הבנק ההיפראקטיבי לישראל: ההתערבות של בנק ישראל במט"ח מזיקה לכלכלה

הכותב הוא לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר

בנק ישראל זוכה למחמאות ולתמיכה מקיר לקיר על תוכניתו החדשה למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר על מנת למתן את התנודות בשער השקל בתקופת המלחמה. בעיני שוק ההון, משרד האוצר והבנקים, זהו צעד שנתפש כתגובה פעלתנית מחויבת, לאור מצב הביטחוני שנכפה עלינו.

● התחזית של ה-OECD לישראל: האטה משמעותית בצמיחה ב-2024, התאוששות מהירה ב-2025 
● הריבית בשמיים, דחיית התשלומים זינקה, אבל רוב הבנקים לא מוטרדים מהחזרי המשכנתאות

אך האמנם? האם יכול שזו פעילות היפראקטיבית של הבנק, שאינה נחוצה בהכרח ועלולה ליצור עיוותים ונזקים? החשד שזהו אכן המצב אינו מופרך ונובע בין השאר משלל פעולות היפראקטיביות של בנק ישראל בשנים האחרונות שגרמו לנזק ולעיוותים מיותרים.

כך למשל הבנק היכה פעמיים את נוטלי המשכנתאות: בשנת 2011 כשהגביל את מרכיב הריבית המשתנה במשכנתאות לכדי שליש מסך המשכנתה, וב־2021 כאשר העלה בעיתוי אומלל - ערב הזינוק בריבית - את המגבלה לשני שלישים.

גם המצב שבו הבנק רכש מט"ח לבלי שובע ולאורך שנים, תוך נטילת הלוואות שקליות יקרות, עד כדי סכום לא יאמן של 200 מיליארד דולר, מהווה פעולה היפראקטיבית שנועדה לסבסד את הייצוא הישראלי, בעלויות עתק ותוך יצירת עיוותים ונזקים.

ובימים אלו הבנק מחדש נוהל נפסד שכבר עבר מן העולם - "אשראי מוכוון" שבמסגרתו בנק ישראל מעמיד לרשות הבנקים מקורות מימון זולים יותר, כדי שיסבסדו בכך עסקים קטנים. זה אינו תפקיד בנק ישראל לסבסד עסקים קטנים, גם אם חשקה נפשו לקבל מחמאות מהמגזר העסקי על פעלתנותו בתקופה זו.

עצמאות השקל: דחיפה עצומה לכלכלה הישראלית

וכעת לעניין מכירת הדולרים כדי לפעול להורדת שער החליפין: כלכלת ישראל הצליחה לאחר טלטלות רבות להכריז בשנת 1998 כי השקל הפך למטבע סחיר באופן חופשי. היה זה הישג מהדרגה הראשונה עבור המשק הישראלי שנתן דחיפה עצומה לכלכלה הישראלית. תקופה ארוכה בנק ישראל שמר על הישג זה יום וליל, אך בשנים האחרונות החלו הזיופים. תחילה הבנק החל באמתלות שונות לרכוש מט"ח בסכומי עתק, וכעת הוא מבקש להתערב בשוק המט"ח בכיוון הפוך.

בנק ישראל מנמק את התערבותו מחשש כי "שוק המט"ח יתנתק מהביצועים של הכלכלה הישראלית" - אך הרי אירוע ביטחוני והשפעתו - משקף בדיוק את הביצועים של הכלכלה הישראלית, אז לשם מה להתערב?

ראוי לזכור כי בתקופת האינתיפאדה השנייה ב-2002 שער החליפין של הדולר הגיע כדי 4.9 שקלים ושיקף את הביצועים הגרועים של הכלכלה הישראלית באותה עת. בשנים שלאחר מכן, המשק התאושש, חלו שינויים מבניים חיוביים ואלו התבטאו בשער חליפין של 3.1 שקלים בשלהי2021. היומרה של בנק ישראל לדעת מהו שער החליפין "הנכון" שמשקף את הביצועים של הכלכלה הישראלית ולהתערב בשוק המט"ח כדי להשיגו, היא מעוותת ומזיקה.

עליית שער החליפין מתחילת השנה נובעת במידה רבה מההפיכה המשפטית שהממשלה יזמה. כך מגיבה כלכלה בריאה לשינויים שמתחוללים בה. הפיחות שחל מהווה איתות חשוב לממשלה, לשווקים ולמדרגי האשראי אודות מחיר ההפיכה המשפטית. אך כעת, כאשר בנק ישראל ינסה להוריד או למנוע באופן מלאכותי את עליית שער החליפין - עלול סיגנל זה להתעמעם, ואיש לא יידע היכן נגמרת השפעת המהפכה המשפטית ומתחילה השפעת הלחימה.

נזק נוסף יוטל על חוסכים רבים שבתבונתם פיזרו את השקעתם בין אפיקים בישראל ובחו"ל. המצב המלחמתי מתאפיין בירידת ערך הנכסים הפיננסיים בישראל, והפיצוי לכך צפוי להגיע ממרכיב ההשקעה בחו"ל שהינו מט"חי - אך אויה! בנק ישראל מבקש כעת לנטרל הפיצוי בחתירתו להורדת שער החליפין.

יוצא אפוא, כי שוב בנק ישראל מכור למחמאות, פועל באופן היפראקטיבי בניסיון להראות עשייה, פעלתנות, בשעה שזו אינה נדרשת, בטח שלא בשלב זה, חותרת תחת שוק מט"ח חופשי ומעבר לכך יוצרת נזקים מיותרים למשק.