בן גביר קיבל תוספת של 2 מיליארד שקל ואלה הקיצוצים הגדולים: כך אושר תקציב המדינה

תקציב המדינה החדש לשנת 2024 אושר בממשלה היום (ב'), לאחר עיכוב של מספר ימים. התקציב המעודכן יעמוד בסימן ביטחון, עם תוספות של עשרות מיליארדי שקלים להוצאות הביטחוניות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. תקציב המדינה המעודכן יעמוד על 582 מיליארד שקל - גידול של כ-70 מיליארד שקל במסגרת ההוצאה. הגירעון החזוי יעמוד על רמה גבוהה של 6.6%.

● המעסיקים והעובדים יממנו כרבע מתוכנית הפיצוי למילואימניקים 

במשרד האוצר נאלצו לבלוע לא מעט ויתורים בדרך לאישור, כאשר רבים מהשרים שהתנגדו לקיצוץ ואיימו שלא לתמוך בתקציב בישיבת הממשלה ביום ראשון בלילה, זכו בשני בבוקר לפיצויים ופרסי ניחומים בפגישות אישיות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

המאבקים המרכזיים היום היו על הקיצוצים בתקציבי המשרדים. בטיוטת הצעת התקציב, הכריז האוצר קיצוץ רוחבי בשיעור של 3%, אלא שכדי לממן את כל הוויתורים מול המשרדים, קפץ הקיצוץ הרוחבי ברגע האחרון ל-5%. המשמעות בקיצוץ הרוחבי ("פלאט") היא שכל המשרדים יצטרכו להעביר 5% מבסיס התקציב שלהם (לא כולל שכר) לצורכי הוצאות המלחמה - סכום שמצטבר ל-3 מיליארד שקל. 

בנושאים נפיצים כמו צמצום הכספים קואליציוניים או סגירת משרדי ממשלה מיותרים לא נרשמו קרבות מיוחדים, בגלל שהם לא באמת עמדו על הפרק. נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקשו שלא לערער את יציבות הקואליציה והסתפקו בהתאמות מינוריות בתחומים אלה.

בחדרי המשא ומתן האגוז הקשה ביותר לפיצוח מבחינת האוצר היה השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. ממש כמו בשידור חוזר של אישור התקציב הקודם, בן גביר השתולל אחרי ליל התקציב בחדר הסגור עם נתניהו ודרש תוספות של מיליארדי שקלים. השר התרעם על עצם העובדה שמשרדו נכלל בקיצוץ הרוחבי שחל על כל משרדי הממשלה כדי לממן את הוצאות המלחמה.

הבא בתור אחרי בן גביר להיכנס אל לשכת ראש הממשלה היה סמוטריץ'. שעה קלה לאחר פגישת סמוטריץ'־נתניהו, שיגר בן גביר הודעת ניצחון לעיתונות: "תינתן תוספת תקציבית נוספת של 2.275 מיליארד שקל בתקציב המשטרה לביטחון לאומי והגופים השונים תחתיו". עוד הוסיף השר לביטחון לאומי כי "יבוטל הקיצוץ המתוכנן במשרד ובמשטרה, בסך 469 מיליון שקל".

האם נתניהו שייכנע את סמוטריץ' לתת לבן גביר את מבוקשו כדי לשמור על אחדות הקואליציה? את התשובה ניתן רק לנחש לפי ההתבטאויות המאוכזבות של גורמי המקצוע באוצר בנושא הסיכומים על תקציב הביטחון הלאומי.

אלו שהפסידו ואלו שהרוויחו

ברגע שנפתרה הסוגיה מול בן גביר, הוסר למעשה המכשול המשמעותי האחרון מעל הליך אישור התקציב בממשלה. על כן, הוחלט להודיע לשרים שמתכוונים להתכנס להצבעה על התקציב ב־13:00 בצהריים. הצבת הדד־ליין הייתה אמורה לזרז את סגירת הקצוות מול המשרדים שמולם עדיין נרשמו מחלוקות, גם אם לא הצליחו לבסוף לעמוד בשעה הנקובה, שהתאחרה בשעתיים־שלוש.

ואכן, לקראת ההצבעה התחילו להתקבל הסכמות בין חלק מהמשרדים. במשרד הבריאות הצליחו לבטל קיצוץ מתוכנן של יותר מ־300 מיליון שקל ואף לקבל תוספת תקציבית של כמיליארד שקל. בנוסף, משרד הבריאות דרש תוספת של 2 מיליארד שקל לבריאות הנפש, כאשר קואליציית ארגוני בריאות הנפש טענה כי המינימום הדרוש על פי דוח שנכתב עוד לפני המלחמה, הוא 4 מיליארד שקל. בסופו של דבר קיבל המשרד תוספת נאה, אך כנראה פחות ממה שדרוש כדי להשאיר את רמת שירותי בריאות הנפש כפי שהיא היום, רף לא גבוה מלכתחילה. עם זאת יש לציין כי משרד הבריאות הצליח להשיג תוספות שינתנו גם דרך הסכמי שכר משופרים לעובדי מדינה, ביניהם פסיכיאטרים ופסיכולוגים, מחוץ לתקציב עצמו. בנוסף, קיבל משרד הבריאות 200 מיליון שקל לשיקום פצועי המלחמה (חיילים ואזרחים), 150 מיליון שקל למיגון מבנים במערכת הבריאות כמו חדרי מיון ופגיות, 50 מיליון שקל למיגון סייבר ו-35 מיליון שקל להתפתחות הילד.

שר החקלאות אבי דיכטר השיג הנחה של מאות מיליוני שקלים בקיצוץ של תקציבו והקלה במספר התקנים שיצטרך לקצץ.

בשעות האחרונות התעכבה ההצבעה על התקציב כיוון ששר הביטחון, יואב גלנט, סירב לקבל את הסיכומים התקציביים ודרש להגדיל את התוספת התקציבית למערכת הביטחון. גלנט היה האחרון לסכם עם האוצר לפני ההצבעה בשני אחר הצהריים.

שר החינוך יואב קיש, שנטש בכעס את ישיבת הממשלה בראשון בערב, במחאה על הקיצוץ שתכנן האוצר למשרדו, כבר נראה מפויס יותר ביום שני. באוצר ויתרו על כחצי מיליארד שקל מהקיצוץ המתוכנן בתקציב החינוך ועל עוד 200 מיליון שקל שהיו אמורים לרדת מתקציב ההשכלה הגבוהה לפי טיוטת הצעת התקציב.

גם הכוונה של האוצר לקצץ 237 מיליון שקל מתקציבי המדענים הראשיים בתשעה משרדי ממשלה בהם משרד המדע, התחבורה, איכות הסביבה ומשרד החינוך בוטלה והועברה לדיון לקראת שנת 2025. ההחלטה נתמכה על ידי אגף התקציבים, בשל העובדה כי אופן הפעילות של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה אינו יעיל, וכי במקומם יש צורך להקים קרן מחקר ממשלתית יישומית שתהיה בלתי תלויה פוליטית ולא תוכפף למשרדי הממשלה. השרים, ובראשם שר המדע אופיר אקוניס, שמחצית מהקיצוץ הייתה אמורה להגיע מתקציבו, התנגדו.

לפי הסיכום התקציבי בין משרד החדשנות למשרד האוצר, השנה התקציב יופחת ב-40 מיליון שקל לטובת המלחמה. עוד סוכם על תוספת תקציבית של 20 מיליון שקל לפתיחת מרכזי פיזיקה בפריפריה ו-10 מיליון שקל להובלת תחום הבינה המלאכותית.

ההצעה התמוהה של מירי רגב

במקביל, דרמה נרשמה גם בגזרת משרד התחבורה. הנוכחים בחדר המשא ומתן בין המשרד התחבורה לאוצר נדהמו כששמעו את השרה מירי רגב, שאחראית על פיתוח תשתיות התחבורה בישראל, הציעה את דחיית פרויקט המטרו בגוש דן בכמה שנים במקום דחיית פרויקטים אחרים. על פי דוח מבקר המדינה שפורסם בשני, התברר שאומדן הנזק המשקי של הגודש בכבישים עמד בשנת 2021 על 31 מיליארד שקל. המטרו יהווה זרז צמיחה משמעותי לכלכלה הישראלית, כשעל פי המחקרים שבוצעו במשרדי הממשלה, הוא צפוי להניב תועלת משקית של יותר מ־30 מיליארד שקל מדי שנה.

בכל אופן, ההצעה נדחתה על ידי הנוכחים בדיון, וגם חלק מהפרויקטים המתוכננים להתבטל חזרו לשולחן. כך למשל הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת אמורה הייתה להפוך למטרונית ולחסוך כ־2 מיליארד שקל. אלא שמכרז שאליו ניגשו חברות מישראל ומהעולם כבר פורסם וביטולו עשוי להביא לאובדן אמון של השוק הישראלי (ושל כמה חברות המתחרות מחו"ל על הקמתו) במכרזים בישראל.

פרויקטים נוספים ששרדו את משוכת הקיצוצים נוגעים בהקמת כבישים ומחלפים, שם הקיצוץ לא כולל רק פרויקטים בפריפריה אלא גם ביהודה ושומרון, שהשר סמוטריץ' היה מעורב אישית בדרישה להעביר אליהם כספים, וייתכן שמדובר באיתות לשרים שגם הוא מבצע ויתורים על רקע הביקורת הציבורית הנוקבת על התקציבים הקואליציוניים הרבים שהוא שימר עבור שריו.

בנוסף, לפי ה"דיל" שנרקם בין האוצר למשרד התחבורה, הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית בעלות של כ־350 מיליוני שקל מדי שנה, לא תיגנז והסבסוד לתחבורה הציבורית יגדל עוד יותר (היום הוא עומד על 85%). גם חלק מהתקציב שמיועד לתגבור אוטובוסים בערים החרדיות לדרישת סגן שרת התחבורה אורי מקלב יישמר בחלקו, ואלו יהיו תוספות השירות היחידות שיתוקצבו השנה לקווים ותדירויות באוטובוסים.

לצד הרפורמות שמקדמת רגב, האוצר צפוי להעביר את מס הנסועה על כלי רכב חשמליים שייכנס לתוקף משנת 2026, וזאת לאחר שבדיונים על חוק ההסדרים הצעה כזו ירדה מהפרק בעקבות התנגדות שרת התחבורה. גובה המס המוצע עומד על 15 אגורות לכל קילומטר נסועה והוא נועד לייקר את הנסיעות בכלי הרכב החשמליים וגורמים לגודש בכבישים ולתאונות דרכים, יוזמה שלעמדת האוצר נחוצה מבחינה משקית.

מעט רפורמות מבניות נכנסו לתקציב

במבט רחב על התקציב החדש, שנחשב לתקציב חירום, ניתן לומר שהוא דל יחסית ברפורמות מבניות ואינו כולל חוק הסדרים מלא, אלא רשימה של החלטות ממשלה. אחת מהבולטות שבהן היא הגדלת המס על רווחי הבנקים, לפיה המס על הרווח יגדל ל־26% בשנים 2024 ו־2025, לעומת מס של 17% שמוטל עליהם כיום (כתחליף למע"מ).

רפורמות אחרות בתקציב ייכנסו לתוקף רק בשנים הבאות, כמו העלאת המע"מ ב־2025 או החלת מס נסועה על רכב חשמלי.