חיילים אוקראינים בזירת קרב בדונייצק. המלחמה טרפה את הקלפים / צילום: ap, Alex Babenko
האיחוד האירופי למוד משברים קיומיים. פעמים רבות כבר הספידו אותו, חזו את פירוקו והעריכו שקריסתו קרובה, אך בפועל נראה כי הוא רק הולך ומתרחב. המערכת הפאן־אירופית האדירה, שנוצרה מאז הקמתו הרשמית ב־1992 כדי להבטיח שלום ושגשוג אירופי באמצעות סחר ותנועה חופשית, רק מתפתחת. תוך כדי היא מטביעה את המדינות בכמויות אדירות של ביורוקרטיה אולטרה־מסובכת שהופכת את האיחוד ל"גדול מדי מכדי ליפול". 27 מדינות חברות בו. שתי מדינות בדרך להצטרף בקרוב, ועוד שבע כמהות לכך בעתיד. החלוקה מחדש לגושים גיאופוליטיים בעידן הנוכחי לא פוסחת על מדינות אירופה, והרצון שלהן להתאגד כדי לחזק את כוחן המשותף הולך ומתעצם.
● יותר אנשים יצביעו השנה במדינה הזו מאשר בארה"ב, אינדונזיה, מקסיקו ודרום אפריקה, ביחד
● בפעם השניה החודש: ממשל ביידן עוקף את הקונגרס וימכור לישראל פגזים במאות מיליוני דולרים
● בצל מצב כלכלי רעוע, בריטניה כנראה בדרך להדיח את השמרנים מהשלטון
אבל ביוני הקרוב יעמוד שוב האיחוד האירופי בפני רגע מכריע: הבחירות לפרלמנט האירופי, המייצג יותר מחצי מיליארד תושבים החברים באיחוד. עד לפני שנתיים, פעל האיחוד האירופי בתנאים מיטביים: שקט ושלווה עולמיים, גלובליזציה משגשגת, חסות ביטחונית אמריקאית שאיפשרה יתרון תחרותי. רמת המחירים הייתה קבועה, האנרגיה זולה ומאזן הסחר חיובי באופן קבוע. המצב הכלכלי (עבור רוב התושבים) הלך והשתפר, וההגירה הלא־חוקית שככה.
אבל המלחמה באוקראינה, והסערה הגלובלית הגדולה שהעולם חווה בימים אלה, עם המאבק בין צירים יריבים, טרפו את הקלפים. משבר כלכלי, עליות מחירים, חוסר ביטחון אנרגטי, חוסר־ודאות כללי וצורך בכוח צבאי הם הצייטגייסט.
ורוח זו, שנושבת חזק יותר מאשר בכל נקודת זמן בהיסטוריה הקצרה של האיחוד, עשויה להיות גם רוח גבית לכוחות קיצוניים ביבשת. הפרלמנט האירופי - הגוף היחיד באיחוד שנבחר ישירות ונועד לבטא את קולם הדמוקרטי של תושבי האיחוד - עשוי לשקף מיוני הקרוב אירופה מסוכסכת יותר עם עצמה, ששמה קץ להתרחבות, מתגוננת בפני הגירה ומצמצמת את המאבק הסביבתי.
עליית הגל הקשה הימני
הפרלמנט, שהוא חלק מהרשות המחוקקת של האיחוד האירופי, ועליו האחריות לעסוק בנושאים שבהם ממשלות היבשת "העבירו סמכות" לרמה העל־לאומית (החל מתעריפי נדידה סלולריים ועד לתקני טעינה), הוא קרקע פורה להצבעות מחאה לאומיות. אלה משגרות לעתים לבריסל ולשטרסבורג נציגים קיצוניים מימין ומשמאל, או סתם "מפלגות אווירה". העובדה כי החברים בו אינם צריכים להישבע אמונים לפרויקט האירופי עצמו, הפכה אותו ליעד השתלטות למתנגדי האיחוד. נייג'ל פאראג', אחד מהארכיטקטים של פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, היה חבר פרלמנט במשך קרוב לשני עשורים, וקיבל כסף רב מהארגון שאותו ניסה לפרק.
כעת, הימין הקשה, המחזיק בעמדות דומות לאלה של פאראג' ומתנגד להגירה ולקיום האיחוד, זוכה לפופולריות רבה באירופה. זה קורה ברמה הלאומית, אך גם ברמת ההצבעה לפרלמנט האירופי, שבשנים האחרונות הייתה לא אחת הצבעת מחאה שמטרימה טרנדים לאומיים. לפי הסקרים האחרונים, הבחירות יחזקו משמעותית את מפלגות הימין הפופוליסטי, שינסו לאתגר את קבלת ההחלטות באיחוד, ואולי אפילו לחסל אותו מבפנים.
זו הסיבה, למשל, שהאיחוד האירופי היה כה נואש לגבש מדיניות הגירה מתואמת לפני הבחירות הנוכחיות. הסכמה הושגה, אבל החודשים הקרובים יוכיחו אם ביכולתו לאשר אותה. בפירנצה התקיים בחודש שעבר מפגש פסגה של כל מפלגות הימין האירופיות, הרצות כחלק מסיעה משותפת הנקראת ID (Identity & Democracy). סוגיית ההגירה עומדת בראש סדר יומה. הפופוליסטים מימין מנסים להיכנס לפרלמנט תוך שימוש בנושאים שמפלגות המיינסטרים הפוליטי הזניחו, ובמיוחד ההגירה. בהקשר הישראלי, הפרלמנט האירופי פחות פעיל בנושאי חוץ וביטחון, אבל שבירה ימינה שלו תשרת את המטרות הישראליות ותמתן ביקורת על ההתנחלויות, בין היתר.
להקשות על הממשלה
הצבעות עבר הוכיחו כי מה שעובד ברמת האיחוד האירופי, לרוב מחלחל ומשפיע גם על הפוליטיקה הלאומית במדינות. לתושבי אירופה יש הרבה ממה להיות מתוסכלים בימים אלה: המחירים בעליות, המלחמות מסביב מתעצמות, החשש מהגירה לא־חוקית גובר ויש מי שחוזים קריסה של מודל הפנסיה בשל הזדקנות האוכלוסייה. הנציג של הנציבות לענייני חוץ וביטחון, ג'וזפ בורל, הקדים ואמר החודש כי הוא מוטרד מאוד ממה שיקרה ביוני. "אני מודאג שהאירופאים יצביעו מפחד", אמר בורל, שציין כי הצבעה כזו משרתת את הימין הקיצוני.
לפי הסקרים האחרונים, יש לו סיבה לחשוש. בעוד גוש המפלגות השמרניות (EPP) וגוש המפלגות הסוציאל־דמוקרטיות (S&D) צפוי לשמור על כוחו (170 ו־142 מושבים, בהתאמה), גוש ה־ID ניצב כבר במקום השלישי, עם עלייה של יותר מ־25% בתמיכה לעומת הבחירות ב־2019 (90 מושבים). אלו מפלגות התומכות בחיזוק הזהות הלאומית, בגירוש מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו, בסגירת הגבולות וחלקן בפירוק או בהחלשה של המוסדות האירופיים. "מפלגות המשחקות על הפחד האנושי, ומציעות תגובות רעות לשאלות טובות, יכולות לזכות בתמיכה רבה מהאוכלוסייה האירופית", הזהיר בורל.
הפרלמנט האירופי אינו רב־כוח כל כך עד כדי לשנות את התמונה ביבשת. בניגוד לפרלמנטים לאומיים, הוא אינו יכול להפיל את הממשלה (נציבות האיחוד) או אפילו ליזום חקיקה. זו נוצרת על ידי הנציבות והמועצה האירופית, אך היא דורשת אישור סופי של הפרלמנט. לכן, הוא יכול בהחלט להקשות עליה את החיים, אם כוחן של מפלגות אופוזיציה מחוץ למיינסטרים יעלה והן ישתמשו בו כדי לזנב במפלגות המבוססות יותר.
החשש הוא כי הפרלמנט שייקבע במהלך שלושת ימי הבחירות ברחבי אירופה (6-9 ביוני) יתניע תהליכים לאומיים של סגירת גבולות ושל ויתור על אינטגרציה אירופית. האיחוד האירופי מושווה לעתים לכריש, בשל העובדה כי הוא חייב להתקדם כל העת כדי להמשיך להיות בחיים. פרלמנט אירופי לעומתני שייבחר ביוני הקרוב עשוי לתקוע אותו ולאיים על שלומו. בפעם המי יודע כמה, האיחוד ניצב בפני משבר קיומי אפשרי.