גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לחזק את עוטף ישראל בלי מכסי מגן לחקלאות

הסנטימנט הרומנטי לחקלאות, שהתעורר בעקבות המלחמה, לא צריך למנוע רווחה כלכלית

קטיף שדות חקלאיים / צילום: שלומי יוסף
קטיף שדות חקלאיים / צילום: שלומי יוסף

הכותב הוא רקטור המרכז האקדמי פרס

בעשרות השנים האחרונות חל בהדרגה שינוי מצער באתוס הלאומי, וירד קרנו של ערך ההתיישבות בגבולות, שנחשב בעבר יעד מרכזי. השמאל הציוני זנח כמעט את תפקידו ההיסטורי כתנועה חלוצית מיישבת, שקיבוצי עוטף עזה הם משרידי גילוייו. הימין הדתי והמסורתי מקדיש את עיקר המאמץ להתנחלות ביהודה ושומרון, מתוך הנחה שאזורי הספר בתוך גבולות הקו הירוק נזקקים פחות להתגייסות אזרחית מונעת באידאולוגיה. המדינה אומנם מקצה משאבים לנגב, לגליל ולגולן, ואף על-פי הם אינם מתפתחים בקצב של מרכז הארץ.

נדמה כי תש כוחה של המדינה לפעול נגד תפיסתם של מרבית הישראלים שמקום המגורים המועדף הוא תל אביב רבתי או הבתים צמודי-הקרקע שבקרבתה. מדיניות התכנון והבנייה מתמקדת בסיפוק הביקוש לדיור ולתעסוקה במרכז הארץ, בהתחדשות עירונית, במיגון מרכזי אוכלוסייה צפופים ובתחבורה לגוש דן וממנו.

התוצאה הכלכלית של החפיפה בסולם ההעדפות של האזרחים היא התייקרות הנדל"ן למגורים. במוצרים שיש בהם מחסור טבעי, כמו קרקע, אם יש מי שמעדיף מוצר אחד, ויש מי שמעדיף אחר, סחר ביניהם מביא להגדלת הרווחה המצרפית; אולם כאשר הכול חושקים באותו מוצר נדיר, המחסור אך מייקר אותו, והסחר לא מועיל הרבה. אט-אט הופכת ישראל למדינה-עיר שהפריפריה הגאוגרפית שלה היא גם פריפריה חברתית. בתנאים של עימות אתני, נוסף לתוצאה הכלכלית-חברתית הזאת גם סיכון של אובדן האחיזה הלאומית בטריטוריה.

ההתיישבות בסמוך לגבולות היא חיונית, בין השאר לשם שימור הטריטוריה הלאומית, ולכן ניתנו למתיישבים, בכל שנות קיומה של המדינה, הטבות כלכליות. ככל שפחת הלהט האידאולוגי להתיישבות באזורי הספר (חוץ מיהודה ושומרון), הפכו ההטבות לחשובות יותר. רכיב מסורתי בהטבות היה עידוד החקלאות, ואולם בחוכמה שלאחר מעשה התבררו ההשקעות העצומות בה להיות בלתי יעילות. אומנם חיוני שתתקיים אוכלוסייה בסמוך לגבול, אולם אין חובה שהיא תתפרנס באופן בלתי יעיל. 

תפיסה מפוכחת ועדכנית

החקלאות נהנתה תמיד מן ההתפעמות שבשיבה אל עבודת האדמה, אשר הציונות ירשה מהתנועה הרומנטית האירופית החל מסוף המאה ה-18, באמצעות הווריאנט הרוסי שלה. בראשית המאה ה-20 זוקק הקשר בין חקלאות ובין כיבוש הארץ, ולכן מצטטים עד היום את מימרתו של טרומפלדור: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו". אלא שהלוחם הגיבור היה רומנטיקן שהתחנך במאה ה-19 ופעל בראשית המאה ה-20, ולא כלכלן מן המאה ה-21. משרד האוצר, שביטל לאחרונה את כוונתו המוצהרת לבטל את מכסי המגן על יבוא מוצרים חקלאיים, אמור להיות בעל תפיסה מפוכחת, עדכנית ועניינית של שיקולי המדיניות.

בפועל, תשומות הייצור בחקלאות הן שתיים, ושתיהן נדירות בישראל: מים ופועלים תאילנדים. ייצור ק"ג אחד של עגבניות, למשל, דורש 130 ליטר מים, וכשישראל מייצאת עגבניות, היא מייצאת למעשה מים ממדינה יבשה למדינות משופעות במים. היות שמים הם מוצר תעשייתי לכל דבר ועניין (ועל כן ישראל אינה מתייבשת, בניגוד לפרסומות הממשלתיות עד לפני שנים אחדות), המדינה מעודדת את ייצורם ואת מכירתם, בדמות עגבניות ופרחים, למדינות שבהן עלותם זניחה.

זכייני ההתפלה (אריסון, תשובה, זלקינד וכו') מרוצים מאוד, כמובן. האיכרים, צאצאיהם הרוחניים של טולסטוי וא.ד. גורדון, אינם חורשים את האדמה כמו ב"שיעור מולדת" של עלי מוהר, הם עסוקים מדי בשיחות עצבניות עם תאגידי כוח-אדם לעובדים זרים ועם חברות שיווק. כישוריהם המרכזיים הם כישורי ניהול וייזום, שעדיף לממש אותם בענפי ייצור שיש בהם יתרון יחסי לישראל. 

ההטבות מתמרצות

טיעון אחר שמעלה הלובי החקלאי, החזק והקולני, להצדקת התמיכה בחקלאות, הוא שהחקלאות מספקת, כביכול, ביטחון תזונתי לתושבי המדינה. הטיעון הזה אינו נכון אפילו בתחומי הירקות והפירות הטריים; ובמוצרי יסוד כגון בשר, סוכר וחיטה הוא מעולם לא הועלה ברצינות. אדרבה - מה שמספק ביטחון תזונתי, במיוחד בזמן מלחמה, הוא יבוא, שינוע ואחסון יעילים. חקלאות בגבולות, בפרט, היא מתכון בטוח לערעור הביטחון התזונתי בשעת לחימה.

לכשתסתיים המלחמה, יהיה צורך דחוף לחזק את שטחי עוטף ישראל בדרום, בצפון ובמזרח, ולהקצות לשם כך תקציבים נדיבים. הגליל, הגולן והנגב, יישובי הבקעה ויישובי עוטף עזה, ההתנחלויות הישראליות באזורי C ו-E1 - כולם יצטרכו חיזוק.

את ההטבות המתמרצות יש להקצות בחוכמה. אין שום סיבה לספק לחקלאים ביישובי העוטף, לכשישוקמו, תמיכה ישירה ועקיפה נרחבת יותר מזאת שתינתן למהנדסים, לרופאות, למורים או לתוכניתניות, שיסעו בבוקר לעבודה באשקלון, בנתיבות, בשדרות או בקריית גת ויחזרו לפנות ערב לבתיהם הכפריים.

חזון עדכני של הפרחת השממה באזורי הספר הוא של אוכלוסייה חזקה ומתוחכמת, חוות טכנולוגיות ומיזמי תעשיה נקייה ומשובחת - ולא של מנהלי כוח-אדם מיובא העוסק בשתילה ובקטיף.

עוד כתבות

סניף של בנק איינדה בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כך קריסת בנק החלה את תהליך ההתרסקות של המשטר באיראן

הלוואות מרובות למקורבי המשטר הפילו את בנק איינדה, והאיצו משבר פיננסי ארוך טווח ● הכישלון, מעריכים מומחים, הפך גם לסמל וגם לגורם שהאיץ את ההתפוררות הכלכלית של הרפובליקה האסלאמית - שבסופו של דבר הביאה למחאות ענק ברחבי איראן

השלדים בבורסה בת''א מסמנים את להיטי התקופה / צילום: Shutterstock

הביקוש לשלדים בורסאיים בת"א עולה ומסמן את הסקטורים החמים

שורה של עסקאות נחתמו בתקופה האחרונה למיזוג פעילות עסקית חדשה לחברות שפעילותן נסגרה או מדשדשת ● רבות מחברות השלד הגיעו לבורסה בת"א בגל הנפקות הטכנולוגיה של שנת 2021 ● בצד הנכנס - פעילויות עסקיות בתחומים הקורצים לטעם הנוכחי של המשקיעים

צילומים: AP/Jacquelyn Martin, Denes Erdos, רויטרס

סקר ענק קובע: זו המדינה שמחליפה את ארה"ב כמעצמה העולמית

סקר בקרב 21 מדינות מלמד כי סין בדרך להפוך למעצמה החזקה בעולם בגלל המדיניות של טראמפ ● נשיא דרומה קוריאה לשעבר עשוי לעמוד בפני גזר דין מוות ● והמנהיג הוותיק ביותר באיחוד האירופי שעשוי לחטוף מכה בבחירות הקרובות ● זום גלובלי, מדור חדש 

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל פוקס / צילום: ההסתדרות

הסמנכ"ל החדש בחברת הבת של פוקס: הבן של ויזל

איתי ויזל ימונה לסמנכ"ל מכירות בחברת הבת איתי ברנדס ● בתחילת 2025 עוד עמד שכרו על כ-13 אלף שקל ובשנת 2028 הוא צפוי לעמוד על כ-28 אלף שקל

מאיר שמיר, מנכ''ל ובעל השליטה במבטח שמיר / צילום: כדיה לוי

הקפיצה האנרגטית של מאיר שמיר: המניה שהניבה 450% בשלוש שנים

לאחר האקזיטים ההיסטוריים בתנובה, בביטוח ובהייטק, מתברר כי ההימור הנוכחי של מבטח שמיר על תחום תחנות הכוח מוכיח את עצמו - לפחות בבורסה ● שווי החברה כבר עומד על יותר מ-4 מיליארד שקל ומקנה למאיר שמיר הון של 1.7 מיליארד שקל על הנייר

חוק מס רכוש המחודש / צילום: Shutterstock

התיקון סותר את תכליתו המוצהרת: כשלים מהותיים בחוק מס רכוש המחודש

אף שהכוונה העומדת בבסיס החקיקה ראויה, ניתוח מעמיק של נוסח החוק המוצע חושף כשלים מהותיים העלולים לייצר עיוותים, ולהכביד שלא לצורך על ציבור רחב של בעלי קרקעות

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

בשורה להורים ולדולות: משרד הבריאות מקפיא את הכוונה להוציא טיפולים מהשב"ן

לאחר הביקורת הציבורית, משרד הבריאות חתם על מסמך מעודכן לקופות החולים וחזר בו מההחלטה להוציא מביטוח השב"ן את האפשרות לקבל החזרים על טיפולים משלימים בתחומי התפתחות הילד, הריון ולידה ● במשרד יערכו בדיקה מקיפה ולאחריה יוחלט אם לגנוז את השינוי לחלוטין

  / אילוסטרציה: Shutterstock

ביטחון ובתי השקעות בראש: 1 מכל 12 חברות בת"א הכפילה את ערכה בשנה

לצד השיאים ההיסטוריים במדדי הבורסה בת"א, זינקו בשנה החולפת 45 מניות ביותר מ-100% ● שיאניות התשואה: חברות התעשייה הביטחונית והפיננסים ● חמש מניות זינקו ביותר מ-1,000% בשלוש שנים: ארית, נקסט ויז'ן, קווליטאו, מיטב ומנועי בית שמש

HAVAL H6 של GWM / צילום: יח''צ

קאמבק אירופי ל-GWM: שבעה דגמים חדשים ותחרות מול טוסון

GWM מתכננת חזרה לאירופה ולישראל עם מחירים אגרסיביים והנעות מגוונות ● דגמי קרוס־אובר חדשים מרחיבים את ההיצע בטווח 115–230 אלף שקל ● וגם: המעבר לחשמל בצי הממשלתי עדיין מדשדש ● השבוע בענף הרכב

חן עמית, מנכ''ל טיפלתי / צילום: תמונה פרטית

טיפלתי תפטר עשרות עובדים בישראל ובחו"ל, חודשיים לאחר הסבב הקודם

חברת הפינטק החלה במהלך פיטורים נוסף, זאת חודשיים לאחר גל הקיצוצים הקודם במסגרתו כ־40 מעובדי החברה בישראל פוטרו

מתוך קמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך

שבוע שלישי ברציפות: שגיא דקל חן מוביל את מזרחי טפחות למקום הראשון בזכירות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לביטוח 9, וחברות הביטוח תופסות מחצית מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות השבועי של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר השבוע שייכת לפלטפורמת הסטרימינג free TV והקמפיין בכיכובו של ארז טל

סזאר / צילום: דר טייב

בלי לקרוע את הכיס, בלי להיכנס לתל אביב: 20 שנה של אוכל טוב בסזאר

בסזאר שברחובות תמצאו לצד מנות "באנקר" בלתי מנוצחות - שניצל, המבורגר, פירה, סלט קיסר – גם מנות שמדברות קולינריה עכשווית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

אחרי זינוק של 6,630%: בעל השליטה בארית מוכר מניות בכ-400 מיליון שקל. מי הרוכשים?

צבי לוי מנצל את הזינוק העצום במניית החברה ומוכר 7% ממניות החברה • המכירה מתבצעת בהנחה של 8% על מחיר המניה ● לגלובס נודע כי הרוכשים הם משקיעים זרים גדולים, חברות הביטוח מנורה מבטחים והפניקס ובית ההשקעות מור

הלוויה של איש כוחות ביטחון איראני שנהרג במהלך המהומות בטהראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

החוקר שטוען: אם טראמפ רוצה לערער את איראן - זה מה שהוא צריך לעשות

המחאות באיראן הן הגדולות והאלימות ביותר מאז המהפכה ב-1979, ולפי ארגוני זכויות אדם, אלפי אזרחים נהרגו על ידי המשטר ● פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב וב-INSS, מסביר מה הם התרחישים האפשריים בהתפתחות המחאות באיראן, מה העמדה הישראלית וממה חוששות המדינות הערביות?

אילן ישועה / צילום: יונתן בלום

בגיל 69 הוא עושה אקזיט של 1.3 מיליארד שקל: הדרך של אילן ישועה מוואלה לענקית הסייבר

מכירת סראפיק תמורת כ־420 מיליון דולר לענקית האמריקאית קראודסטרייק מציבה את מנכ"ל וואלה לשעבר בלב עולם הסייבר הישראלי ● החברה הוקמה בעיצומה של בפרשת בזק-וואלה (תיק 4000) והציעה "רובד אבטחה" לדפדפנים ● האקזיט של סראפיק - והאיש שמאחוריה

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

הביקושים לקופנהגן הוכפלו: כך טיסות ישירות משפיעות על בחירת יעדי הנופש

ענף התעופה המקומי מתחיל להתאושש, והחברות מזהות את ההזדמנות ופותחות קווים ישירים חדשים להאנוי, לקופנהגן ולברטיסלבה ● אלה מקלים על הנסיעה ומגבירים את האטרקטיביות של היעדים ● ומתי טיסות ישירות לא מגדילות את הביקוש?

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ

מחשש להסלמה: לופטהנזה החלה לבטל טיסות לישראל

קבוצת לופטהנזה הודיעה על המשך פעילותה בארץ במתכונת של טיסות יום בלבד, על רקע צפי מתחזק להסלמה ביטחונית - זאת כדי לאפשר לצוותי האוויר לשוב למדינות המוצא ללא לינה בישראל ● הניסיון מהמלחמה מראה: כאשר קבוצת לופטהנזה מחליטה לצמצם פעילות בארץ, חברות תעופה אירופיות נוטות ללכת בעקבותיה

''אין ודאות שנפילת המשטר תביא לאיראן טובה יותר''. כרזה עם תמונת חמינאי בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

מרדים את איראן – או התחרט? העדכונים על תקיפה אפשרית

הניו יורק טיימס: "בפנטגון נערכים להחזיר את הכוחות שפונו מבסיסים באזור" ● שר החוץ של טורקיה: אנקרה אינה מקבלת אפשרות של שימוש בכוח נגד איראן ● הבריטים עדכנו את אזהרת המסע לישראל ● דיווחים: הפנטגון הורה להעביר את נושאת המטוסים אברהם לינקולן מאזור ים סין הדרומי למזרח התיכון ● הרמטכ"ל הנחה על חיזוק המוכנות בהגנה ● שר החוץ של איראן: "אין כוונה לתלות אנשים" ● עדכונים שוטפים

האמנם מחירי הדירות שבו לעלות? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס שוב עוזרת לקבלנים לשנות את הסנטימנט בשוק הדיור

מספיק נתון אחד של הלמ"ס שמסמן עלייה חודשית במחירי הדירות, לצד מבצעי מימון יצירתיים ורוכשים שתמיד חוששים לפספס – כדי להחזיר לשוק תחושה של תפנית גם כשבמציאות הביקוש עוד חלש וההיצע בשיא ● הבעיה: מדובר בנבואה שדי בקלות גם מגשימה את עצמה

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה