גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקצין שחקר את מלחמת יום הכיפורים מגלה: זה מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר

כמי שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל (במיל') איתי ברון מכיר מקרוב את סכנות הקונספציה ● שורת כשלים שזיהה כשחקר את מחדל מלחמת יום כיפור גרמה לו להבין: הסוד טמון דווקא בריבוי הגישות וההיררכיות ● בשיחה עם ערן גפן הוא מסביר איך לתרגם את המסקנה הזאת לעולם העסקי ● חצי שעה של השראה

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם תא"ל (במיל') איתי ברון / צילום: מנחם רייס, פרטי
חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם תא"ל (במיל') איתי ברון / צילום: מנחם רייס, פרטי

חצי שעה של השראה עם ערן גפן · תא״ל (מיל) איתי ברון: איך כולנו נצא מהקונספציה


ערן גפן, מנכ"ל G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי, בשיחה עם תא"ל (במיל') איתי ברון

האירועים האחרונים ביישובי עוטף עזה ניפצו לכולנו את הקונספציות על המציאות ועל עצמנו. בעבודה שלי עם ארגונים אני נתקל בנטייה הטבעית של מנהלים להיאחז באותן תפיסות המונעות מהם לראות את המציאות כפי שהיא, ומכאן ליפול לטעויות אסטרטגיות. לכן הזמנתי לשיחה את תא"ל (מיל) איתי ברון, שחקר את מחדלי מלחמת יום כיפור ואת ההנחות השגויות שעמדו מאחוריהם.

חצי שעה של השראה | איל נוה, אחים לנשק: "החברה הישראלית צריכה להתכונן לעשר שנות שיקום"
"אפילו במלחמת השחרור זה לא קרה": המומחה שמאמין - זה הלקח שישראל לא למדה

איתי, מה שלומך?
"בסדר גמור, יחסית לתקופה".

אתה אורח מעט שונה. על פי רוב אני מארח מנכ"לים לשיחות על עסקים, והנה אני מביא אותך, תא"ל במיל', בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן.
"באמת איך אני קשור?".

אנחנו בתקופה שבה חלק מהתפיסות שלנו, במישור הצבאי והמדיני, התנפצו. אני עובד עם ארגונים, וגם המוצלחים שבהם אוחזים באותן קונספציות ובאותם מודלים מנטליים שקשה מאוד לפרק. אני רוצה להבין מה הסיבה לכך. יהיה מעניין לדבר גם על פתרונות מהעולם הצבאי שממנו אתה בא.
"הזכרת את המושג קונספציה. הוא בעייתי. קשה לתרגם אותו לאנגלית למשל. זה מושג מאוד טעון בציבוריות הישראלית, כפי שהורישה לנו אותו ועדת אגרנט שעסקה במלחמת יום כיפור".

אז איך מתרגמים?
"אנחנו מדברים על מערכת השערות על המציאות המחייבת מבחן מתמיד. כדי לתפקד אנחנו צריכים 'מודל מנטלי', כפי שקראת לזה, אני קורא לזה 'מסגרת תפיסתית'. אנחנו צריכים משהו שיעזור לנו לפרש את המידע שאנחנו מקבלים ומשהו שיעזור לנו לתפקד, לקבל החלטות. האם ניתן לתפקד ללא מסגרת תפיסתית? יכול להיות. אבל רובנו לא מסוגלים לתפקד בלי איזושהי השערה בסיסית על המציאות".

פעם בכמה זמן אנחנו מגלים שיש פער בין מה שחשבנו על המציאות לבין מה שהיא באמת. הפער הזה תופס אותנו לא מוכנים ומוציא אותנו משיווי משקל.
"זה קורה בגלל כמה סיבות. הראשונה קשורה לנטייה של אנשים להיצמד למה שמוכר, מצופה ורצוי. זו הסיבה המרכזית שעולה ברוב התחקירים. השנייה קשורה להשלכות של מהפכת המידע. הכול קורה מהר כל כך בעולמות שאני מגיע מהם, למשל ההיעלמות של האויב, אתה לא רואה אותו. השלישית קשורה לזמן המטורלל שבו אנחנו חיים, עידן העובדות האלטרנטיביות. יש חוסר יכולת להבחין בין אמת לשקר בתהליכי קבלת ההחלטות. ואלה שאמורים לברר את המציאות גם מותקפים".

בוא ננסה למצוא לכל סיבה דוגמה מההיסטוריה.
"ניקח את מלחמת יום כיפור. מקבלי ההחלטות בדרג הצבאי, המודיעיני והמדיני בישראל התבוננו במציאות דרך המשקפיים הלא נכונים. הנחנו שמצרים לא תצא למלחמה עד שהיא לא תשיג יכולת תקיפה בעומק ישראל, ושסוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים. היום, בדיעבד, אנחנו יודעים לתארך את הרגע שבו הציגו לאנואר סאדאת את כשירותו של הצבא המצרי. זה קרה באמצע 1972, כמה חודשים לפני המלחמה. הגנרלים שלו הסבירו לו שאסור למצרים ללכת למלחמה בלי שהיא תשיג יכולת תקיפה בעומק ישראל".

כלומר, זו הייתה הקונספציה שלהם.
"בדיוק. היא הייתה מבוססת על מידע וניתוח נכונים של הגנרלים המצרים, אלא שסאדאת בגאוניותו אמר: אוקיי, הבנתי אתכם. אנחנו לא יכולים לצאת למלחמה עד שלא נשיג את היכולת הזאת. אבל מה יהיה עלינו לעשות אם נצטרך לצאת למלחמה ללא היכולת הזאת? הוא התחיל להניע תהליך, שבסופו של דבר התממש ב-6 באוקטובר 1973. הוא הבין שהקונספציה הישראלית על מצרים אינה רלוונטית".

ערן גפן / צילום: מנחם רייס

המשקפיים הלא נכונים

מניסיוני, בגופים תחרותיים קורים אותם תהליכים. בחברה שאני עובד איתה, אחת מה־4 big tech בעולם, היה רגע שבו מישהו אמר: 'אתם יודעים מה, הקטגוריה שבה אנחנו משחקים היא בכלל לא הקטגוריה שאמרנו קודם'. כלומר, הם שינו את תפיסת המציאות שלהם, מה שהוביל לשינוי אסטרטגי עמוק.
"זה דומה למה שקרה ב-1973. מצרים ניסחה רעיון חדשני של מלחמה כוללת: שימוש בכוחות להשגת יעד טריטוריאלי מצומצם. הישראלים בכלל לא הבינו את זה. גם ביום הדיונים המרתק ב-5 באוקטובר 1973, 24 שעות לפני תחילת המלחמה, הם הניחו שמלחמה גדולה לא אפשרית כי אין למצרים את היכולת. הם לא היו מודעים למשקפיים שדרכם הם התבוננו במציאות. הם העריכו שמה שהם רואים זו המציאות. הם לא הבינו שהם מסתכלים בה דרך קונספציה. הם סברו שזה לא הגיוני ולכן אין מצב שזה יקרה. האפשרות שהם טועים לא עלתה כלל על דעתם".

בעולם העסקי אני נתקל בשתי בעיות מרכזיות. הראשונה היא חוסר יצירתיות: אתה לא מאתגר את עצמך במחשבות אחרות מאלה שאתה מחזיק בהן. השנייה היא "קללת המומחיות": כל הידע והניסיון שלך ברורים לך מאליהם וגם אותם אתה לא מאתגר. אתה מכיר את זה?
"גם בעולם של ביטחון לאומי נכון לגשת לדיון מתוך הבנה שלא את כל התשובות לשאלות אנחנו יודעים. מנגד, כאיש מודיעין כרטיס הכניסה שלך לחדרי הביטחון הלאומי הוא התשובות, הניסיון והידע שלך. הפתרון הוא באימוץ גישה שמביאה בחשבון כמה אפשרויות חלופיות. הלוא המציאות משדרת לנו כל הזמן סימנים שיש בעיה עם הקונספציה שלנו".

למה אנחנו לא ערים לסימנים האלה?
"כי הם אפופים ברעשים ולכן קשה להבחין בהם. יש לנו יכולת מופלאה לדון בקונספציה, אבל תמיד באותה אחת. במקרה של מלחמת יום כיפור - סברנו שזה תרגיל של המצרים, והידע שלנו תמך בהנחה הזאת. אם ניצמד רק לאפשרות אחת, הידע שלנו תמיד יוכיח רק אותה. מה שהיה 'יפה' בסאדאת זו לא המכה שחייבה אותו לשנות קונספציה. הייתה לו פריצת דרך תודעתית-יצירתית. לא חייבים לשבור קונספציה רק אחרי שחוטפים מכה ועושים תחקיר בדיעבד. יצירת מציאות עתידית צריכה להיות חלק מהמודל ההתנהגותי".

להיעזר בבינה המלאכותית

בסוף זו תרבות ארגונית. איזה מין דיון צריך להתנהל סביב השולחן?
"הדיון צריך להתנהל תוך הצגת כמה היפותזות. כך הוא יהיה מגוון מבחינה מגדרית, היררכית ודיסציפלינרית. תמיד אהבתי שסביב השולחן יושבים אנשים מגישות, דיסציפלינות ודרגים שונים, מומחים וגם כאלה שלא. בדיון כזה יש סקרנות ופתיחות. האם זה קל? לא, זה קשה מאוד. שני יסודות צריכים להיות בדיון: ספק וויכוח. אבל אף אחד לא אוהב להתווכח או שיטילו ספק בדבריו. הלוא אנחנו מחפשים תמיד את הקונצנזוס".

כשאתה אומר דיון, אני קצת מתחלחל. אני כבר רואה בעיני רוחי את ההוא עם האגו ואת ההוא עם הדעה. גם את המושג סיעור מוחות אני לא אוהב. המצאתי פורמט אינטראקטיבי, שמלווה אפליקציה, המחייב כל אחד סביב השולחן להרבה מאוד דעות. הפורמט הופך את הקבוצה למוח אחד, והיא מקבלת שאלות ומתקדמת. תוך כדי כך מנוטרלים כל החסמים שדיברנו עליהם. האם אפשר ליישם את הפורמט בעולם הביטחוני?
"יש כמה כלים, למשל סימולציות ומשחקי מלחמה, שבמסגרתם אנחנו לוקחים קבוצה בארגון ומוציאים אותה מאזור הנוחות שלה. זה לא רק דיון על תרחיש, אלא ממש צד אדום וצד כחול, ומהניסיון שלי זה פורץ את תקרת הזכוכית האנליטית. כל מיני דברים שקשה להאמין שיכולים לקרות במציאות מתגלים בסימולציות האלה.

אנחנו מתיידדים עם האפשרויות שיכולות להתממש. היה לי גם ניסיון מוצלח עם חוכמת המונים, בלשאול שאלות ולקבל תשובות שסתרו את מערכת התפיסות הקיימת. אנשים חשו נוח יותר להציף דברים בשאלון מבמסגרות הפורמליות".

לדעתך, מתי אנחנו, הישראלים, הגדרנו מחדש את המציאות שמסביב לנו?
"בסביבות 2013 המערכת הביטחונית הישראלית זיהתה שסביבתה השתנתה על רקע מלחמת האזרחים בסוריה, האביב הערבי ועוד התפתחויות. היא הבינה שחופש הפעולה הצבאי שלה מתרחב והמציאה קונספט שנקרא 'המערכה שבין המלחמות'.

למשך תקופה הקונספט הזה הצליח לעצב את המציאות, אלא שהוא הגיע לנקודת השיא שלו. בנקודה הזאת היה צריך לדון בשתי שאלות: האחת, מתי הקונספט הזה הגיע לנקודת השיא, שממנה אפשר רק לרדת? השנייה, האם הנקודה הזאת זוהתה? אם לא, למה זה קרה ומדוע לא עשינו דבר בנידון? וכאן עולה השאלה: האם מכונות, דוגמת הבינה המלאכותית, יעזרו לנו לערוך דיונים טובים יותר? סדרת הניסויים שערכתי עם השותפה שלי, ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, הוכיחה כי למכונה יש יכולת לזהות פערים בין קונספציה למידע".

כי יש לה פחות הטיות.
"יש לה את ההטיות שלה. אבל אין לה את המחויבות הרגשית, האנושית והארגונית לקונספציה. בניסויים שערכנו בנוגע למלחמת יום כיפור ועוד אירועים גילינו שהיא לא תחליף שום אדם, אבל כדאי שיום אחד יהיה לה מקום סביב השולחן. היא יכולה לעזור לנו לטעות פחות".

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים . הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".

עוד כתבות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה - והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; מדד הביטחוניות נופל במעל 3%, מניית הבורסה קופצת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.9% ● מדדי הבנקים והפיננסים מובילים את העליות ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%