גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי אפשר לגזור עונש מוות בישראל, והאם זה רלוונטי לאירועי ה־7 באוקטובר?

בזמן שמשפחות חטופים לעזה מחו על עיתוי הדיון בחוק עונש מוות למחבלים שנערך השבוע בכנסת, היו מי שהצביעו על אפשרות להטיל עונשי מוות על מחבלי הנוח'בה במסגרת החוק הקיים ● מה קובע החוק כיום, מה חריג בחוק שמקדמת כעת עוצמה יהודית, והאם זה בכלל כדאי?

משה ארבל, ש''ס
משה ארבל, ש''ס

זה היה אחד הדיונים היצריים והקשים שנערכו בוועדות הכנסת. מצד אחד, הח"כים של עוצמה יהודית שדרשו לקדם, דווקא עכשיו, את הצעת חוק עונש מוות למחבלים. מצד שני, משפחות החטופים בעזה שהתחננו - פשוטו כמשמעו - לא לקיים את הדיון הזה כעת, בזמן שיקריהם מוחזקים בשבי חמאס. לתחושה הקשה של "דיון ראווה" שאין לו תכלית אמיתית תרמה גם העובדה שתוך זמן קצר הודיעו ראשי הקואליציה כי ממילא אין כוונה לקדם כעת את החוק הזה, שעבר בקריאה טרומית מוקדם יותר השנה. אבל האם מעבר לעיתוי הרגיש, החוק שנידון הוא מיותר גם בהיבט המהותי?

מצלמים ושורדים: מה גרם לאנשים לשלוף את הטלפון גם תחת אש
למה מחבלי חמאס כמעט ולא נכנעים? התשובה המטלטלת של האלוף בדימוס 
האישה שמטפלת ביותר מ-3,000 מניצולי המסיבה ובני משפחותיהם: "תחושות אשמה קשות" 

"כמי שהיה במילואים… תובע צבאי בבסיס עופר, בבית משפט צבאי, החוק הקיים כיום מאפשר (עונש מוות) מבלי צורך לתקן אותו", אמר עוד לפני הדיון בכנסת השר משה ארבל בראיון לרדיו 103FM. דברים דומים נשמעו גם מפיו של היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, בקשת 12: "לא צריך לשנות את החוק. יש לפחות ארבע דרכים... להטיל עונש מוות (על המחבלים שפעלו ב-7 באוקטובר)".

אז מהו המצב החוקי כיום בכל הנוגע להטלת עונשי מוות בישראל, איך משנה את המצב הזה החוק החדש שאותו מבקש לקדם השר לביטחון לאומי, והאם זה בכלל כדאי? יצאנו לבדוק. 

הקדמנו את העולם

לישראל יש היסטוריה מעניינת, ולא מספיק מוכרת, בכל הנוגע להטלת עונשי מוות. עם הקמת המדינה ירשנו מהבריטים את עונש המוות אותו ניתן היה להטיל בין היתר בגין עבירה של רצח, אך כבר ב-1949 הוכנה הצעת חוק לביטול עונש המוות בישראל. המהלך, שיצא לבסוף לפועל רק ב-1954, הפך את ישראל למובילה של ממש בנושא. "מדינת ישראל הייתה חלוצה בביטול עונש המוות על רצח", אומר לנו פרופ' יונתן יובל מהפקולטה למשפטים מאוניברסיטת חיפה, שחוקר את עונש המוות בישראל ובעולם. "זה היה העונש המקובל אז בכל העולם כמעט, וישראל, מדינה צעירה שבקושי קיימת, נקטה מהלך מאוד פרוגרסיבי". בצרפת, למשל, הוא מזכיר, עונש המוות בוטל בחוק רק ב-1980.

יחד עם זאת, העונש לא יצא לגמרי מספר החוקים הישראלי. בסקירה נרחבת בנושא שפרסם פרופ' בועז סנג'רו, הוא מציין שהעונש עדיין קיים לגבי מעשי רצח מיוחדים. הפעם היחידה בהיסטוריה שלנו שהאפשרות הזאת נוצלה הייתה כידוע ב-1962, אז, בהתבסס על החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, הוצא להורג פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן, אך החקיקה הקיימת מאפשרת להפעיל עונש כזה גם במקרים נוספים.

 

הסעיף המיידי שעשוי להיות מתאים מבין האפשרויות שמוזכרות על ידו נמצא בתקנות ההגנה לשעת חירום, שבאמצעותן שופטים בדרך כלל גם כיום מחבלים. לפי תקנה 52, בית משפט צבאי יהיה רשאי להורות על גזר דין מוות, ועל פניו גם כיום אין מניעה להטיל עונשים כאלה על מי שביצעו פיגועים. התקנות הללו מוחלות באמצעות צו אלוף שכולל מספר סייגים - למשל, העונש צריך להיות מוסכם על כלל השופטים (לא מספיק רוב דעות), לא ניתן להטיל אותו על קטינים, ועוד - אך בפועל נראה שהחסם העיקרי לשימוש בו הוא עמדתה של התביעה הצבאית, שבאופן עקבי לא מבקשת הטלת עונשים כאלה. על פי פרופ' יובל, הפעם האחרונה שהוגשה בקשה כזאת הייתה במשפט של מבצעי הלינץ' ברמאללה מתקופת האינתיפאדה השנייה. אז השופטים לא הגיעו להסכמה פה אחד בנושא, והדרישה נדחתה.

האם כעת ניתן יהיה להטיל על מחבלי חמאס עונש מוות באמצעות הדרך הזאת? עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש וכיום שותף בכיר במשרד עו"ד פירון וראש המערך המשפטי של מטה משפחות החטופים, סבור שזה יעורר בעיות, ומזכיר כי כיום ההליך המדובר רלוונטי רק למפגעים שיצאו מיהודה ושומרון. היועמ"ש לשעבר מנדלבליט הסביר בראיון שהזכרנו שיש דרך לעקוף זאת, באמצעות הקמה מחדש של בית משפט צבאי בלוד, אך לדברי נזרי "גם אם זה אפשרי באופן תיאורטי, הקמת בית משפט צבאי בתוך מדינת ישראל עלולה ליצור נזק הסברתי ודיפלומטי".

המסלול שאותו מציע נזרי מתבסס על "החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם". זהו חוק מ-1950 שמבוסס על אמנה של עצרת האומות המאוחדות מ-1948. המונח "השמדת עם" מוגדר בו כשורה של עבירות פליליות שנעשו "בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קיבוץ לאומי, אתני, גזעי או דתי". לדבריו, "אומנם יהיה צורך לעשות מאמץ ראייתי ולראות מי הדמויות הרלוונטיות לאישום כזה, אבל היקף המעשים שאירעו בטבח, האכזריות והשיטתיות - תואמים את הממד הלאומי וההיסטורי שנובע מהחוק, ובחלק מהמקרים הוא יכול להתאים, לצד הסעיפים הרגילים".

פרופ' יובל מסתייג מהפרשנות הזאת. "האמנה נועדה כדי לטפל במקרים החמורים ביותר שהאנושות מסוגלת להם, כמו שואת עם. אין ספק שחומרת המעשים ב-7 באוקטובר היא מופרעת, אבל האם זה פשע של השמדת עם? אני חושב שצריך להיזהר מדילול של מושגי קיצון", הוא אומר.

בסופו של דבר, הנקודה שעליה מסכימים רוב המומחים, היא שהחסם להטלת עונשי מוות עד היום לא היה משפטי בעיקרו. "זו החלטה שצריכה להתקבל על ידי הדרג המדיני", אומר עו"ד נזרי, שמדגיש כי מבחינתו הבעיה העיקרית בדיון הנוכחי היא העיתוי הרגיש שלו. "העמדה העקבית של גורמי הביטחון היא שהשימוש בעונש מוות כלפי מחבלים לא רק שלא מרתיע - שכן רבים מהם פועלים מתוך מניע וידיעה שימותו - אלא גם עלול לתמרץ עוד יותר מעשי טרור".

לא יחול על יהודים

זה מחזיר אותנו לדיון שהתקיים השבוע בכנסת. את החוק שנידון שם הגישה ח"כ לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית, אך במקור הוא הוגש על ידי ח"כים מישראל ביתנו, ובראשם אביגדור ליברמן. בפברואר אושר הנוסח על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, חרף התנגדות היועמ"שית, ובהמשך הוא עבר בקריאה טרומית.

נוסח החוק קובע כי מי שגורם "למותו של אזרח ישראלי… מתוך מניע של גזענות… ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו, דינו - מיתה, ועונש זה בלבד". כלומר, החוק גם מחריג פגיעה בערבים, וגם מוציא את שיקול הדעת לגבי הענישה מידיהם של השופטים, ומחייב אותם להטיל עונש מוות. "החוק הזה למעשה לא יאפשר להטיל עונש מוות על טרוריסט יהודי שרצח פלסטיני, כמו ברוך גולדשטיין", אומר פרופ' אדם שנער, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת רייכמן, "הוא קובע בפירוש שהחיים של יהודים שווים הרבה יותר". גם שלילת שיקול הדעת של השופטים היא אינה עניין טריוויאלי. "זה משהו חריג שגם הצעות הקודמות לא העלו בדעתן להחיל", אומר פרופ' יובל,

ואם זה לא מספיק, הרי שבהקשר הנוכחי החוק כלל לא יוכל לחול על מעשי הרצח של 7 באוקטובר. "סעיף 5 לחוק העונשין קובע במפורש שתיקון מחמיר בעונש שנקבע לעבירה לא חל רטרואקטיבית, כך שממילא חוק חדש שיחוקק כעת אינו רלוונטי לענייננו", אומר עו"ד נזרי.

וישנה גם השאלה הגדולה והעקרונית יותר. כן, הטבח שבוצע על ידי מחבלי חמאס היה חסר תקדים בהיקפו ובאכזריותו, אבל האם הוא מצדיק שינוי כה קיצוני במערכת המשפט שלנו? פרופ' יובל, שמתנגד לכך בתוקף, מזכיר כי החלטה כזאת תהפוך את ישראל לחריגה מאוד בעולם המערבי. "היום, כדי להיות חברים באיחוד האירופי צריך לוותר על עונש מוות. בלארוס זו המדינה היחידה באירופה שיש לה עונש כזה", הוא אומר. "בכלל, מלבד ארה"ב, המדינות היחידות בהן עונש המוות מיושם בפועל הן מדינות מזרח ומרכז אסיה, חלק ממדינות אפריקה והמזה"ת ואיראן".

תחקיר: אביה שקלאר־חמו

עוד כתבות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו