גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי אפשר לגזור עונש מוות בישראל, והאם זה רלוונטי לאירועי ה־7 באוקטובר?

בזמן שמשפחות חטופים לעזה מחו על עיתוי הדיון בחוק עונש מוות למחבלים שנערך השבוע בכנסת, היו מי שהצביעו על אפשרות להטיל עונשי מוות על מחבלי הנוח'בה במסגרת החוק הקיים ● מה קובע החוק כיום, מה חריג בחוק שמקדמת כעת עוצמה יהודית, והאם זה בכלל כדאי?

משה ארבל, ש''ס
משה ארבל, ש''ס

זה היה אחד הדיונים היצריים והקשים שנערכו בוועדות הכנסת. מצד אחד, הח"כים של עוצמה יהודית שדרשו לקדם, דווקא עכשיו, את הצעת חוק עונש מוות למחבלים. מצד שני, משפחות החטופים בעזה שהתחננו - פשוטו כמשמעו - לא לקיים את הדיון הזה כעת, בזמן שיקריהם מוחזקים בשבי חמאס. לתחושה הקשה של "דיון ראווה" שאין לו תכלית אמיתית תרמה גם העובדה שתוך זמן קצר הודיעו ראשי הקואליציה כי ממילא אין כוונה לקדם כעת את החוק הזה, שעבר בקריאה טרומית מוקדם יותר השנה. אבל האם מעבר לעיתוי הרגיש, החוק שנידון הוא מיותר גם בהיבט המהותי?

מצלמים ושורדים: מה גרם לאנשים לשלוף את הטלפון גם תחת אש
למה מחבלי חמאס כמעט ולא נכנעים? התשובה המטלטלת של האלוף בדימוס
האישה שמטפלת ביותר מ-3,000 מניצולי המסיבה ובני משפחותיהם: "תחושות אשמה קשות"

"כמי שהיה במילואים… תובע צבאי בבסיס עופר, בבית משפט צבאי, החוק הקיים כיום מאפשר (עונש מוות) מבלי צורך לתקן אותו", אמר עוד לפני הדיון בכנסת השר משה ארבל בראיון לרדיו 103FM. דברים דומים נשמעו גם מפיו של היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, בקשת 12: "לא צריך לשנות את החוק. יש לפחות ארבע דרכים... להטיל עונש מוות (על המחבלים שפעלו ב-7 באוקטובר)".

אז מהו המצב החוקי כיום בכל הנוגע להטלת עונשי מוות בישראל, איך משנה את המצב הזה החוק החדש שאותו מבקש לקדם השר לביטחון לאומי, והאם זה בכלל כדאי? יצאנו לבדוק.

הקדמנו את העולם

לישראל יש היסטוריה מעניינת, ולא מספיק מוכרת, בכל הנוגע להטלת עונשי מוות. עם הקמת המדינה ירשנו מהבריטים את עונש המוות אותו ניתן היה להטיל בין היתר בגין עבירה של רצח, אך כבר ב-1949 הוכנה הצעת חוק לביטול עונש המוות בישראל. המהלך, שיצא לבסוף לפועל רק ב-1954, הפך את ישראל למובילה של ממש בנושא. "מדינת ישראל הייתה חלוצה בביטול עונש המוות על רצח", אומר לנו פרופ' יונתן יובל מהפקולטה למשפטים מאוניברסיטת חיפה, שחוקר את עונש המוות בישראל ובעולם. "זה היה העונש המקובל אז בכל העולם כמעט, וישראל, מדינה צעירה שבקושי קיימת, נקטה מהלך מאוד פרוגרסיבי". בצרפת, למשל, הוא מזכיר, עונש המוות בוטל בחוק רק ב-1980.

יחד עם זאת, העונש לא יצא לגמרי מספר החוקים הישראלי. בסקירה נרחבת בנושא שפרסם פרופ' בועז סנג'רו, הוא מציין שהעונש עדיין קיים לגבי מעשי רצח מיוחדים. הפעם היחידה בהיסטוריה שלנו שהאפשרות הזאת נוצלה הייתה כידוע ב-1962, אז, בהתבסס על החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, הוצא להורג פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן, אך החקיקה הקיימת מאפשרת להפעיל עונש כזה גם במקרים נוספים.

הסעיף המיידי שעשוי להיות מתאים מבין האפשרויות שמוזכרות על ידו נמצא בתקנות ההגנה לשעת חירום, שבאמצעותן שופטים בדרך כלל גם כיום מחבלים. לפי תקנה 52, בית משפט צבאי יהיה רשאי להורות על גזר דין מוות, ועל פניו גם כיום אין מניעה להטיל עונשים כאלה על מי שביצעו פיגועים. התקנות הללו מוחלות באמצעות צו אלוף שכולל מספר סייגים - למשל, העונש צריך להיות מוסכם על כלל השופטים (לא מספיק רוב דעות), לא ניתן להטיל אותו על קטינים, ועוד - אך בפועל נראה שהחסם העיקרי לשימוש בו הוא עמדתה של התביעה הצבאית, שבאופן עקבי לא מבקשת הטלת עונשים כאלה. על פי פרופ' יובל, הפעם האחרונה שהוגשה בקשה כזאת הייתה במשפט של מבצעי הלינץ' ברמאללה מתקופת האינתיפאדה השנייה. אז השופטים לא הגיעו להסכמה פה אחד בנושא, והדרישה נדחתה.

האם כעת ניתן יהיה להטיל על מחבלי חמאס עונש מוות באמצעות הדרך הזאת? עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש וכיום שותף בכיר במשרד עו"ד פירון וראש המערך המשפטי של מטה משפחות החטופים, סבור שזה יעורר בעיות, ומזכיר כי כיום ההליך המדובר רלוונטי רק למפגעים שיצאו מיהודה ושומרון. היועמ"ש לשעבר מנדלבליט הסביר בראיון שהזכרנו שיש דרך לעקוף זאת, באמצעות הקמה מחדש של בית משפט צבאי בלוד, אך לדברי נזרי "גם אם זה אפשרי באופן תיאורטי, הקמת בית משפט צבאי בתוך מדינת ישראל עלולה ליצור נזק הסברתי ודיפלומטי".

המסלול שאותו מציע נזרי מתבסס על "החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם". זהו חוק מ-1950 שמבוסס על אמנה של עצרת האומות המאוחדות מ-1948. המונח "השמדת עם" מוגדר בו כשורה של עבירות פליליות שנעשו "בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קיבוץ לאומי, אתני, גזעי או דתי". לדבריו, "אומנם יהיה צורך לעשות מאמץ ראייתי ולראות מי הדמויות הרלוונטיות לאישום כזה, אבל היקף המעשים שאירעו בטבח, האכזריות והשיטתיות - תואמים את הממד הלאומי וההיסטורי שנובע מהחוק, ובחלק מהמקרים הוא יכול להתאים, לצד הסעיפים הרגילים".

פרופ' יובל מסתייג מהפרשנות הזאת. "האמנה נועדה כדי לטפל במקרים החמורים ביותר שהאנושות מסוגלת להם, כמו שואת עם. אין ספק שחומרת המעשים ב-7 באוקטובר היא מופרעת, אבל האם זה פשע של השמדת עם? אני חושב שצריך להיזהר מדילול של מושגי קיצון", הוא אומר.

בסופו של דבר, הנקודה שעליה מסכימים רוב המומחים, היא שהחסם להטלת עונשי מוות עד היום לא היה משפטי בעיקרו. "זו החלטה שצריכה להתקבל על ידי הדרג המדיני", אומר עו"ד נזרי, שמדגיש כי מבחינתו הבעיה העיקרית בדיון הנוכחי היא העיתוי הרגיש שלו. "העמדה העקבית של גורמי הביטחון היא שהשימוש בעונש מוות כלפי מחבלים לא רק שלא מרתיע - שכן רבים מהם פועלים מתוך מניע וידיעה שימותו - אלא גם עלול לתמרץ עוד יותר מעשי טרור".

לא יחול על יהודים

זה מחזיר אותנו לדיון שהתקיים השבוע בכנסת. את החוק שנידון שם הגישה ח"כ לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית, אך במקור הוא הוגש על ידי ח"כים מישראל ביתנו, ובראשם אביגדור ליברמן. בפברואר אושר הנוסח על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, חרף התנגדות היועמ"שית, ובהמשך הוא עבר בקריאה טרומית.

נוסח החוק קובע כי מי שגורם "למותו של אזרח ישראלי… מתוך מניע של גזענות… ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו, דינו - מיתה, ועונש זה בלבד". כלומר, החוק גם מחריג פגיעה בערבים, וגם מוציא את שיקול הדעת לגבי הענישה מידיהם של השופטים, ומחייב אותם להטיל עונש מוות. "החוק הזה למעשה לא יאפשר להטיל עונש מוות על טרוריסט יהודי שרצח פלסטיני, כמו ברוך גולדשטיין", אומר פרופ' אדם שנער, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, "הוא קובע בפירוש שהחיים של יהודים שווים הרבה יותר". גם שלילת שיקול הדעת של השופטים היא אינה עניין טריוויאלי. "זה משהו חריג שגם הצעות הקודמות לא העלו בדעתן להחיל", אומר פרופ' יובל,

ואם זה לא מספיק, הרי שבהקשר הנוכחי החוק כלל לא יוכל לחול על מעשי הרצח של 7 באוקטובר. "סעיף 5 לחוק העונשין קובע במפורש שתיקון מחמיר בעונש שנקבע לעבירה לא חל רטרואקטיבית, כך שממילא חוק חדש שיחוקק כעת אינו רלוונטי לענייננו", אומר עו"ד נזרי.

וישנה גם השאלה הגדולה והעקרונית יותר. כן, הטבח שבוצע על ידי מחבלי חמאס היה חסר תקדים בהיקפו ובאכזריותו, אבל האם הוא מצדיק שינוי כה קיצוני במערכת המשפט שלנו? פרופ' יובל, שמתנגד לכך בתוקף, מזכיר כי החלטה כזאת תהפוך את ישראל לחריגה מאוד בעולם המערבי. "היום, כדי להיות חברים באיחוד האירופי צריך לוותר על עונש מוות. בלארוס זו המדינה היחידה באירופה שיש לה עונש כזה", הוא אומר. "בכלל, מלבד ארה"ב, המדינות היחידות בהן עונש המוות מיושם בפועל הן מדינות מזרח ומרכז אסיה, חלק ממדינות אפריקה והמזה"ת ואיראן".

תחקיר: אביה שקלאר־חמו

עוד כתבות

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה - והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

מגמה מעורבת באסיה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל״ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

"תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם

טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים