טלי גוטליב, הליכוד (רשת איקס, 5.1.24) / צילום: כדיה לוי
הדיווחים בתקשורת ידעו לספר על ביקורת חריפה שהוטחה ברמטכ"ל מצד חלק משרי הממשלה, במהלך ישיבת הקבינט האחרונה. הסיבה: הפרסומים על כך שצה"ל החל לגבש צוות שיחקור את אירועי 7 באוקטובר, שבראשו יעמדו אנשי צבא בכירים כמו הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז וראש אמ"ן לשעבר אהרון זאבי פרקש. השרים, כך על פי הדיווח, זעמו על הבחירה דווקא באותם אנשים שהזכרנו, אך לח"כית מהליכוד טלי גוטליב הייתה ביקורת עקרונית יותר. "ביררתי ובדקתי", היא כתבה ברשת איקס (לשעבר טוויטר), "לרמטכ"ל אין סמכות להקים ועדת בדיקה עם גורמים חיצוניים". בהמשך כתבה שוב: "אין מקור חוקי להקמת צוות בדיקה חיצוני". האם הרמטכ"ל עבר על החוק?
● באיזה בית דין בינ"ל נתבעת ישראל על "רצח עם", ולמה זה חשוב?
● הטלת עונש מוות על מחבלים היא תפיסה רווחת במערכת הביטחון?
גוטליב: "אין שום סמכות לרמטכ"ל להקים גוף עם בודקים חיצוניים"
ראשית, שווה להזכיר כי המהלך עליו דווח כעת כבר נעשה בעבר באירועים משמעותיים, ונראה כי הוא אינו חריג במיוחד בהקשר זה. כך, למשל, לאחר "משט המרמרה" ב־2010 מונה אלוף במיל' גיורא איילנד לחקור את הכשלים; איילנד גם עמד בראש צוות שחקר את חטיפת גלעד שליט ב־2006; ובאותה שנה, לאחר מלחמת לבנון השנייה, מינה הרמטכ"ל דן חלוץ את הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון לחקור את האירועים.
ומה לגבי טענתה הנקודתית של גוטליב? היא התייחסה בדבריה ל"וועדת בדיקה", מושג שאינו מופיע בצורה מפורשת בחקיקה הרלוונטית. אם הח"כית כיוונה לוועדת חקירה צבאית - כפי שסברו רבים ממי שהגיבו לה - הרי שזו מעוגנת בסעיף 537 לחוק השיפוט הצבאי, שקובע כי "הרמטכ"ל, רשאי למנות ועדת חקירה לשם חקירת כל עניין הנוגע לצבא", כשעל פי סעיף 13 להוראות הפיקוד העליון (2.0715), כחברי ועדה "ניתן למנות חיילים בשירות סדיר או מילואים", ו"במידת הצורך, ובאישור של אלוף, ניתן למנות גם אזרחים, המומחים בתחום הנחקר".
אלא שכפי שהסביר לנו אל"מ (מיל') ד"ר לירון ליבמן, בכיר לשעבר בפרקליטות הצבאית, המוסד הרלוונטי במקרה הנוכחי הוא דווקא "התחקור הצבאי". זה מוגדר בסעיף 539א לחוק השיפוט הצבאי כ"בירור שנערך בצבא… בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך אימון או פעילות מבצעית, או בקשר אליהם".
הוראות הפיקוד העליון המסדירות את הנושא נקראות "תחקיר שחל עליו חיסיון 2.0702", וכפי שמציין ליבמן, הן אינן מגבילות את הרמטכ"ל במינוי אזרחים או קצינים במילואים. מה שנכון הוא, שכאן גם לא נכתב במפורש שהסמכות הזאת כן קיימת. "כשיש לגורם מנהלי סמכות לבצע דבר, יש לו גם את סמכויות העזר הנחוצות לשם כך, מה שמכונה 'סמכות טבועה'", מבהיר ליבמן. "זה מקובל מאוד שהצבא מזמין תחקירים מטעם אנשי מילואים או לשעברים", הוא מסביר לסיום, "הרעיון הוא ליצור נתק משרשרת הפיקוד, כדי שיהיה מדובר בגורמים בלתי תלויים, ולכן פעמים רבים אלו אנשי צבא שמחוץ למערכת".
ח"כ גוטליב מסרה בתגובה: "סעיף 4 לחוק השיפוט הצבאי מחיל את הוראותיו רק על חייל לרבות חייל מילואים, למעט מי שנגרע משורות הצבא. אין שום סמכות לרמטכ"ל להקים גוף עם בודקים חיצוניים שחוק השיפוט הצבאי כבר לא חל עליהם".
גוטליב טועה
בשורה התחתונה: דבריה של גוטליב אינם נכונים. סמכות הצבא לביצוע תחקיר מבצעי נגזרת מסעיף 539א לחוק השיפוט הצבאי, ובהוראות הפיקוד העליון הנוגעות לסוגיה אין כל מגבלה על הרמטכ"ל במינוי אנשי צבא לשעבר או אף אזרחים. מינויים כאלה נעשו בעבר לאחר אירועים כמו חטיפת גלעד שליט או מלחמת לבנון השנייה.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו