גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמעריך: מה יקרה לריבית בשנה הקרובה ואיך יגיבו השווקים?

אחרי התחזיות הקודרות לשווקים ב־2023, ש"נכזבו לטובה", מסוכן לצפות מה יקרה בשנה הקרובה, אך אפשר להעריך בזהירות את תוואי הריבית בארה"ב וכיצד תשפיע על שוקי המניות והאג"ח ● האם הפד יצליח ללהטט בין שמירת יעד האינפלציה לבין צמיחת המשק האמריקאי?

יו''ר הפד ג'רום פאוול / צילום: Reuters
יו''ר הפד ג'רום פאוול / צילום: Reuters

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

הרבה מאוד גורמים משפיעים על התנהגות השווקים הפיננסיים, ובראשם שוק המניות ושוק איגרות החוב - חלקם כלכליים וחלקם אחרים ולמשל גורמים גיאופוליטיים. כיוון הריבית הוא אחד החשובים שבהם: הפחתת ריבית פועלת, כך מאמינים הפעילים בשווקים, לטובת שווקים אלו בעוד שהעלאתה פועלת בדיוק הפוך.

מבית השקעות קטן בתל אביב: התחזית שניצחה את הענקים של וול סטריט
קרן הנאמנות שהניבה תשואה של 150% מתחילת השנה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
מדד המחירים מאותת על הורדת ריבית בקרוב, אך הכלכלנים חלוקים

נחזור קודם לתחזיות שהיו לשנה הנוכחית, 2023. בסוף השנה החולפת, הפרשנים המובילים ומרבית בתי ההשקעות הגדולים בעולם היו מאוד פסימיים. כך למשל בלקרוק, מנהלת ההשקעות והנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם עם כ־9 טריליון דולר, העריכה שהעולם בדרך למיתון שכמותו לא היה. היא הזהירה כי תמחור המניות לא משקף את הנזק שמצפה להן, וגם קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, וכן הכלכלן נביא הזעם נוריאל רוביני, חזו שחורות למשק העולמי.

רבים העריכו ש־2023 תמשיך את המגמה העגומה מ־2022 בשוקי המניות, שירדו בחדות בארה"ב ובשאר העולם. כולנו שמחנו לגלות שההפך קרה ושנת 2023 מסתיימת כמעט עם עליות חדות. הפסימיות שררה גם באשר למשק האמריקאי, כשההערכה המקובלת הייתה שיצמח בשיעור כמעט אפסי של 0.5%, ובפועל צמיחתו השנה עומדת להסתכם (הערכות) ב-2.5%.

אחת הסיבות להערכה השגויה לגבי שוק המניות ולהערכת החסר לצמיחת המשק האמריקאי, נבעה מההנחה שהמשך העלאות הריבית יגביר את סיכוני המיתון, ישפיע לשלילה על רווחי החברות ויפגע במחירי מניותיהן. המציאות השונה מצביעה על המגבלות של תחזיות באשר הן.

מדוע מה שקרה בכלכלה ובשווקים הפיננסיים כה שונה ממה שהתחזיות ציירו? ייתכן שהמעריכים נתנו משקל גדול מדי לנתונים מסוימים או לחלופין התעלמו מנתונים אחרים, או שקרו התפתחויות שאי אפשר היה לצפות במועד מתן התחזיות. כך או כך, ואחרי שאמרנו את כל זה, ננסה בכל זאת לתת הערכה מושכלת באשר למה שעתיד להתרחש בזירת הריבית, שהיא כאמור מפתח חשוב, גם אם לא בלעדי, למתרחש בשווקים הפיננסיים.

נתחיל בכך שנאמר שהריבית הגבוהה כיום בארה"ב - 5.5%, בישראל - 4.75% ובאירופה - 4%, נובעת מהעלייה החדה בשיעור האינפלציה מאז ימי הקורונה והפגיעה בשרשראות האספקה, שהתגברה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. הבנק המרכזי האמריקאי (פדרל ריזרב, או הפד) איחר בקריאת התמונה, ראה באינפלציה בעת הקורונה תופעה שתחלוף, והתעורר מאוחר מדי לגלות שלא כך. מאז מרץ 2022 החל הבנק ברצף העלאות ריבית אגרסיביות, שהביאו אותה מרמה אפסית (0.25%) לרמתה הנוכחית (5.5%). בנק ישראל הלך בעקבותיו ומחודש אפריל 2022, גם כן באופן אגרסיבי, הריבית בארץ הועלתה מרמה של 0.1% לכדי 4.75% היום. עליית הריבית שהתרחשה בכל העולם נועדה לבלום את הזינוק באינפלציה ולהחזיר אותה לממדים סבירים - 2.0% בארה"ב, ובישראל לתחום שבין 1%-3%, יעד יציבות המחירים.

הצרכנים האמריקאים כבר חשים כאב

העלאת ריבית לא משפיעה באופן מיידי על שיעור האינפלציה. נדרש לה אפקט מצטבר כדי לרדת, וזה לוקח זמן. ואכן, הכלי של הריבית הוכיח את עצמו עד היום: האינפלציה בארה"ב שהגיעה לשיא ביוני 2022 ברמה של 9.1%, ירדה ל־3.1% כיום. ובישראל, האינפלציה שהגיעה לשיא בינואר שנה זו, 5.4%, ירדה לשיעור (שנתי) של כ־3.7% כיום.

אבל, להעלאות ריבית, ובמיוחד כה חדות, יש גם השלכות פחות נעימות על החובות של חברות ושל משקי הבית (משכנתאות למשל), ומכאן גם על הצריכה הפרטית, ועוד. וזו בדיוק הכוונה של הבנקים המרכזיים: לעשות לנו את החיים קשים יותר כדי לרסן את האינפלציה. ואכן, בחודשים האחרונים יש כבר סימנים לכאבים שהמשק האמריקאי מתחיל לסבול מהם. ניכרת ירידה בהיצע האשראי למשקי הבית, ובמקביל הצריכה הפרטית שהיא מנוע חשוב לצמיחה, מתחילה להיפגע. יש גם עלייה בשיעור הפיגורים על הלוואות שנטלו משקי הבית, ורמת החיסכון השוטף כאחוז מההכנסה יורדת.

וגם בהקשר של חברות עסקיות, יש עלייה בהוצאות המימון כתוצאה מהעלייה בריבית. בנוסף שוק התעסוקה מתחיל לגלות סימני חולשה, הגם שהוא עדיין במצב טוב.

דווקא על רקע זה, השווקים היו לאחרונה אופטימיים. הם חזו שהפד יוריד את הריבית בארה"ב כך שבסוף 2024 היא תעמוד על 4% עד 4.5%. גם בישראל שוקי האג"ח מתמחרים הורדת ריבית מ־4.75% כיום ל־3.25%-3.5% בעוד שנה. זה התבטא בעליות שנרשמו במדדי האג"ח בעת האחרונה, וזהו גם גורם שמזין את העליות בשוקי המניות.

חדשות רעות למשק הן טובות לריבית?

השבוע התברר שהאופטימיות של השווקים הוכיחה את עצמה. לאחר החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, יצא הנגיד ג'רום פאוול באמירה יונית על כך שהבנק רואה לפניו שלוש הורדות ריבית במהלך 2024. זה אמנם פחות משהשווקים ציפו, אבל הם עדיין הגיבו בהתלהבות במסחר של יום ד' בוול סטריט - שם הן שוק המניות והן שערי האג"ח הממשלתיות עלו בחדות.

השווקים הניחו שלפד לא תהיה ברירה אלא להוריד את הריבית בשנה הקרובה, שכן המצב שיתפתח במשק חזק יותר מהצהרות הנגידים, בבחינת 'חדשות רעות למשק הן חדשות טובות לריבית'. כלומר שאם הפד ירצה להימנע ממיתון במשק האמריקאי הוא ייאלץ להפחית את הריבית. יש כאלה שמזכירים ש־2024 היא שנת בחירות בארה"ב, ורומזים להתערבות אינטרסים פוליטיים.

וזהו באמת המבחן הגדול. הבנק המרכזי בארה"ב אמון על שמירת שיעור האינפלציה סביב 2%, אבל יש לו יעד נוסף והוא צמיחת המשק. בין שני היעדים הללו הוא נאלץ ללהטט. מינון גבוה וממושך מדי של ריבית עלול להכניס את ארה"ב למיתון ולהנחית את המשק נחיתה קשה; מנגד, הפחתת ריבית חזקה מדי ומוקדמת מדי עלולה לנפח חזרה את האינפלציה.

כרגע, בראייה של הפד יש עדיין סיכון מעט גדול יותר לאינפלציה גבוהה מאשר לפגיעה קשה בצמיחה. ולכן, פאוול היה זהיר מאוד בדבריו אחרי הודעת הריבית והדגיש שיעד האינפלציה של 2% עדיין לא הושג, והוא גם לא מצפה שיושג במהלך 2024.

מתוך הזהירות הזו נובעת ההחלטה של הנגיד ששלוש הורדות ריבית מספיקות מצד אחד לרסן התחדשות של האינפלציה, ומצד שני לאפשר נחיתה רכה של הכלכלה.

מבחינת המשק הישראלי, המצב מורכב מאוד לנוכח המלחמה ואי הוודאות באשר למשך הלחימה, התרחבות החזיתות והחרפתה, להשלכות על המשק ולגבי אופן ההתמודדות של הממשלה עם המצב ובנוגע לתקציב 2024. החלטת בנק ישראל תלויה בהתפתחות סוגיות אלה. הנגיד אמיר ירון יצר סוג של התניה בין הפחתה אפשרית של הריבית לבין יציבות השווקים הפיננסיים, לרבות שער הדולר־שקל, והוא צופה בחשש על אופן ניהול המדיניות הפיסקאלית-תקציבית על ידי משרד האוצר.

אם התשובות שיתקבלו יניחו את דעתו, הרי שצפוי כי הפעם בנק ישראל יקדים בהחלטת הריבית שלו את הפד האמריקאי, בניגוד לסבב האחרון של העלאות הריבית.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דובר הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט האיראני: "אנחנו סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המנכ"ל והמתווך שצפויים להרוויח עשרות מיליוני דולרים ממכירת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● חאג' יחיא סאמר, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר