גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוקרים שבדקו עשרות סכסוכים ברחבי העולם מגלים - כך נגמרות מלחמות

חוקרים שצללו לעומקם של עשרות סכסוכים ברחבי העולם מסבירים איך שינתה המלחמה הקרה את הסופים של מלחמות, מתי כוחות בינלאומיים יכולים להיות פתרון רלוונטי ● וגם: האם מלחמת ישראל וחמאס יכולה בכלל להיגמר בלי שינוי מסלול באיראן

טקס לציון 70 שנה למלחמת קוריאה. שני הצדדים התעייפו / צילום: Reuters, KIM HONG JI
טקס לציון 70 שנה למלחמת קוריאה. שני הצדדים התעייפו / צילום: Reuters, KIM HONG JI

"כרגע, נדמה שזה לא ייגמר לעולם. אבל מתי שהוא זה ייגמר, אני מבטיחה לך", אומרת ד"ר קריסטין צ'נג אחרי שיחה מייאשת למדי על סופים של מלחמות. "אבל", היא מוסיפה בטון מהורהר, "יכול להיות שזה יקרה אחרי ששתינו נמות".

הסופר אלבר קאמי כבר כתב בספרו "הדבר" שמלחמות ומגפות גדולות על תפיסת המציאות של אדם, ו"לכן הוא אומר לעצמו שהיא דבר לא ממשי, חלום רע שיחלוף. ומחלום רע לחלום רע, האדם הוא שחולף".

ביל אקמן עלה להתקפה והאקדמיה כבר לא תיראה אותו הדבר
"תקוות נולדות מתוך ייאוש": חוקר הפסיכולוגיה של סכסוכים רוצה שנדמיין עתיד טוב יותר
החוקרת שיצאה לבדוק מה קרה לליבידו שלנו בזמן המלחמה   

ניצחונות הפכו לנדירים

בכל זאת, לפעמים אנחנו זוכים לחזות בסיומה של מלחמה. קריסטין צ'נג (Christine Cheng), מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון, וד"ר דן רייטר (Dan Reiter) מאוניברסיטת אמורי בארה"ב, הם חוקרים המקדישים את זמנם כדי להבין כיצד יכולים להיראות סופים כאלה, ומה יכול לעזור להם להגיע עוד בימי חיינו.

ד''ר קריסטין צ'נג / צילום: תמונה פרטית

"התזה של הספר שלי, 'How Wars Ends', היא שמלחמה ארוכה היא מצב שבו לפחות לצד אחד, לפעמים לשניהם, יש מידע שגוי לגבי הסיכוי לנצח", אומר רייטר. "הרי על פי תורת המשחקים, אם שניהם היו יודעים מי באמת יותר חזק, הם לא היו נכנסים למלחמה מלכתחילה, אלא פשוט קובעים את התוצאה מראש. מלחמות נגמרות כאשר שני הצדדים מבינים באמת את מצבם". המתקפה של רוסיה על אוקראינה היא דוגמה מצוינת לתזה הזאת. לרוסיה כנראה היה נדמה שהניצחון שלה יגיע הרבה יותר בקלות מכפי שקרה באמת.

 

צ'נג אומרת שמלחמות יכולות להיגמר באחת משלוש דרכים: בניצחון מוחלט של אחד הצדדים, במשא ומתן או באופציה שלישית ונדירה - לשני הצדדים נגמרת האנרגיה להילחם, והם פשוט מניחים את נשקם. לדבריה, מאז סיום המלחמה הקרה, משא ומתן הפך לסיום נפוץ יותר מניצחון, והיא מסבירה מדוע.

"עם סיום המלחמה הקרה, מגוון סכסוכי פרוקסי של ארה"ב והמערב נגד רוסיה והמזרח איבדו מחשיבותם הבינלאומית והפכו למלחמות אזרחים. ארה"ב, כמעצמה הגדולה בעולם, עם שותפותיה באירופה ובארגוני התיאום הבינלאומיים כמו האו"ם, נכנסה אז לתפקיד משליטת הסדר והחלה ללחוץ על הצדדים בסכסוכים האלה להתפשר.

"הייתה לה הסמכות הבינלאומית והיכולת למנוע כניסת נשק, להפעיל סנקציות או דווקא לתת תמריצים לצד ששמר על השקט, ובאופן כללי לדכא סכסוכים שבהם שני הצדדים היו הרבה יותר חלשים ממנה". אלא שהיום, במיוחד במזרח התיכון, ישנם שוב שני צירי כוח בינלאומיים שתומכים בצדדים מנוגדים בסכסוך, כך שהסיכוי פוחת לסיים אותם במו"מ שעליו מפקחים ארה"ב, נאט"ו או האו"ם כמעין שופטים בינלאומיים ששני הצדדים נאלצים לקבל.

במלחמות של היום, איך נראה ניצחון?
צ'נג: "אנחנו מדמיינים ניצחון כהנפה של דגל לבן, כניעה של אחד הצדדים, כמו במלחמת העולם השנייה. במלחמות אזרחים, או מלחמות מול ארגוני טרור או גרילה ניצחון מסוג זה הוא נדיר. בכל זאת יש דוגמאות מעטות לניצחונות גם במקרים כאלה, אם כי לא בהכרח כאלה שנשמח ללמוד מהן. בסרי לנקה, אפשר לומר שהממשלה ניצחה את ארגון הנמרים הטמיליים, שדרש הקמה של מדינה טמילית עצמאית. לניצחון הזה היו מחירים איומים, עד כדי כך שיש שקראו לו רצח עם. מאות אלפי אנשים משני הצדדים מתו, ובסופו של דבר גם מנהיג הארגון. היום אין אלימות קבועה מצד הארגון הזה, ולכן אפשר לומר שזה היה ניצחון.

אנשי ''הנמרים הטימיליים'' בסרי לנקה, 2007. המדינה בסוף ניצחה, במחיר כבד / צילום: ap

"אני חושבת שלפחות חלק מהישראלים מדמיינים ניצחון כזה. אבל אלה דוגמאות בודדות, בין המון דוגמאות שלא הצליחו, והאמת שאני לא חושבת שזה אפשרי בישראל. ההיסטוריה של הסכסוכים מהסוג הזה מראה שזה לא קורה אם הארגון חזק, ונתמך על ידי האוכלוסייה ועל ידי כוחות חיצוניים".

גם רייטר לא אופטימי לגבי הסיכוי לנצח את חמאס. "אם חמאס היה נלחם טנק מול טנק, הייתם מנצחים אותם בקלות, אבל מלחמות כאלה של מורדים מתוך האוכלוסייה, אי אפשר לנצח כמו במלחמה רגילה. לעתים, אם התנועה תלויה במנהיג כריזמטי, זה קורה כאשר המנהיג מת. או אם היא תלויה בנשק מבחוץ, אפשר לפעמים לנצח כשהנשק מפסיק להגיע, אבל מול ארגון דומה לחמאס, זה נדיר".

ד''ר דן רייטר / צילום: תמונה פרטית

צ'נג מוסיפה שלא תמיד מה שנראה כניצחון במבט ראשון אכן מחזיק מעמד. "למשל, באפגניסטן ב־2003־2005 היה די ברור לאמריקאים שהם ניצחו, אבל ב־2021 הטליבאן חזר לשלוט במדינה. אז מי ניצח? היום נאמר, בהחלט לא האמריקאים. אנשים שונים גם רואים סיטואציות שונות כניצחון. לפעמים מה שנראה כניצחון הוא ספין, שתלוי באופן שבו מוצגים הדברים בתקשורת של צד אחד".

התפקיד של צד שלישי

למרות ירידת כוחו של הלחץ האמריקאי, סיום סכסוך במו"מ הוא הנפוץ גם היום. מחקריה של צ'נג מדגישים את החשיבות של צדדים שלישיים בסיום כזה של המלחמה. לגורמים הללו יש תפקיד משולש: ללחוץ, לתווך ולערוב.

"אם, למשל, אני ביידן ורוצה לסיים את המלחמה באוקראינה כי עומדת לפניי שנת בחירות, אני יכולה להפסיק להבטיח לזלנסקי נשק או דעת קהל חיובית", היא אומרת. לחצים כאלה רלוונטיים מאוד במדינה כמו ישראל, שלא ברור אם היא יכולה להתחמש לבדה באופן שיאפשר לה להמשיך את הלחימה.

לדברי צ'נג, כששני הצדדים כבר מחפשים בעצמם את הדרך לסיים את המלחמה, הגורם המתווך לא חייב להיות מדינה גדולה, אלא מדינה קטנה שנתפסת כניטרלית או אפילו עמותה. "כמו הנורבגים בקולומביה, שיצרו ערוץ חשאי שבו שני הצדדים למלחמת האזרחים במדינה דיברו גם כשהמלחמה השתוללה בעוז. בערוץ החשאי, שני הצדדים מנסים לתאר מציאות של היום שאחרי, שהם יכולים לחיות איתה. אם הם יכולים לדמיין מציאות כזאת יחד, אפשר להתיישב למו"מ רשמי".

נשיא קולומביה חותם על הסכם עם המורדים. נורבגיה יצרה ערוץ הידברות חשאי / צילום: Reuters, IMAGO

צ'נג מוסיפה שמלחמות ניתן לעצור מיד כשהן מתחילות, כששני הצדדים חושבים צעד קדימה, מבינים עד כמה הם יכולים להסתבך ונסוגים, אבל ברגע מסוים עוברים איזשהו קו, המלחמה נכנסת ל"שוונג", שבו כדי להצדיק את מחירי המלחמה הגורם שממול מתואר כשטן מוחלט והמלחמה מתוארת כ'להיות או לחדול'. "ואז ישנו חשש שכל מו"מ עם ה'שטן', כל לגיטימציה - קטנה ככל שתהיה שתינתן לו - תפחית מהמוטיבציה של הלוחמים, ואם המו"מ לא יצליח, אחר כך יהיה קשה יותר להילחם. אבל בכל זאת, אחרי תקופה ארוכה של לחימה, במחירים גבוהים, האזרחים מתחילים להתעניין במו"מ אפילו עם אותם גורמים שטניים".

הפתרון לבעיית האמון

מול גורם "שטני" נוצרת בדרך כלל גם בעיית אמון. אנחנו לא חושבים שהוא יקיים הסכמים. "אמון הוא הבעיה הקלאסית", אומרת צ'נג, "וכדי להתמודד איתה ישנו התפקיד השלישי של הצדדים השלישיים, שהוא הערבות להסכם. לדוגמה, עם סיום מלחמת האזרחים בסיירה ליאון, בריטניה התחייבה שכל אלימות מצד הכוחות המורדים תיענה בהתייצבות של כוחות בריטיים לצד צבא השלטון בתוך 72 שעות, וזאת למשך 20-30 שנה מחתימת ההסכם".

צ'נג אומרת שיש סיגנלים שמאותתים לשני הצדדים שהגורם השלישי צפוי לעמוד בהבטחותיו לערוב להסכם. "למשל, אם הוא מקים אצלך בסיס צבאי, או עושה אצלך תרגיל צבאי". נושאת המטוסים האמריקאית שהגיעה לישראל הייתה לדוגמה הצהרת גיבוי לישראל מול חמאס וחיזבאללה. במקרה של הפסקת אש, ארה"ב תוכל לבחור להמשיך לתת לה גיבוי דומה.

נושאת המטוסים שארה''ב שלחה לאזור כסימן לערבות / צילום: Reuters

האו"ם הוקם כדי להיות גורם האכיפה הבינלאומי להסכמים כאלה. ואכן, האו"ם הצליח לשמש כגורם שומר שלום בסכסוכים רבים, אבל הכרנו גם דוגמאות אחרות שהראו שכוחו מוגבל. "מה שחשוב לדעת לגבי כוחות או"ם הוא שהם יכולים להישאר רק בהסכמת שני הצדדים", אומר רייטר. "אחרי 1956, מצרים גירשה את שומרי השלום של האו"ם משטחה, ולישראל ולעולם לא היה מה לעשות בעניין. מגבלה נוספת היא שכוחות האו"ם רלוונטיים יותר כאשר אפשר לשים אותם על קו מסוים שמפריד בין האוכלוסיות, למשל בקפריסין היוונית לעומת הטורקית. כאשר האוכלוסיות מעורבבות, לשומרי השלום מהאו"ם יותר קשה להתערב ולהגן".

כוחות האו''ם בקפריסין, 1974. יעילים כשיש קו הפרדה בין אוכלוסיות / צילום: ap

התחושה היא שקצת "היינו שם". מול חמאס הושגו אינספור הפסקות אש, והן הופרו.
צ'נג: "ודאי, וכך זה אצל כולם. סבבים אינסופיים של מו"מ, הסכם, הפרה, כך שוב ושוב עד שמשהו תופס".

גם כשעולים על פסים פחות אלימים, זה לא תמיד סוף הסיפור, היא אומרת. "אפילו בהסכם באירלנד, שנחשב אחת הדוגמאות המוצלחות של הפסקת הלחימה אחרי שנים ארוכות של שפיכות דם, יש פה ושם אירועי אלימות קטנים, אבל הצדדים מצליחים להכיל אותם כדי למנוע הידרדרות חזרה למלחמה. ראינו במחקרינו שאחד הגורמים המנבאים אי־הידרדרות הוא המשך תשומת הלב הבינלאומית למדינה, גם אחרי שההסכם נחתם ולכאורה הכול נגמר. לדוגמה, בסודן הוקמה מדינת דרום סודן לאחר מו"מ, והעולם האמין שהבעיה שם נגמרה, והפסיק לשים לב. עכשיו יש שם מלחמה חדשה, עם צדדים קצת שונים".

אפשר להגיע לסיום מלחמה בלי אמון, אבל גם בלי גיבוי של כוחות חיצוניים?
רייטר: "כן, באמצעים פיזיים. למשל ב־1967, ישראל הייתה מאוד חשדנית כלפי מצרים וסוריה, אבל לאחר שהיא כבשה את סיני, עזה והגולן, היא הרגישה מספיק מוגנת על ידי הטריטוריה הזאת כדי להפסיק את הלחימה. גם חומת ההפרדה שלכם, שהיא אמנם מאוד שנויה במחלוקת, עובדת ברמה הפרקטית. כך ישראל יכולה להרשות לעצמה לא לשלוט באופן מלא בגדה המערבית, וזה לא מאיים על קיום המדינה. כיפת ברזל היא פתרון טכנולוגי שעזר לישראל להימנע מלהיכנס קרקעית לעזה במשך כמה שנים טובות, למרות חוסר האמון המוחלט, ובתקופה הזו המצב בעזה לא היה טוב, אבל יותר טוב ממה שהוא עכשיו".

כל אלה, הוא אומר, דוגמאות לכך שמחסום פיזי יכול לתת לאחד הצדדים או לשניהם את הביטחון לחתום על הסכם, גם אם אין לו אמון מלא בצד השני, כי גם מול הפרה של ההסכם יש "באפר", וזה לא יהיה מצב של להיות או לחדול.

האם זה אפשרי בין חמאס וישראל כרגע? עם קצת יצירתיות אולי כן, אומר רייטר. "כעת יש לכם התמודדות חדשה, מנהרות. אז מה עושים? ממקשים את כל האדמה? חומה כלפי מטה? חפיר עם תנינים? אני אומר - אני לא יודע, אבל על פניו, כל פרויקט הנדסי מורכב ככל שיהיה הוא קל יותר לביצוע מאשר מלחמה קרקעית מחד גיסא ומחתימה על הסכם מול גורם כמו חמאס ולקוות לטוב, מאידך גיסא".

מחכים לשינוי באיראן

אחד התנאים המנבאים הצלחה במו"מ, מציינת צ'נג, הוא שכל צד מיוצג על ידי גורם אחד ברור שניתן לדון איתו, ויש לו הסמכות לחתום על הסכמים. "למשל, אני לא בטוחה שישראל כרגע חושבת שסינוואר מייצג את כל העזתים, או שאבו מאזן מייצג את כל הפלסטינים, כולל העזתים. ואז עולה השאלה אם צריך להחליש את ההנהגה של הצד השני על ידי פיצולה או שכדאי דווקא לתת להנהגה להתגבש, כדי שאפשר יהיה להתדיין איתה.

"יש לא מעט אנשים בעזה ששונאים את החמאס, אבל גם רואים בחמאס את המגן היחיד שלהם מפני ישראל שאותה הם שונאים יותר, וחווים את שני הדברים הללו בו זמנית. אולי גם בעזה אפשר למצוא את הצד הלגיטימי והלא טרוריסטי של הארגון, כי החמאס לא הולך לשום מקום. אי אפשר להשמיד אותו לגמרי, כי הוא תנועה אזרחית".

מול הרמת הגבה באשר לקיומו של צד לא טרוריסטי של חמאס, היא מציינת כי "גם ה־IRA נראו לרגעים כמו חמאס, והיום הם גורם פוליטי לגיטימי באירלנד. זה קרה גם במקומות נוספים".

כשאין עם מי לדבר, עם מי בכל זאת אפשר לדבר? צ'נג ורייטר מפנים שניהם את הזרקור לאיראן. "היא גורם סמכות שיש לו יכולת לעצור את התוקפנות של חמאס, אבל אין לה אינטרס לכך כרגע", אומרת צ'נג, ורייטר מוסיף שאיראן יכולה להיות גורם מפתח "אם יתחלף שם המשטר או אם ירצו שם לחזור לחיק העולם המערבי, כי איראן כן תלויה במערכת הכלכלית המערבית והייתה שמחה ליותר שיתוף פעולה עם המערב, כפי שראינו סביב חתימת הסכם הגרעין, שאגב, הם עמדו בו".

דיברנו על סיום המלחמה בניצחון או במו"מ. יש אופציה שלישית.
רייטר: "זה לא נפוץ, אבל לפעמים שני הצדדים פשוט מתעייפים ומניחים את נשקם בנקודה מסוימת, בלי שהגיעו להסכמות ברורות. זה קרה למשל בצפון קוריאה. נחתם שם הסכם הפסקת אש שכולם האמינו שהם זמני, ומאז במשך 50 שנה, אף צד לא חידש את הלחימה באופן מלא, ויש להם גבול מאוד ברור ועבה. יש להם לפעמים הסלמות, שהם יודעים לסגת מהן".

נראה שבישראל עוד לא התעייפו.
צ'נג: "טוב, זה בגלל ההתקפות כמובן. אני מרגישה מכיוון ישראל תחושות של זעם ונקמה שמזכירים את התחושות בארה"ב אחרי 9/11. ארה"ב הגיבה בצורה חריפה ובעצם הפכה את ארגוני הטרור המאוד שוליים של אפגניסטן ועיראק לתנועה עולמית. ביידן אומר למעשה, אל תעשו את הטעויות שאנחנו עשינו, למרות שאנחנו מבינים את הזעם. הגיוני שתרגישו רצון בנקמה ולא תוכלו להרגיש שום דבר אחר במשך הרבה זמן".

ארה"ב לא הייתה תחת איום קיומי. בישראל המצב שונה.
"אני מבינה שזו התפיסה שלכם עכשיו אחרי המתקפה. מחוץ לישראל אתם נראים חזקים מאוד ולא תחת איום קיומי בכלל".

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן, אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"הבורסה בת"א אטרקטיבית": מנהל ההשקעות שבעד קמעונאות וביטחון

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

הותר לפרסום: שני חיילים נהרגו מפגיעת כטב"ם במטולה

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • אחרי הודעת חמאס, צה"ל החל בפעילות ממוקדת במזרח רפיח • לשכת רה"מ: ממשיכים במקביל גם במו"מ • גורם אמריקני: יש לממשל חששות לגבי מבצע גדול ברפיח, אך לא נראה שזה מה שקורה בשלב זה • התרעות בעוטף עזה: 6 רקטות נורו לשדרות, שברי יירוט נפלו בחצר בית; צה"ל תקף את מרחב השיגור • כל העדכונים 

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות