ניר צוק / צילום: טל גבעוני
"כשהמציאות משתנה בכל רגע, גם הדרך בה מספרים את הסיפור חייבת להשתנות" - זה מה שכתוב בחשבונות השונים ברשתות החברתיות של מיזם התקשורת "רלוונט" (Relevant), שהקים ניר צוק, מייסד חברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס . בדומה לכל תושבי ישראל, גם עבור אנשי "רלוונט" המציאות השתנתה מקצה לקצה, מה שגרם לכך שהמיזם יצא לדרך בהשקה שקטה בתחילת נובמבר.
● ניתוח גלובס | 4 אתרי מכירות אונליין ישראליים נסגרו בשבוע אחד. למה זה קרה?
● כך הפכו הישראלים לפרזנטורים החדשים בהפסקת הפרסומות
ב"רלוונט" הבינו כי קשה להחזיק סוללה של אנשי תקשורת דעתניים מבלי לאפשר להם לפעול, ולכן החליטו לא לדחות יותר את השקת המיזם. בהודעת מייל הוכרזה התחלת השידור, ומאז נמצא המיזם בתקופת הרצה. כמו במקרים אחרים, גם פה נרשמים חבלי לידה וקשיים.
כך, בין היתר, תוכניתו הכלכלית של אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלי בית ההשקעות תמיר פישמן, שהייתה אמורה להיות משודרת בכל יום תחת השם "עושים כסף", לא תעלה לשידור בנימוק ש"זה לא הזמן המתאים".
קודם להחלטה בוצעו מספר פיילוטים, אך התוצאה לא התכנסה לכדי מוצר מתאים לשידור, וצוות התוכנית אינו מועסק יותר במיזם. לגלובס נודע כי לאחר שהתוכנית ירדה מהפרק, בחנו ב"רלוונט" לפחות מחליף אחד שיוביל תוכנית בתחומי ההשקעות, אך גם מאמצים האלו לא הבשילו לכדי שידור.
בנוסף, הח"כ לשעבר עפר שלח אמור היה להצטרף לצוות הערוץ, אך בשל המלחמה מול ארגון הטרור חמאס, העניין ירד מהפרק. התוכנית הכלכלית היומית של עמית תומר הפכה לתוכנית שבועית, וב"רלוונט" בוחנים אפשרות לייצר תוכנית סופ"ש מגזין בהגשתה. תוכנית חדשות החוץ של עמנואל פלפס אלבז שונתה, ובמקומה היא מגישה תוכנית אקטואליה ביחד עם דניאל זילברשטיין.
השינויים הללו הם תוצאה של מגוון סיבות: בחלק מהמקרים מדובר בניסוי וטעייה שלא צלחו, ובאחרים התכנים לא מתאימים לימי המלחמה. ב"רלוונט" משדרים כי הם לא מקובעים על החלטות עבר, ומוכנים לעשות עוד שינויים, גם "קיצוניים" במטרה לשפר את המוצר שהם מציעים לצופה.
דיגיטלי לצעירים
לפי הערכות, עד היום השקיע צוק במיזם עשרות מיליוני שקלים. כיום מועסקים במשרדים ברחוב יגאל אלון בתל אביב כ-100 עובדים. לצד ההחלטות לחתוך, יש גם גיוסים והתאמות מחדש. כך, למשל, נועה זילברמן, ממייסדי Odo Security שנמכרה לענקית הסייבר צ'ק פוינט תמורת 30 מיליון דולר - גויסה כפרשנית הטכנולוגית של הערוץ, והיא צפויה להגיש תוכנית בתחום הטכנולוגיה.
התוכנית של אורי פסובסקי, "בעלי עניין", ששודרה פעם בשבוע, משודרת כעת ארבע פעמים בשבוע. ב"רלוונט" התחדשו גם בכמה פודקאסטים שבועיים מצולמים: תוכנית ראיונות אישיים עם שאנן סטריט, תוכנית על חקר המוח עם ד"ר ליעד מודריק, ותוכנית ראיונות אישית עם קורין קיציס.
העובדה שעדיין אין מספיק נתונים כדי להחליט מה נכון ומה לא, מובילה לכך שההחלטות הן בעיקר לפי תחושות הבטן והאמת המקצועית של קברניטי המיזם. מדובר בארבעה: מודי פרידמן, ממייסדי קשת ובעבר מנכ"ל ערוץ 10, טלי בן עובדיה, ממקימי חברות החדשות של ערוץ 2 ו־10, שילה דה־בר, לשעבר עורך ידיעות אחרונות, ואיש התקשורת ליאור שליין.
המטרה של "רלוונט" היא לא לחזור על הנעשה בערוצי הטלוויזיה המסורתיים. מבחינתם, אם המוצר הטלוויזיוני יכול היה להיות משודר באחד מהערוצים, כנראה שאין צורך לתת לו זמן במה. זו הסיבה שהם מכוונים לתוכן שאינו הארדקור חדשות.
מצד שני, בתקופת מלחמה קשה להתעלם מההתרחשויות. לכן, בכל אחת מהתוכניות מהלכים בין הטיפות כדי לספק תוכן אקטואלי עם טוויסט של סאטירה, "שיחות על הספה", וראיונות אחד על אחד אינטימיים.
"רלוונט" מציעה את עצמה כאפליקציית סטרימינג, כך שמי שרוצה לצפות בשידורי המיזם צריך להוריד באופן אקטיבי אפליקציה, ולהעדיף אותה על פני נטפליקס או ערוץ 12. אמנם למיזם עדיין אין אפיק בפלטפורמות התוכן, אך ניתן להפעיל את האפליקציה בסמארטפון או באמצעות הטלוויזיה. בנוסף יש למיזם אתר אינטרנט.
הדגש הדיגיטלי בא לידי ביטוי גם בהחלטה לפנות לקהלים צעירים יותר, עם תכנים בועטים, מהירים וקצרים. ב"רלוונט" מבינים שהשוק פונה לדיגיטל, ולכן מבקשים למשוך את אלו שהדיגיטל השפה השנייה שלהם, אם לא שפת האם.
כך, ניתן למצוא ב"רלוונט" סרטונים קצרים בנושאים שונים, מחולקים לפי משך הזמן שלהם: עד דקה, עד שלוש דקות, עד חמש דקות ועד שמונה דקות. לצד זאת, יש תכנים שמגיעים לרבע שעה.
בלי קמפיינים
בדף הבית של אפליקציית "רלוונט" ניתן למצוא את התוכניות הקבועות כמו "צוות שליין" עם ליאור שליין, "פנדורה" עם מרב בטיטו, "בעלי עניין" עם אורי פסובסקי, "אין גבול" עם עמנואל אלבז פלפס ודניאל זילברשטיין ועוד.
אף אחד מהתכנים הללו לא קודם בקמפיינים גדולים, ובוודאי שלא בתשלום בתקשורת המסורתית. גם המספרים של "רלוונט" ברשתות החברתיות רחוקים מלהתחרות בגופי תקשורת אחרים - בפייסבוק 6,500 עוקבים, באינסטגרם כ־17 אלף עוקבים, בטוויטר כ־11 אלף עוקבים וכך גם בטיקטוק (לתכנים עצמם כמה עשרות אלפי צופים, עם הבלחות של כמה מאות אלפי צפיות).
עם זאת, מאסת המונים היא לא בהכרח מה שמכוונים אליו כרגע ב"רלוונט". כפי שכבר פורסם בגלובס, במיזם שוקלים לכוון דווקא לקהל "בוטיק". בהתאם לכך, התכנים שקודמו בשלב הראשוני ברשתות החברתיות היו נוקבים ומאוד ביקורתיים.
וכאן אנחנו מגיעים למודל העסקי: איך מייצרים הכנסות מפרסום, כאשר למפרסמים לא ברור לאיזה קהל יעד הם פונים, מה האפיון שלו ובאלו היקפים מדובר. בנוסף, כניסה של גוף תקשורת חדש מגדילה את התחרות על עוגת הפרסום, ומקשה עליו לייצר אטרקטיביות.
כדי לפצח את הנושא נבחר הפרסומאי יורם באומן ליו"ר המיזם - לאחרונה חיסל באומן את כל אחזקותיו במשרד הפרסום באומן בר ריבנאי, שכיום נמצא בבעלות פובליסיס העולמית.
לטענת גורמים הבקיאים בנושא, ב"רלוונט" טוענים שיצליחו להביא מפרסמים שאינם מהווים כיום חלק מעוגת הפרסום, אך טרם הוצגו מהלכים ברורים בנושא.
העובדה שלא מקובעים ב"רלוונט" יכולה להיות ברכה, אבל גם קללה: תחלופת עובדים, תוכניות לא עולות או משתנות באופיין, וכאמור, הרבה סימני שאלה הנוגעים להיתכנות כלכלית של גוף תקשורת חדש שקם דווקא בעת מלחמה.