שר החוץ הסעודי ואנשיו בפגישה עם מזכיר המדינה האמריקאי ושרי חוץ נוספים בנובמבר, על המלחמה של ישראל בעזה / צילום: ap, Jonathan Ernst
מלחמת "חרבות ברזל" הנכיחה את התמיכה האמריקאית בישראל, כשארה"ב עומדת במיטב כוחותיה מאחורי כוחות צה"ל הנלחמים בחמאס. אולם, היא לא היחידה שעושה זאת. מנהיגת העולם הסוני, ערב הסעודית, פועלת בכמה דרכים עם ישראל, או לכל הפחות באינטרסים דומים לאלו של ירושלים. ואולם, ההתנהלות של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן היא אמביוולנטית כתמיד בכלל הזירות. להלן שלוש הערות על ההתנהלות הסעודית במלחמה: פעילותה הצבאית והדיפלומטית, שאיפתה ליציבות, וסוגיית הנורמליזציה עם ישראל.
● WSJ | יכריעו את המנהרות? ארה"ב שלחה לישראל פצצות חודרות בונקר במשקל טון
● ההצעה הסעודית לאיראן: נבצע השקעות במדינה אם לא תתערבו במלחמה בישראל
● ניתוח | אל תטעו, סעודיה רוצה שישראל תנצח את חמאס. אלה הסיבות
1 יירוט טילים בליסטיים, תוך מניעת מלחמה אזורית
בפן הצבאי, לפי וול סטריט ג'ורנל וכלי תקשורת נוספים, מערך ההגנה האווירית הסעודי יירט טילים בליסטיים חות'יים ששוגרו לישראל. בה בעת, ביום חמישי האחרון הותקף מחסן טילים בליסטיים ומל"טים בבירת תימן, צנעא, כאשר רשת "אל־ערבייה" הסעודית אמנם ייחסה את התקיפה לישראל, אולם קיימת סבירות גבוהה שתקיפה כזו הגיעה מערב הסעודית.
בפן הדיפלומטי, בריאד שואפים למנוע את הפיכת המלחמה למערכה כלל־אזורית. לפי בלומברג, ערב הסעודית פנתה לאיראן בהצעה למתן סיוע כלכלי והשקעות למדינה שנתונה לסנקציות רבות, בתמורה להתחייבות מצידה שתדאג כי המלחמה לא תתרחב.
למעשה, לסעודיה ואף לכלל חברות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) - מלבד קטר - יש אינטרס מובהק שחמאס יובס, והשלטון ברצועה יושב לרשות הפלסטינית. מדינות מובילות במפרץ, בהן גם איחוד האמירויות, לא רוצות לראות תמונת ניצחון של חמאס. סיטואציה שכזו תשרת את קטר וטורקיה, ותבעבע את פעילות האחים המוסלמים במדינות הסוניות המתונות.
מעבר לזווית העזתית, הסעודים אוהבים את השקט היחסי שהיה לאחרונה בתימן ואינם מעוניינים לשוב לסיטואציה של "טפטופי" טילים בליסטיים ומל"טים לשטחם. "גם במלחמה עם חמאס, אנחנו רק הרצים על לוח השחמט. זה לא באמת מתמקד בנו", מסביר בשיחה עם גלובס סא"ל (מיל') אייל פינקו, חוקר במרכז בס"א לאסטרטגיה באוניברסיטת בר אילן.
"יש פה אירוע רב־ממדי ורב־שכבתי. מהלך איראני־סיני־רוסי מול ארה"ב ושותפותיה, כמו ישראל וטייוואן. מהצד השני, יש פה מאבק ארוך שנים בין שיעה לסונה, והברית הזו של בחריין, איחוד האמירויות, ערב הסעודית ומצרים כגוש סוני מול איראן. יש פה מאבק אסלאמי דו־גושי סביב הנושא הדתי", הוא מוסיף.
2 יציבות כלכלית־אזורית וסחר ימי חופשי
שלוש אוניות בעלות קשר ישראלי הותקפו לאחרונה באזור תימן, ובקרבת ערב הסעודית. התקיפות התרחשו בסביבת מיצר שבקצה הים האדום, באב אל־מנדב, שבו עובר כ־14% מהסחר הימי העולמי - כ־30 אלף ספינות בשנה שלא יכולות להתחמק מהחות'ים. בד בבד, במיצר עוברים יותר מ־50 מיליון טונות תבואה ביום, וכ־6.2 מיליון חביות נפט ביום (כלל ההפקה העולמית עומדת על כ־80 מיליון חביות ביום). כלומר, התרחבות אפשרית של המתקפות באזור עלולה לפגוע בסחר בנפט ובערב הסעודית.
מדינה נוספת שצפויה להיפגע במישרין מסגירת באב אל־מנדב ואף מתקיפות חות'יות באזור היא ידידתה הטובה של הסעודים והבעלים של תעלת סואץ, מצרים. בזמן שבאב אל־מנדב הוא שער הכניסה הדרומי לים האדום, תעלת סואץ היא השער הצפוני שדרכו עוברים כ־12% מכלל הסחר העולמי, 5% מהנפט הגולמי, 10% ממוצרי הנפט ו־8% מה־LNG, גז טבעי מונזל שהיצוא שלו מהווה מקור הכנסה חשוב בפני עצמו לקהיר.
נשיא מצרים עבדל פתאח א־סיסי הוא מקורבו של מוחמד בן סלמאן, שעלה לשלטון על חשבון איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי. שני הצדדים מבינים כי פגיעה כלכלית משמעותית בקהיר תפגע בעוצמת שלטונו של א־סיסי, ואם הוא ייפול מהשלטון - עלול לעלות, שוב, איש האחים המוסלמים.
"קיימת ברית אסטרטגית חשובה בין סעודיה למצרים, שתי מדינות שנלחמות מ־2011 בטרור השיעי", מציין ד"ר סא"ל (מיל') פינקו. "זה כולל את לוב, דאע"ש בסיני ובעיקר המורדים החות'ים בתימן. אלו שתי מדינות סוניות משמעותית שרואות עצמן כמובילות הגוש הסוני".
3 חידוש הנורמליזציה הסעודית־ישראלית
לדעת רבים, איראן שלחה את חמאס למלחמת "חרבות ברזל" במטרה לסכל את הנורמליזציה בין סעודיה לישראל, שהתקדמה בחודשים האחרונים. הסיבה שבגינה חמאס, עוד מבלי שום קשר לאינטרס שלו מול איראן, מתנגד בתוקף לנורמליזציה סעודית־ישראלית היא הידיעה כי ריאד רואים ברשות הפלסטינית כשותפה מצד ההנהגה הפלסטינית לקידום מהלך שכזה.
העימות הישיר בין תנועת האחים המוסלמים, וחמאס בתוכה, לבין הציר הסוני המתון בהובלת ערב הסעודית, מביא להבנה כי הבסת חמאס ברצועת עזה והחזרת השלטון במקום לרשות הפלסטינית עשוי להפוך לקטליזטור לנורמליזציה, במקום להפסקת התהליך.
"הסעודים מאוד לא אוהבים את המלחמה הנוכחית מכיוון שהיא עלולה לזלוג למלחמה אזורית שתפגע גם בהם", אומר לגלובס ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב, שריכז את הטיפול בנושא איראן והמפרץ במטה לביטחון לאומי.
"החשש הגדול ביותר שלהם היא מלחמה אזורית שגם אם לא תזלוג לשטחם, הם ייפגעו ממנה בעקיפין מחוסר יציבות אזורית. למשל, בעצירת השקעות ובעליית מחירי ביטוח. מעבר לכך, התקיפה בצנעא עלולה להתגלגל גם למלחמה בשטחם. הסעודים מאוד חוששים כי איראן שמפעילה את כל שלוחות הציר נגד ישראל, אומנם בעצימות נמוכה, תזכה בהגמוניה באזור. מנגד, תבוסה של חמאס מהווה מכה לאסלאם הפוליטי, קרי האחים המוסלמים, ולאיראן".
ד"ר גוז'נסקי מציין סוגיה מעניינת, ואומר כי "יש ספקות גדולים אצל הסעודים ומדינות נוספות כמו איחוד האמירויות, שלישראל יש הנחישות הפוליטית והמדינית ללכת עד הסוף נגד חמאס, שהרי את היכולת הצבאית יש לה".
הספקות הללו נובעים לדבריו, בין השאר, בשל הלחץ האמריקאי הכבד. "הסעודים אומרים בשקט לישראל לפגוע בחמאס, אבל מבקרים בפומבי את ישראל על פגיעה בחמאס ובפלסטינים. זה מסך עשן מודע משום שהציבור שלהם אוהד פלסטינים. יש סנטימנט, אבל האינטרס שונה מהסנטימנט. האינטרס הסעודי הוא שהם יכו חזק. אולם, אם שואלים את הסעודים מה עדיף - שחמאס יושמד או שתתפתח מלחמה אזורית שבה גם הם ייפגעו - הם יעדיפו שלא תתפתח מלחמה אזורית".