האלוף במיל' דוד בן בעש''ט / צילום: תמונה פרטית
כוח המשימה הימי שעליו הודיע השבוע מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, לטיפול באיום החות'י, כולל את ארה"ב, בריטניה, קנדה, צרפת, הולנד, נורבגיה, סיישל ובחריין. מדינות אלו הצטרפו באופן רשמי, אך האלוף (במיל') דוד בן בעש"ט, מפקד חיל הים לשעבר, מעריך כי עוד תשע מדינות לפחות חברות בכוח מבלי להצהיר זאת - בהן סעודיה, מצרים וירדן, שלא רוצות להצטייר כנלחמות נגד הצד שמביע הזדהות עם עזה.
● ראיון | בכיר לשעבר בחיל הים: המשבר הוא הזדמנות לפתח ברית ימית עולמית
● שאלות ותשובות | מי בפנים ומה תהיה תגובת החות'ים? כוח המשימה הבינ"ל יוצא לדרך
בראיון לגלובס אומר בן בעש"ט כי הקמת הכוח, שנקרא בפי אוסטין "מבצע שומר השגשוג", היא הצעד האפקטיבי לפתרון הבעיה שהציב ארגון הטרור בתימן. הכוח גובש לאחר ירי של כמאה רחפנים וטילים בליסטיים נגד עשר אוניות, שהובילו ענקיות ספנות כמו מארסק, MSC וחברות נפט, לנטוש את נתיב המעבר דרך תעלת סואץ ולהאריך את מסען בהקפת יבשת אפריקה. ועדיין, יש שטוענים כי הדבר ארך זמן רב מדי - חודש וחצי לאחר תחילת המתקפות.
"כוחות משימה ימיים קיימים עוד קודם למתקפה של החות'ים - כמו למשל הכוח הימי CTF153, שפעיל באוקיאנוס ההודי ובמפרץ עדן - אבל האיום שהוא נועד לטפל בו לא מזכיר את החות'ים", אומר בן בעש"ט. "יש כאן סוג חדש של איום - ארגון שמשגר כלי טיס בלתי מאוישים וטילים לעבר אוניות משא מכל העולם, וזה חסר תקדים. לכן, לקח זמן כדי להבין אילו מדינות מעוניינות ויכולות לקחת חלק בפעילות נגדו.
"גם הקמת קואליציה נגד עיראק לקחה זמן. ארה"ב לא רצתה שהמלחמה הזו תיראה כאילו היא שלה בלבד. כאן יש פגיעה בסחר העולמי הימי ומספר גדול של מדינות שהעימות הזה משפיע עליהן. הייתה אפילו פנייה לסין להצטרף לכוחות. סיבה נוספת להתארכות הקמת הכוח היא הצורך לבנות מנגנון של שיתוף ידע כדי לייצר תמונה מודיעינית - מדינות וצבאות צריכות לדעת לעבוד זו עם זו. זה, אגב, יתרון שאין לחות'ים, ולכן הם מתקיפים אוניות שאין להן בכלל קשר לישראל".
"הכוח לא יסתפק רק בליווי של אוניות"
בשלב זה לא ברור אם הכוח הימי הבינלאומי החדש יתקוף את החות'ים, או יתמקד רק בהגנה וליווי של אוניות. בן בעש"ט מעריך כי "אם החות'ים ימשיכו לשגר חימושים בצורה לא אחראית, הכוח לא יסתפק רק בליווי של אוניות - אלא הוא יפעל להסרת האיום. קודם כל, הכוח ילווה את האוניות שמעוניינות להיכנס לים האדום או לצאת ממנו, וגם לפגוע בחימושים שנורים מהחות'ים, אבל אם אם ימשיכו לירות - אני מעריך שהם יקבלו אש חזקה. כוח המשימה יודע מהיכן נעשים השיגורים כך שאפשר יהיה לירות לעברם טילי שיוט ולטפל בבעיה בצורה אפקטיבית אפילו מבלי להוריד כוחות אל היבשה".
הנזק כבר נעשה. לא מאוחר מדי?
"צריך לקחת את הדברים בפרופורציה. התנועה לכיוון תעלת סואץ הוגברה לאחרונה, אבל זה קרה בגלל בצורת בצידו השני של העולם שייבשה את האגמים ליד תעלת פנמה, והפחיתה את קיבולת האוניות שלה. בימים רגילים, התנועה דרך באב אל־מנדאב בדרום הים האדום מהווה רק 12% מהתעבורה הימית העולמית, ו־40% מתנועת המכולות, הסחורות, הגז והדלק. העובדה שאוניות אלה נאלצות להקיף את אפריקה ומאריכות את הדרך בעוד כשבועיים, מייקרת את הסחורות. אבל אנחנו לא נגיע לרמות המחירים שהיו פה בקורונה - שהגיעו לשיא של 18 אלף דולר למשלוח של מכולה. ההערכה שלי היא שנגיע מ־2,500 דולר כיום ל־3,000־3,100 דולר למכולה - לא עליייה שהעולם יקרוס כתוצאה שלה.
"הסיבה שבגללה חברות הספנות הודיעו על ביטול השיט בים האדום היא כמשנה זהירות. אבל אם האמריקאים, כמובילי הכוח הרב־לאומי, יפגינו נוכחות ויראו בימים הקרובים שהם שולטים במצב ושבטוח להפליג באזור, ואולי גם יתקפו את החות'ים, אני מאמין שבאזור השבועיים הקרובים המצב ישתפר, ולא יהיה כפי שהיה עד עכשיו". הוא מוסיף כי "תיתכן החלטה של הכוח הבינלאומי לתקוף את החות'ים ולהסיר את האיום לחלוטין. להערכתי אם דבר כזה יקרה זה יהיה בשבועיים הקרובים".
"לקח שהגיע ממלחמת העולם השנייה"
בן בעש"ט שימש כמפקד חיל הים בין השנים 2004־2007, בזמן מלחמת לבנון, ואף קיבל מטעמו של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש את העיטור הגבוה ביותר הניתן לקצינים זרים על שיתוף־הפעולה עם הצי האמריקאי בזמן המלחמה. שיתוף־פעולה זה כלל גם סגר ימי על לבנון והסרתו עם סיום המלחמה בעקבות הפסקת האש. התממשות אפשרית של תרחיש המלחמה הרב־זירתית מדאיג את בן בעש"ט - התלקחות בזירות עלולה להביא חברות ספנות והובלה להחלטה שלא לעגון בישראל גם בים התיכון, מה שעלול לגרום לסגר ימי כולל על ישראל ועל עצירת כניסה של סחורות.
"כלקח ממלחמת העולם השנייה, האמריקאים החליטו להקים צי סוחר ממשלתי שנמצאות בו עד היום 2,000 אוניות, שפועל מתוך שיקולים לאומיים. על ישראל להביא למצב שבו היא תוכל להעמיד לפחות כמה עשרות אוניות משא ומכולות גם בזמן חירום - למשל באמצעות חכירה או סבסוד של אוניות מחברות כמו צים ו־XT, והגדלה של גרעין הימאים הישראלים על סיפונן - שמספרם קטן מאוד בעשורים האחרונים.
"כשפורצת מלחמה, הימאים הזרים בורחים, לכן אנחנו חייבים להגדיל את מספר הימאים הישראלים מכ־50 קצינים ושבעה רבי חובלים כיום לפי ארבע או חמש מכך לפחות". לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־2022 עבר 68% מסך היבוא לישראל דרך הים. בן בעש"ט מוסיף כי "80% מהאנרגיה שלנו מגיעה מהים ורוב מי השתיה שלנו מקורם ממתקני התפלה - אנחנו תלויים בים, לכן עלינו להבטיח את הגישה אליו גם במלחמה".
ראינו את אסדות הגז נסגרות עם פרוץ המלחמה. ישראל השקיעה הון תועפות בהגנה עליהן.
"יש על אסדות הגז מטריית הגנה מרשימה שכוללת הגנה אווירית וימית, ועובדה היא שכאשר החיזבאללה שיגר מל״טים לעבר מאגר כריש, הם הופלו על ידי חיל הים וחיל האוויר. כך הם למעשה קיבלו תשובה לאיומים שלהם, ונראה שהם למדו את הלקח. מאגר תמר נסגר כחלק מאמצעי זהירות, אבל הוא נפתח לאחר כמה שבועות ולא ראינו השפעה כלכלית מהותית מהאירוע הזה".
איזה לקח נדרש חיל הים להפיק בעקבות ה־7 באוקטובר?
"במהלך המתקפה בשבת השחורה הצליח חיל הים לפגוע בחמש מתוך שבע סירות שנעו במהירות, שתיים מהן נחתו על החוף. חיל הים ירה עליהן, אבל לדאבוננו כחמישה מחבלים מתוך 50 נותרו בחיים, וביצעו את הטבח בחוף זיקים. לקיבוץ זיקים הם לא הצליחו לחדור כיוון שחיל הים התריע לכיתת הכוננות, וכך הוא ניצל. המכשול הימי סייע באיתור הסירות ברדאר של החיל, וייתכן שלא היו מספיק כוחות בשטח שהיו יכולים לתת מענה למתקפה הזו, אבל בניין הכוח של חיל הים לא אמור להשתנות בעקבות המלחמה, אם כי אני בטוח שזרוע הים תפיק את כל הלקחים שהיא נדרשת להם".