גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקצין שחקר את מלחמת יום הכיפורים מגלה: זה מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר

כמי שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל (במיל') איתי ברון מכיר מקרוב את סכנות הקונספציה ● שורת כשלים שזיהה כשחקר את מחדל מלחמת יום כיפור גרמה לו להבין: הסוד טמון דווקא בריבוי הגישות וההיררכיות ● בשיחה עם ערן גפן הוא מסביר איך לתרגם את המסקנה הזאת לעולם העסקי ● חצי שעה של השראה

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם תא"ל (במיל') איתי ברון / צילום: מנחם רייס, פרטי
חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם תא"ל (במיל') איתי ברון / צילום: מנחם רייס, פרטי

 

חצי שעה של השראה עם ערן גפן · תא״ל (מיל) איתי ברון: איך כולנו נצא מהקונספציה


ערן גפן, מנכ"ל G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי, בשיחה עם תא"ל (במיל') איתי ברון 

האירועים האחרונים ביישובי עוטף עזה ניפצו לכולנו את הקונספציות על המציאות ועל עצמנו. בעבודה שלי עם ארגונים אני נתקל בנטייה הטבעית של מנהלים להיאחז באותן תפיסות המונעות מהם לראות את המציאות כפי שהיא, ומכאן ליפול לטעויות אסטרטגיות. לכן הזמנתי לשיחה את תא"ל (מיל) איתי ברון, שחקר את מחדלי מלחמת יום כיפור ואת ההנחות השגויות שעמדו מאחוריהם.

חצי שעה של השראה | איל נוה, אחים לנשק: "החברה הישראלית צריכה להתכונן לעשר שנות שיקום"
"אפילו במלחמת השחרור זה לא קרה": המומחה שמאמין - זה הלקח שישראל לא למדה

איתי, מה שלומך?
"בסדר גמור, יחסית לתקופה".

אתה אורח מעט שונה. על פי רוב אני מארח מנכ"לים לשיחות על עסקים, והנה אני מביא אותך, תא"ל במיל', בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן.
"באמת איך אני קשור?".

אנחנו בתקופה שבה חלק מהתפיסות שלנו, במישור הצבאי והמדיני, התנפצו. אני עובד עם ארגונים, וגם המוצלחים שבהם אוחזים באותן קונספציות ובאותם מודלים מנטליים שקשה מאוד לפרק. אני רוצה להבין מה הסיבה לכך. יהיה מעניין לדבר גם על פתרונות מהעולם הצבאי שממנו אתה בא.
"הזכרת את המושג קונספציה. הוא בעייתי. קשה לתרגם אותו לאנגלית למשל. זה מושג מאוד טעון בציבוריות הישראלית, כפי שהורישה לנו אותו ועדת אגרנט שעסקה במלחמת יום כיפור".

 

אז איך מתרגמים?
"אנחנו מדברים על מערכת השערות על המציאות המחייבת מבחן מתמיד. כדי לתפקד אנחנו צריכים 'מודל מנטלי', כפי שקראת לזה, אני קורא לזה 'מסגרת תפיסתית'. אנחנו צריכים משהו שיעזור לנו לפרש את המידע שאנחנו מקבלים ומשהו שיעזור לנו לתפקד, לקבל החלטות. האם ניתן לתפקד ללא מסגרת תפיסתית? יכול להיות. אבל רובנו לא מסוגלים לתפקד בלי איזושהי השערה בסיסית על המציאות".

פעם בכמה זמן אנחנו מגלים שיש פער בין מה שחשבנו על המציאות לבין מה שהיא באמת. הפער הזה תופס אותנו לא מוכנים ומוציא אותנו משיווי משקל.
"זה קורה בגלל כמה סיבות. הראשונה קשורה לנטייה של אנשים להיצמד למה שמוכר, מצופה ורצוי. זו הסיבה המרכזית שעולה ברוב התחקירים. השנייה קשורה להשלכות של מהפכת המידע. הכול קורה מהר כל כך בעולמות שאני מגיע מהם, למשל ההיעלמות של האויב, אתה לא רואה אותו. השלישית קשורה לזמן המטורלל שבו אנחנו חיים, עידן העובדות האלטרנטיביות. יש חוסר יכולת להבחין בין אמת לשקר בתהליכי קבלת ההחלטות. ואלה שאמורים לברר את המציאות גם מותקפים".

בוא ננסה למצוא לכל סיבה דוגמה מההיסטוריה.
"ניקח את מלחמת יום כיפור. מקבלי ההחלטות בדרג הצבאי, המודיעיני והמדיני בישראל התבוננו במציאות דרך המשקפיים הלא נכונים. הנחנו שמצרים לא תצא למלחמה עד שהיא לא תשיג יכולת תקיפה בעומק ישראל, ושסוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים. היום, בדיעבד, אנחנו יודעים לתארך את הרגע שבו הציגו לאנואר סאדאת את כשירותו של הצבא המצרי. זה קרה באמצע 1972, כמה חודשים לפני המלחמה. הגנרלים שלו הסבירו לו שאסור למצרים ללכת למלחמה בלי שהיא תשיג יכולת תקיפה בעומק ישראל".

כלומר, זו הייתה הקונספציה שלהם.
"בדיוק. היא הייתה מבוססת על מידע וניתוח נכונים של הגנרלים המצרים, אלא שסאדאת בגאוניותו אמר: אוקיי, הבנתי אתכם. אנחנו לא יכולים לצאת למלחמה עד שלא נשיג את היכולת הזאת. אבל מה יהיה עלינו לעשות אם נצטרך לצאת למלחמה ללא היכולת הזאת? הוא התחיל להניע תהליך, שבסופו של דבר התממש ב-6 באוקטובר 1973. הוא הבין שהקונספציה הישראלית על מצרים אינה רלוונטית".

ערן גפן / צילום: מנחם רייס

המשקפיים הלא נכונים

מניסיוני, בגופים תחרותיים קורים אותם תהליכים. בחברה שאני עובד איתה, אחת מה־4 big tech בעולם, היה רגע שבו מישהו אמר: 'אתם יודעים מה, הקטגוריה שבה אנחנו משחקים היא בכלל לא הקטגוריה שאמרנו קודם'. כלומר, הם שינו את תפיסת המציאות שלהם, מה שהוביל לשינוי אסטרטגי עמוק.
"זה דומה למה שקרה ב-1973. מצרים ניסחה רעיון חדשני של מלחמה כוללת: שימוש בכוחות להשגת יעד טריטוריאלי מצומצם. הישראלים בכלל לא הבינו את זה. גם ביום הדיונים המרתק ב-5 באוקטובר 1973, 24 שעות לפני תחילת המלחמה, הם הניחו שמלחמה גדולה לא אפשרית כי אין למצרים את היכולת. הם לא היו מודעים למשקפיים שדרכם הם התבוננו במציאות. הם העריכו שמה שהם רואים זו המציאות. הם לא הבינו שהם מסתכלים בה דרך קונספציה. הם סברו שזה לא הגיוני ולכן אין מצב שזה יקרה. האפשרות שהם טועים לא עלתה כלל על דעתם".

בעולם העסקי אני נתקל בשתי בעיות מרכזיות. הראשונה היא חוסר יצירתיות: אתה לא מאתגר את עצמך במחשבות אחרות מאלה שאתה מחזיק בהן. השנייה היא "קללת המומחיות": כל הידע והניסיון שלך ברורים לך מאליהם וגם אותם אתה לא מאתגר. אתה מכיר את זה?
"גם בעולם של ביטחון לאומי נכון לגשת לדיון מתוך הבנה שלא את כל התשובות לשאלות אנחנו יודעים. מנגד, כאיש מודיעין כרטיס הכניסה שלך לחדרי הביטחון הלאומי הוא התשובות, הניסיון והידע שלך. הפתרון הוא באימוץ גישה שמביאה בחשבון כמה אפשרויות חלופיות. הלוא המציאות משדרת לנו כל הזמן סימנים שיש בעיה עם הקונספציה שלנו".

למה אנחנו לא ערים לסימנים האלה?
"כי הם אפופים ברעשים ולכן קשה להבחין בהם. יש לנו יכולת מופלאה לדון בקונספציה, אבל תמיד באותה אחת. במקרה של מלחמת יום כיפור - סברנו שזה תרגיל של המצרים, והידע שלנו תמך בהנחה הזאת. אם ניצמד רק לאפשרות אחת, הידע שלנו תמיד יוכיח רק אותה. מה שהיה 'יפה' בסאדאת זו לא המכה שחייבה אותו לשנות קונספציה. הייתה לו פריצת דרך תודעתית-יצירתית. לא חייבים לשבור קונספציה רק אחרי שחוטפים מכה ועושים תחקיר בדיעבד. יצירת מציאות עתידית צריכה להיות חלק מהמודל ההתנהגותי".

להיעזר בבינה המלאכותית

בסוף זו תרבות ארגונית. איזה מין דיון צריך להתנהל סביב השולחן?
"הדיון צריך להתנהל תוך הצגת כמה היפותזות. כך הוא יהיה מגוון מבחינה מגדרית, היררכית ודיסציפלינרית. תמיד אהבתי שסביב השולחן יושבים אנשים מגישות, דיסציפלינות ודרגים שונים, מומחים וגם כאלה שלא. בדיון כזה יש סקרנות ופתיחות. האם זה קל? לא, זה קשה מאוד. שני יסודות צריכים להיות בדיון: ספק וויכוח. אבל אף אחד לא אוהב להתווכח או שיטילו ספק בדבריו. הלוא אנחנו מחפשים תמיד את הקונצנזוס".

כשאתה אומר דיון, אני קצת מתחלחל. אני כבר רואה בעיני רוחי את ההוא עם האגו ואת ההוא עם הדעה. גם את המושג סיעור מוחות אני לא אוהב. המצאתי פורמט אינטראקטיבי, שמלווה אפליקציה, המחייב כל אחד סביב השולחן להרבה מאוד דעות. הפורמט הופך את הקבוצה למוח אחד, והיא מקבלת שאלות ומתקדמת. תוך כדי כך מנוטרלים כל החסמים שדיברנו עליהם. האם אפשר ליישם את הפורמט בעולם הביטחוני?
"יש כמה כלים, למשל סימולציות ומשחקי מלחמה, שבמסגרתם אנחנו לוקחים קבוצה בארגון ומוציאים אותה מאזור הנוחות שלה. זה לא רק דיון על תרחיש, אלא ממש צד אדום וצד כחול, ומהניסיון שלי זה פורץ את תקרת הזכוכית האנליטית. כל מיני דברים שקשה להאמין שיכולים לקרות במציאות מתגלים בסימולציות האלה.

אנחנו מתיידדים עם האפשרויות שיכולות להתממש. היה לי גם ניסיון מוצלח עם חוכמת המונים, בלשאול שאלות ולקבל תשובות שסתרו את מערכת התפיסות הקיימת. אנשים חשו נוח יותר להציף דברים בשאלון מבמסגרות הפורמליות".

לדעתך, מתי אנחנו, הישראלים, הגדרנו מחדש את המציאות שמסביב לנו?
"בסביבות 2013 המערכת הביטחונית הישראלית זיהתה שסביבתה השתנתה על רקע מלחמת האזרחים בסוריה, האביב הערבי ועוד התפתחויות. היא הבינה שחופש הפעולה הצבאי שלה מתרחב והמציאה קונספט שנקרא 'המערכה שבין המלחמות'.

למשך תקופה הקונספט הזה הצליח לעצב את המציאות, אלא שהוא הגיע לנקודת השיא שלו. בנקודה הזאת היה צריך לדון בשתי שאלות: האחת, מתי הקונספט הזה הגיע לנקודת השיא, שממנה אפשר רק לרדת? השנייה, האם הנקודה הזאת זוהתה? אם לא, למה זה קרה ומדוע לא עשינו דבר בנידון? וכאן עולה השאלה: האם מכונות, דוגמת הבינה המלאכותית, יעזרו לנו לערוך דיונים טובים יותר? סדרת הניסויים שערכתי עם השותפה שלי, ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, הוכיחה כי למכונה יש יכולת לזהות פערים בין קונספציה למידע".

כי יש לה פחות הטיות.
"יש לה את ההטיות שלה. אבל אין לה את המחויבות הרגשית, האנושית והארגונית לקונספציה. בניסויים שערכנו בנוגע למלחמת יום כיפור ועוד אירועים גילינו שהיא לא תחליף שום אדם, אבל כדאי שיום אחד יהיה לה מקום סביב השולחן. היא יכולה לעזור לנו לטעות פחות".

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים . הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם, בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".

עוד כתבות

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים