ההורים שלו כמעט והתייאשו ממנו. היום הוא מנהל רבע מיליארד דולר

אישי: נשוי לעירית + 2, גרים בתל אביב
מקצועי: שותף-מנהל בקרן Dell Technologies Capital, ישראל ואירופה

ילדות ומשפחה: נולדתי בגבעתיים למשפחה מאוד הישגית. אבא שלי פרופסור לרפואת עיניים, אמא הייתה כלכלנית בכירה בבנק הפועלים. גדלתי בבית עשיר מבחינת רקע אקדמי ומקצועי, אבל בית הספר היה בשבילי בעיקר חוויה משעממת. לא למדתי , והמחברת בסוף השנה נראתה כמו בתחילתה. ההורים ניסו לשבת איתי, לעזור לי ולדרבן אותי, אבל שום דבר לא זז, הכול היה תקוע. בכיתה ד' המורה כבר הציעה למצוא לי מסגרת יותר הולמת לצרכים וליכולות שלי, בית ספר לחינוך מיוחד. אני זוכר עד היום איזה צעקות מטורפות היו בבית כשהיא סיפרה על זה לאבא שלי. הם היו על סף ייאוש. החלום הכי גדול שלהם באותם ימים היה שאצליח לסיים יסודי. באורח פלא בכיתה ה' חלה תפנית ולמדתי להאמין בעצמי. מאז אני מסיים הכול בהצטיינות.

● פורטפוליו | היא הייתה שחקנית כדורעף מצטיינת, היום היא אחראית על שלושה גדודים ו-800 מילואימניקים
● פורטפוליו | בית החולים שלה קלט חמש חטופות. זה מה שהרופאים שמעו מהן
● פורטפוליו | המלחמה הפכה את החברה שלו לכוכבת בבורסה, עכשיו הוא מזהיר ממלחמת רחפנים

צבא ואקדמיה: שירתי במודיעין, בין היתר 8200. עשיתי דברים מעניינים ופגשתי אנשים מדהימים. לאחר השחרור למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב וביו־אינפורמטיקה באוניברסיטה העברית ולאחר מכן ל־MBA ביזמות ושיווק באוניברסיטת רייכמן.

תחילת הקריירה: לקראת סוף התואר ראשון הקמתי בבית החולים שיבא מעבדה לנוירו־גנומיקה. הייתי שם שלוש שנים מרתקות, אבל ראיתי את כל החברים שלי מצליחים בהייטק וגם אני רציתי. אז עברתי להוביל קבוצת אלגוריתמיקה בסטארט־אפ, אבל הבנתי די מהר שגם זה לא הכיוון שלי.

ECI טלקום: במקביל לתואר השני עבדתי כשנתיים בחברה לייעוץ אסטרטגי, עד שהציעו לי להצטרף לקבוצת האסטרטגיה של ECI טלקום. הייתי שם כמעט ארבע שנים וסיימתי כמנהל ראשי של התחום בתקופה שהחברה התמודדה עם דעיכת עולם הטלקום. שם כבר ניהלתי המון אנשים והובלתי את הפיתוח העסקי.

מיקרוסופט: כשהציעו לי להוביל את המיזוגים והרכישות של מיקרוסופט בישראל, אנשים הסבירו לי שאחרי שש שנים שבהן לא נעשתה אפילו עסקה אחת אין לי סיכוי להצליח, גם כי סטיב באלמר המנכ"ל פחות מתעניין ברכישות. שנה לאחר כניסתי לתפקיד סאטיה נאדלה החליף את באלמר - ונפתחו שערי שמים. קנינו 19 חברות והצטרפתי לקבוצת המיזוגים והרכישות של מיקרוסופט בסיאטל.

Dell Technologies Capital: בשבע השנים האחרונות אני משמש שותף־מנהל בקרן ההשקעות של מייקל דל, מייסד ובעלי ענקית המחשבים והאלקטרוניקה Dell. הקרן, שהוקמה ב־2012, משקיעה כ-250 מיליון דולר בשנה בחברות טכנולוגיה בשלבים ראשונים. יש לה כ-160 השקעות בעולם ויותר מ-80 אקזיטים. בישראל אנחנו מדברים על יותר מ-30 השקעות, 18 אקזיטים ו־15 חברות בפורטפוליו. המטה בפאלו אלטו, קליפורניה, אבל יש לנו משרדים בתל אביב.

תוכניות חירום: בשבועיים אחרי 7 באוקטובר בנינו תוכנית חירום מדוקדקת לכל אחת מחברות הפורטפוליו בישראל שכללה שלושה תרחישים: לחימה קצרה של חודש, מלחמה של חצי שנה או הידרדרות משמעותית בגזרה הצפונית וגלישה למלחמה מתמשכת. מיפינו את התהליכים הקריטיים בכל החברות, בדקנו איך הן ישמרו לעצמן משאבים ואיך יפעלו בתרחישי קיצון. לא תכננו העברה של פעילות החברות לחו"ל, אבל כן התייחסנו לאפשרות שמשקל הכובד שלה, למשל שיווק ומכירות או טיפול בלקוחות, יקרה יותר בארה"ב ואירופה ופחות בישראל. תעדפנו פעילויות, וידאנו שבכל מקום יש לנו עובדים מתאימים, הסטנו תקציבים ובדקנו איך כל חברה מצליחה לשלם לספקים. ירדנו לפרטי פרטים, עד רמת הגנרטורים.

כוחו של ההייטק: נכנסנו למלחמה מתוך משבר עולמי ומקומי, אבל עם הרבה אמונה עצמית ביכולת שלנו להזיז דברים במדינה. האמונה הזאת התגבשה בימי המהפכה המשפטית ופעלנו בהתאם בימים שאחרי 7 באוקטובר, כשכל השדרה הניהולית של המדינה פשוט לא הייתה שם. עזרנו למדינה לתפקד. ההייטק הישראלי אולי לא מפגין יציבות יתרה, אבל ממשיך לספק את הסחורה - וזה הכי חשוב למשקיעים.

מה הלאה: אם משקיעים יחששו לבוא לכאן לאורך זמן, זה יגבה מההייטק הישראלי מחירים. רובנו נצטרך לעבוד הרבה יותר קשה ב"שגרור" המדינה, נצטרך להסביר יותר איך ייתכן שהיא ואנחנו ממשיכים הלאה. זה כבר לא יהיה מובן מאליו. אבל אני צופה שיקרו כאן גם הרבה דברים חיוביים, יוזמות ופריצות דרך טכנולוגיות. גם במישור האקדמי נוצרה הזדמנות למשוך טאלנטים חזרה לישראל.