האוצר דורש קיצוצים מהותיים במשרד הבריאות. אילו שירותים נמצאים בסיכון?

עלויות המלחמה מובילות לצורך בחיסכון כספי במשרדי הממשלה, והצעת מחליטים המפרטת מגוון קיצוצים כאלה, פורסמה היום (ד') להערות הציבור ותעלה להצבעה בממשלה כבר בימים הקרובים. מבחינת משרד הבריאות, כוללת ההצעה מגוון קיצוצים מהותיים, שעלולים להשפיע באופן מהותי על הציבור. מנכ"ל משרד האוצר משה בר סימן טוב אמר כי "מדובר למעשה בשיתוק פעילות משרד הבריאות".

● שאלות ותשובות | טווח מוגדל ודיוק כירורגי: כך פועל טיל הנ"ט המחודש של חיזבאללה 
● רגע לפני אישור תקציב 2024, האוצר וראש הממשלה חלוקים על העלאת המע"מ 

ההצעה כוללת קיצוץ של 150 מיליון שקל, כ-8% מתקציב מטה משרד הבריאות. זאת, בנוסף לקיצוץ רוחבי של כמה אחוזים אותו שוקלת הממשלה לדרוש מכל המשרדים. מטה משרד הבריאות כולל לא רק את הניהול של המשרד עצמו, אלא גם פעילות כמו חיסונים; חקירות אפידמיולוגיות (שעדיין מתקיימות במחלות קשות כמו חצבת); איסוף מידע בתחום הבריאות; קמפיינים למען בריאות הציבור; רגולציה - כלומר בדיקה ואישור שיווק של תרופות, תמרוקים, מזון ומוצרים נוספים שיכול להיות בהם סיכון בריאותי; ניהול בתי החולים הממשלתיים ועוד.

ספציפית לגבי תחנות טיפול חלב, נכתב בהצעה כי תישקל העברת האחריות על כולן לקופות החולים (היום וחלקן מופעלות על ידי קופות החולים או עיריות בפיקוח משרד הבריאות וחלקן מופעלות על ידי המשרד עצמו). לדברי חיים הופרט, מנהל אגף תכנון ותקצוב במשרד הבריאות: "הוחלט לבצע בדיקה של התנהלות תחנות טיפת חלב על ידי צוות בהובלת הממונה על התקציבים באוצר, כלומר המטרה היא התייעלות. מדובר בגוף של 100-200 מיליון שקל, כלומר ההתייעלות בו יכולה להיות זניחה לעומת הצרכים. ולעומת זאת הנזק יכול להיות שלא תצא ניידת טיפת חלב לישובים הבדואים, ולא ינתנו להם חיסוני שגרה".

עידוד עקיף של רפואה פרטית?

עוד דוגמה להצעה שנותנת תועלת מינימלית ועלולה להסב נזק לדעתו של הופרט, היא ההצעה לגבות תשלום נוסף מתאגידי בתי החולים. "התאגידים הם הגורמים המפעילים את בית החולים אחר הצהריים ובלילה. מבחינת המטופל הוא מקבל שירות נניח משיבא, בדיוק כמו בבוקר, אבל המשכורת מגיעה מישות משפטית עצמאית. זהו הפתרון שנמצא להתמודדות עם הזליגה של הרופאים אל עבר הרפואה הפרטית".

תאגידי הבריאות משתמשים בשירותים הקיימים של בית החולים, ומשלמים לבתי החולים 20% מן ההכנסות שלהם בגין שירותי רפואה או 4% בגין הכנסותיו מרפואה מונעת, הדרכת רופאים ושירותים נוספים. הכוונה היא להעלות את התשלום ל-30%.

במקביל מתוכנן קיצות של 50 מיליון שקל מהתקציב הניתן על ידי המדינה לבתי החולים, דווקא עכשיו כאשר עליהם לטפל גם בנפגעי הגוף והנפש של המלחמה. גביית תשלום נוסף מהתאגידים אמורה לעזור לבתי החולים להתמודד עם הקיצוץ, אבל הופרט טוען כי מדובר בחשיבה קצרת טווח ביותר.

"גם במקרה הזה מדובר בחיסכון שיעלה לנו הרבה יותר בעתיד", הוא אומר. "אם התאגידים ירוויחו פחות הם יוכלו לשלם פחות לרופאים, אלה ילכו לרפואה הפרטית ויהיו חסרים בבתי החולים, החולים יצטרכו ללכת לרפואה הפרטית כי השירות ברפואה הציבורית לא יהיה זמין מספיק, ובסופו של דבר אנחנו כאזרחים נשלם הרבה יותר".

קיצוץ נוסף הוא בסל הבריאות. בכל שנה הסל מורחב ונבחנות טכנולוגיות חדשות להכליל בתוכו. השנה הוחלט בתקציב 2024 כי ההרחבה תהיה בהיקף של 650 מיליון שקל. אולם, על פי ההצעה, השנה יופחתו מתקציב זה 108 מיליון שקל. הופרט: "כאשר התחילה המלחמה הצענו לדחות מעט את דיוני הסל, כי הקשב לא היה מופנה לשם. הדחיה הזו עלתה לציבור 100 מיליון שקל".

סעיף נוסף בהחלטה הוא העלאת המס והגברת האכיפה על גביית המס על סיגריות כולל סיגריות אלקטרוניות - כולל מיסוי סיגריות ביבוא אישי מחו"ל או מהדיוטי פרי - סעיף שאמור להכניס למדינה עוד 600 מיליון שקל.

התור לפסיכולוג הציבורי לא רק רחוק, עכשיו הוא גם עולה כסף

סעיף שנזרק לחלל האוויר אבל לא נכלל כרגע בהצעה המוצגת לציבור, הוא הטלת דמי השתתפות עצמית על שימוש בשירותי רפואת הנפש הציבוריים, וכן על שירותי התפתחות הילד, שירותים הניתנים היום על ידי קופות החולים בחינם. "דובר על סכומים של סביב 70 שקל לתור, כלומר עבור בריאות הנפש מציעים שנשלם יותר מאשר עבור בריאות הגוף", אומר הופרט.

כבר היום, 60% מההוצאה של הציבור בישראל עבור רפואת נפש היא מן הכיס הפרטי, לעומת רק 37% עבור רפואת הגוף, וכבר היום התורים הם כל כך ארוכים, כך שמי שמחכה לשירות במערכת הציבורית הוא בדרך כלל מי שאינו יכול לשלם עבורם.

לגבי התפתחות הילד, מחקרים מראים כי נגישות לשירותים אלה, ואבחון מוקדם של קשיי התפתחות, היא השקעה בעלת החזר גבוה ביותר מבחינת הוצאות עתידיות של משרדי הממשלה השונים, כולל הבריאות, הרווחה וביטחון הפנים.

משרד הבריאות דווקא דורש ממשרד האוצר תוספת תקציב של 2 מיליארד שקל לטיפול בתחום בריאות הנפש על רקע המלחמה, וגם בהתחשב המצב הקשה של מערכת בריאות הנפש עוד לפניה. דוח של קואליציית ארגוני בריאות הנפש שנכתב לפני המלחמה, הגדיר את הצרכים של המערכת ב-4 מיליארד שקל לפחות, ומשרד הבריאות מנסה להשיג רק מחצית מכך, למרות הצרכים שגדלו. בינתיים אין היענות של משרד האוצר להקצות את התקציב, ומתקיים מו"מ בין הצדדים. הרעיון להטיל השתתפות עצמית על השירותים הללו נולד בין היתר כדי לממן את הפעילות הזו, אלא שכאמור, עלולות להיות לכך גם השלכות ארוכות טווח לא רצויות.

ממשרד האוצר ביקשו שלא להגיב לגבי ההצעה.