עוטפים את ישראל מחדש: הפוטנציאל הכלכלי והחברתי ביום שאחרי המלחמה

​בחמש השנים טרום מלחמת חרבות ברזל, התפתחו מאוד אזורי המרחבים העוטפים בדרום ובצפון, כולל ביקושים גבוהים בתחום המגורים • תכנון מוצלח יאפשר לנצל את המאפיינים הייחודיים שלהם, ולחולל את הצמיחה החברתית, הכלכלית והשיווקית שהם ראויים לה

מבט אווירי על קרית שמונה. זקוקים ל''אינטל הבאה'' / צילום: Shutterstock
מבט אווירי על קרית שמונה. זקוקים ל''אינטל הבאה'' / צילום: Shutterstock

הכתוב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף, ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

עוטפי ישראל בגבולות הצפון והדרום נפגעו מאוד במלחמה, אך יחוו מחדש צמיחה חברתית, קהילתית וכלכלית.

בשנים שלפני ה־7 באוקטובר, מגמות, טרנדים ושינויים בהרגלי הצריכה וההתנהגות בשווקים ואפשרויות תעסוקה חדשות העצימו את הביקושים באזורים אלה. משקי בית רבים החליטו להגר ולהתגורר במרחב הכפרי בעוטפים, ונוצרו עם רשימות המתנה ארוכות לקיבוצים ולמושבים. גם בערים נוספו משקי בית רבים בחמש השנים האחרונות.

המסר לעובדים בישראל: "קבלו מענק, ודאגו לבריאות הנפש שלכם"
מלחמה בצפון עלולה להוביל למחסור בביצים, אך למדינה אין תוכנית  

במקביל נוצרו פעילויות כלכליות חדשות, ואלו הקיימות הורחבו. בין היתר מדובר בחממות טכנולוגיות (בשדרות ובקרית שמונה), הרחבת המפעלים של אינטל, נירלט, דפוס בארי ופולירון, פתיחת חללי עבודה שיתופיים בכפרים, עשרות עסקי מלונאות ואירוח, פעילויות הסעדה, בתי קפה ובילוי חדשים.

הקמתם של אלה האחרונים הקנו לתושבים את הגמישות ואת האפשרויות שהם צריכים על מנת להתפתח באופן אישי, וכן כדי לפתח את הערים ואת המרחב הכפרי, ובפרט בפריפריה. זהו שילוב מוצלח המעניק ל"עוטפים" את ההזדמנויות לצמיחה ולהתפתחות עסקית.

העובדה שנוצרו עוגני פעילות ארציים, עוגנים קיימים הורחבו, נבנתה תשתית תחבורתית מקרבת, ענפי החקלאות הועצמו, וחל גידול בפעילויות חללי העבודה השיתופים, התיירות, המסחר, ההסעדה והבילוי - מייצרת פתח לאופטימיות. יזמים תושבי המקומות הללו מחפשים להמשיך לממש את הציונות, ולממש את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי האמיתי באזוריהם.

כאן נציג את תמונות המצב בשני אזורי עוטפי ישראל לפני ה־7 באוקטובר, והדרך לפיתוחם ושגשוגם בעתיד.

שינוי אזורים מועדפים

בחמש השנים האחרונות נרשמה בנייה בקרית שמונה, נהריה, שדרות, נתיבות ואופקים, ובמועצות האזוריות שדות נגב, אשכול, שער הנגב, חוף אשקלון, גליל עליון, מרום הגליל, מעלה יוסף, מבואות החרמון ומטה אשר, בסך כולל של 19 אלף משקי בית ו־51 אלף תושבים. מדובר בגידול שנתי ממוצע של 2.8%, גבוה מהממוצע הארצי (כ־2%).

באזורים שצוינו נבנו כ־530 אלף מ"ר נדל"ן מניב, וכ־17.5 אלף יחידות דיור חדשות - כ־5.4% וכ־7% מהבנייה בישראל, בהתאמה. בין העוגנים והפעילויות המיוחדות נמנים מרגלית סטארט־אפ סיטי גליל בקרית שמונה, חממת החדשנות SouthUp בשער הנגב, הרחבת פארק התעשיות ספירים שליד שדרות ועוד.

במקביל הוקמו ופועלים מרכזי מסחר מיוחדים, עגלות ופודטרקים רבים, המשרתים את התושבים במרחב הכפרי ואת המטיילים המגיעים מהעיר. לצד זאת נפתחו מסעדות שף ומקומות הסעדה בשומרה ובעין זיוון, מה שמגוון גם את היצע מקומות העבודה של תושבי האזור. כמו כן נפתחו עשרות חללי עבודה משותפים.

תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר
 תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

שורה של צעדים נדרשים לשינוי ולפיתוח בפועל בעת הקרובה בעוטפים. ראשית, חשוב שלשלטון המקומי יתאפשר בחקיקה לאשר תוכניות לפיתוח אזורי ומקומי. מפת אזורי העדיפות הלאומית תשונה כך שיינתנו הטבות מס משמעותיות, אשר יהוו תמריץ להקמת עסקים והגירת מועסקים ותושבים.

כך ייווצרו שני אזורים מועדפים חדשים, ויילקחו ויוקטנו ההטבות לאזורים הסמוכים. לדוגמה, יוקנעם לא תוגדר אזור עדיפות לאומית א', באופן המונע כבר עשורים פיתוח הייטק בגליל.

מבחינת מגורים, יוכפל מספר יחידות הדיור בקיבוצים ובמושבים, תוך הגדלת שטח הקרקע לכל יחידה, בניית דירות להשכרה בהן, ואישור תוכניות להוספות עשרות אלפי משקי בית נוספים בחמש הערים, תוך סבסוד מלא של הקרקע ועלויות הפיתוח לתקופה זמן מוגבלת.

 

בטווח המיידי, יוקמו מבנים להשכרה ארוכת טווח של המדינה שיימכרו בעתיד, וכפרי צעירים וסטודנטים ב"עוטפים". כדאי ליצור ערים או מקומות של "טאלנטים" (צעירי ההייטק), שיקבלו את 5 הל' באותו מרחב - לגור, לעבוד, ללמוד, לבלות ולקנות. בבחינת, נחיה במקום שיש בו עבודה ונעבוד במקום שיש בו חיים.

תוספת מפעלי עוגן

נקודה נוספת שעליה כדאי לתת את הדעת היא ענף החקלאות. ההצעה היא לתעדף אותו, ולהחזיר את ההטבות לעוסקים בו - למשל, תוצרת ה"עוטפים" תועדף על פני מוצרי החקלאות המיובאים. ניתן להקים חוות בודדים ויקבים, וכדאי גם להרחיב את פעילות המחקר במכון מיגל שבקרית שמונה ובמו"פ דרום שבאשכול.

מוצרי כחול לבן יקבלו תעדוף מובהק בכל מכרזי המדינה, ובפרט אלו הממוקמים בעוטפים, וייווצרו שיתופי פעולה פנים ארציים, שיאפשרו קיום כלכלי הדדי של חברות, מפעלים ארגונים ובתי עסק. בתחום התעסוקה, יש לדאוג שיוקמו מפעלי עוגן ארציים ואזוריים, או במילים אחרות, אינטל קרית גת הבא יוקם בעוטף צפון.

על מנת להגדיל את התחבורה והנגישות יוקם שדה התעופה בנבטים, יושמש שדה התעופה במחניים לטיסות פנים ארציות, יוארך כביש מספר 6 לנהריה ותיסלל מסילת הרכבת לקריית שמונה. לצד אלו נדרשות השקעות בחינוך ובבתי חולים.

חשוב לתת את הדעת גם על רשת של חללי עבודה משותפים - ישראל מתמודדת מאז הקמתה עם הקושי למשוך תעסוקה איכותית למרחב הכפרי. השינוי בעולם העבודה והאפשרות לעבוד מרחוק יצרו "נוודות דיגיטלית", מה שמהווה הזדמנות אדירה למרחב הכפרי. עובד יוכל לעבוד בכל חברת הייטק, כמעט ללא קשר למקום מגוריו.

אסטרטגיה עדכנית

בצפי לעתיד, ישראל מחויבת לאזרחיה, ונדרשת הן לנגב מערבי משגשג, עם שלוש ערים ומועצות עצמאיות וצומחות, והן לתמונת מראה בצפון. בעשייה ותכנון חברתי, כלכלי ועסקי מוצלח ניתן לנצל את המאפיינים הייחודיים של העוטפים, ולחולל את הצמיחה החברתית, הכלכלית והשיווקית.

מנהלת תקומה נדרשת ליצור אסטרטגיה כלכלית עדכנית ותוכנית פעולה ריאלית, שתאפשר להגדיל את היצע הנדל"ן המניב בעוטפים, ובפרט את הרחבת וגיוון אפשרויות התעסוקה, ההשכלה והתרבות, יחד עם המשך פיתוח המגורים.