10% בשטח ישראל: הסכמות בין קפריסין ושברון על מאגר אפרודיטה

ההסכמות אליהן הגיעה שברון מול קפריסין נוגעות לתוכנית ההפקה של שדה הגז "אפרודיטה" • לאחר הסיכומים המסחריים, יחתם גם הסכם בין הממשלות

אסדת קידוח גז בחופי קפריסין / צילום: ap, Petros Karadjias
אסדת קידוח גז בחופי קפריסין / צילום: ap, Petros Karadjias

ממשלת קפריסין ושברון הגיעו להסכמות על תוכנית ההפקה של שדה הגז "אפרודיטה" שנמצא בבלוק 12, שבמים הכלכליים של רפובליקת קפריסין - מרחק כ־30 ק"מ ממאגר לוויתן. 10% מהמאגר שבהיקף כולל של כ־130 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) הוא במים הכלכליים של ישראל, מה שנקרא מאגר "ישי" - וכעת התהליך צפוי לעבור למו"מ בין־ממשלתי מתקדם בנוגע לזכויות הכלכליות של ישראל.

לגלובס נודע כי ממשלת ישראל וממשלת קפריסין סיכמו ביניהן את המתווה. על כן, כאשר כל הסיכומים המסחריים הנדרשים יתבצעו, ההסכם בין הממשלות צפוי להיחתם במהרה.

ההסכמות בין שברון לבין ניקוסיה מהוות התקדמות משמעותית, לאחר שבאוגוסט ממשלת קפריסין החליטה שלא לאשר את תוכנית השותפות (שברון 35%, של 35% וניו מד של יצחק תשובה 30%). "עם ההסכמה שהושגה כעת, הצדדים יגבירו את הדיונים בשבועות הקרובים, בהתבסס על תוכנית הפיתוח וההפקה המוסכמת, לניצול מועיל הדדי של אפרודיטה", נמסר ממשרד האנרגיה הקפריסאי.

מטעם המשרד לא נמסר המתווה, אך בתקשורת הקפריסאית נמסר כי הפתרון שהוסכם הוא, כנראה, אסדה צפה (FPU) - כפי שתכננה במקור המפעילה הקודמת, נובל. מנגד, התוכנית שלא אושרה, כללה תכנון להקמת צנרת תת־ימית שתחבר את המאגר בקפריסין לתשתית הפקה קיימת במצרים. לפי הערכה שביצעה המפעילה שברון, תוכנית הפיתוח המעודכנת הייתה עשויה להפחית את עלויות הפיתוח בהשוואה לתוכנית המקורית ואף לקצר את לוחות הזמנים לתחילת הפקת הגז הטבעי מהמאגר. ממשלת קפריסין סירבה לקבל את התוכנית משום שהיא צפויה להגדיל את המורכבות הטכנית והמסחרית של הפרויקט ואינה צפויה להביא ליתרונות אשר נטענו בבקשה.

"זו סיטואציה של Win-Win שהושגה", מסר שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, ג'ורג' פאפאנסטאסיו, שעבד במשך שנים בענקית הנפט הבריטית BP. לדבריו, "זה רק עניין של זמן" עד שיתקבלו ההחלטות הסופיות אודות הפקת הגז באפרודיטה. "המטרה נותרה לקבל גז טבעי מאפרודיטה עד תום שנת 2027".

תאריך החתימה המקורי: עד סוף 2023

מאגר אפרודיטה התגלה לפני כ־12 שנים, שבמהלכן התגלעו מחלוקות חוזרות בנושא הן בין הגורמים המסחריים, שברון, של וניו מד בצד הקפריסאי, והזדמנות ישראלית, נאממאקס אויל אנד גז, אדן אנרגיה ו-PSH בצד הישראלי, והן בין הממשלות. לפחות לפי הסיכומים המוקדמים בין השר הקפריסאי פאפאנסטאסיו לבין מקבילו הישראלי שבסוף החודש יהפוך לשר החוץ, ישראל כ"ץ, הצדדים המסחריים היו אמורים להגיע לסיכום עד תום ספטמבר - במטרה שהחתימה בין הממשלות תתבצע עוד השנה. מה שכנראה, כבר לא יקרה.

במאי, עוד הרבה לפני ששני השרים ישבו זה עם זה, שברון, של וניו־מד הודיעו על תחילת ביצוע קידוח A-3 במים הכלכליים של קפריסין שנועד להבהיר אם אפשר להפיק וכמה. זו אמנם עדיין לא הפקה בפועל, אבל שלב מתקדם בדרך אליה.

בכל הנוגע לאפרודיטה, סוגיה יקרה במיוחד שנובעת מהצד הקפריסאי היא שצריכים להתחבר לצנרת שתוביל את הגז הטבעי למתקן טיפול, שעלות הקמת מתקן קטן עומדת על כ־2 מיליארד דולר.