים ביקשו את היקף הדחייה הגדול ביותר

באשר להלוואות הצרכניות של משקי הבית, הסכום שנדחה באוקטובר עמד על 140 מיליון שקל, והן משקפות הלוואות בסכום של 2.7 מיליארד שקל.

כאמור, סך התשלומים שנדחו עומד על כ-2.7 מיליארד שקל, מרביתם במגזר העסקי. כ-800 מיליון שקל בהחזרים נדחו על-ידי עסקים גדולים בלבד, למרות שסך בקשות הדחייה במגזר זה עמד על 316 בלבד.

באשר לפרקי הזמן לדחייה ההלוואות, באשראי הצרכני 97% מהמבקשים ביקשו דחייה של עד 3 חודשים. באשר למגזר העסקי, 97% מהעסקים הזעירים (עד 4 עובדים) ומהעסקים הבינוניים ביקשו דחיית הלוואות לתקופה של עד 3 חודשים. בעסקים הגדולים 99% ביקשו דחייה לפרק זמן זה, ואילו בעסקים קטנים רק 90% ביקשו דחייה של פחות מ-3 חודשים, וה-10% הנותרים ביקשו דחייה ארוכה יותר.

מנתונים ראשוניים שהתקבלו במהלך חודש נובמבר עולה כי כשליש מההלוואות שנדחו ממועד כניסת מתווה בנק ישראל לתוקף, משתייכות לאוכלוסיית ה"מעגל ראשון" שנפגעה באופן ישיר מנזקי המלחמה, כאשר עיקר הדחיות ב"מעגל הראשון" הן במשכנתאות ובאשראי צרכני. אוכלוסייה זו מונה את המתגוררים או בעלי עסק שנמצאים בטווח של עד 30 ק"מ מרצועת עזה; אוכלוסייה שפונתה מביתה על-ידי גורם מדינתי רשמי נכון לתאריך 7.11.23 והמתגוררת באחד היישובים המופיעים באתר בנק ישראל; אוכלוסיית משרתי המילואים ומגויסי צו 8; ואוכלוסייה שהיא בעלת קרבה ראשונה להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים.

בבנק ישראל ציינו כי נתוני הדחיות יפורסמו מדי חודש, וכי המידע המפורסם לציבור בנושא יורחב בהתאם להתפתחויות. המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, מסר עם פרסום הנתונים כי "מאז פרסום מתווה הדחיות ראינו עניין רב בקרב הלקוחות, וניכר כי הצעד מסייע לאלה שצריכים זאת לצלוח תקופה מאתגרת זו. לשמחתי, המערכת הבנקאית הרחיבה חלק מתנאי המתווה ללקוחותיה, ונכון שתמשיך לבחון כיצד להוסיף לסייע. חשוב להדגיש לציבור את משמעות דחיית תשלומי ההלוואות, ושלווים יעשו זאת רק אם הם אכן זקוקים לכך".

נזכיר כי ב-15 באוקטובר, כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, פרסם בנק ישראל מתווה מחייב לבנקים להקל על לקוחותיהם, בדגש על נפגעי מתקפת חמאס ועל המגויסים בצו 8. מאוחר יותר הורחב המתווה גם לחברות כרטיסי האשראי וגם למפונים מאזור הצפון. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי נקטו צעדי סיוע ללקוחותיהם והרחיבו את המתווה, כל אחד על-פי ראות עיניו, בין השאר בנושא דחיית תשלומי הלוואות.

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?