צילומים: מארק ניימן(לע''מ), shutterstock, איל יצהר, איור: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בודנובסקי
גיוס של 75 מיליון דולר לחברת CDX המאתרת סרטן בבדיקת דם
חברת CDX, שפיתחה בדיקת דם לאבחון סרטן, הודיעה בשבוע שעבר על גיוס של 75 מיליון דולר, אשר אמור להביא אותה עד הנפקה בוול סטריט. את הגיוס הובילה Novo Holdings, חברת האחזקות של תאגיד התרופות הדני נובו נורדיסק . אחרי הגיוס, CDX מוחזקת ב-3.2% על־ידי חברת "מרחביה" הבורסאית, אותה מנהל אלי ארד.
● חברת תרופות מישראל עוברת לבעלות הודית בשווי של 1.6 מיליארד דולר
● אימון בנייד לפני הקרב ומיון על ידי בוט: הטכנולוגיות החדשות לבריאות הנפש
CDX נוסדה ומנוהלת על־ידי ד"ר ארנון חייט, אשר בעברו היה, בין היתר, חוקר בנאס"א. בית החולים קליבלנד קליניק השתתף בהקמה ובמימון של החברה. היום החברה כבר משווקת בארה"ב בדיקה לסרטן הערמונית, אשר נועדה לעזור לרופא להחליט איזה מן המטופלים שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקה הראשונית (בדיקת PSA) יופנה לביופסיה, שהיא בדיקה פולשנית. אלי ארד הסביר כי "היום, בחלק גדול מהמקרים, התוצאה בביופסיה היא שלילית - כלומר, שהבדיקה הזו הייתה מיותרת. הבדיקה שלנו יכולה להפחית את כמות הביופסיות המיותרות ב-55%".
ד"ר חייט הוסיף: "שלב תחילת השיווק ידוע כמאתגר ביותר עבור חברות בתחום הרפואי. צריך לשכנע את הרופא והחולה שהם באמת יכולים לסמוך על הבדיקה ולהימנע מביופסיה. במקביל, צריך להראות לחברות הביטוח את הערך הכלכלי בבדיקה, ולהראות להם שהרופאים והחולים באמת מתכוונים להשתמש בהם. אנחנו מכירים את האתגרים הללו, ולכן עבדנו מול חברות הביטוח, במקביל לניסויים הקליניים, כדי להוכיח להם שהמוצר אכן יהיה בשימוש ויפחית ביופסיות. יש לנו כבר קוד שיפוי ביטוחי עם מחיר ממדיקר, המבטח הממשלתי האמריקאי".
כיום, בין 600 ל-800 אורולוגים בארה"ב כבר משתמשים בבדיקה. לחברה הסכם הפצה עם ענקית הדיאגנוסטיקה Quest. "את השנה סגרנו עם הכנסות של פחות מ-10 מיליון דולר, ובשנה הבאה אנחנו מקווים לצמוח פי שלושה", אמר חייט.
כעת, מפתחת החברה בדיקה דומה לתחום סרטן השד. ד"ר חייט: "אחד האתגרים הוא שכל אבחון סרטן השד מבוצע על־ידי רדיולוגים: מממוגרפיה לאולטרהסאונד ו-MRI, ומשם ישר לביופסיה, ורק אם היא חיובית, נכנס לתמונה אונקולוג. אז השאלה היא מי יזמין את הבדיקה? רדיולוגים לא כל כך מתחברים לבדיקות דם". החברה פועלת כעת כדי להבין כיצד לפצח את האתגר.
כיום, הבדיקה מאושרת במסלול עוקף FDA, אך אישור זה מחייב אותה לבצע את הבדיקה במעבדה שלה. כך, כל ההכנסה מביצוע הבדיקה נשארת אצלה, וזה במפתיע עלול להיות דווקא חסרון. "כאשר תהיה לנו ערכת בדיקה מאושרת FDA, ניתן יהיה להתחלק בהכנסה עם הרופאים שיש לחלקם מעבדות משלהם, מה שייתן להם אינטרס נוסף להציע את הבדיקה ללקוחותיהם", אומר חייט.
המתחרות של החברה בתחום הביופסיה הנוזלית מתבססות בעיקר על ריצוף גנטי של תאים סרטניים בודדים שנמצאים במחזור הדם. לדברי חייט, CDX מקדימה אותן לשוק, כאשר הבדיקה גם מובנת יותר לרופאים.
עד היום, גייסה החברה כ-50 מיליון דולר. ד"ר חייט: "CDX הוקמה כחברה באפיליאציה עם בית החולים קיבלנד קליניק, אבל אנחנו ניהלנו את החברה בצורה ישראלית, וזה לפעמים גם עצבן כמה אנשים. למה הכוונה? שלא גייסנו הרבה כסף בהתחלה, רק ממרחביה וממספר משפחות מבוססות".
לגבי העתיד, כאמור, החברה מתכננת להנפיק. ד"ר חייט: "כדי להוציא מחברה כזו את המקסימום, צריך להפוך לחברה גדולה או להירכש על־ידי חברה גדולה".
מבטח שמיר ובר אילן משקיעים במדע עמוק
אוניברסיטת בר אילן וחברת מבטח שמיר אחזקות משיקות מיזם חדש בהשקעה של 30 מיליון שקל, להקמה של חברות סטארט־אפ על בסיס מחקרי האוניברסיטה. המיזם נוגע לסטארט־אפים בתחומים כמו ביוטכנולוגיה, מיקרו-אלקטרוניקה, פוטוניקה, בינה מלאכותית, מדעי החומרים ושילובים שונים בין אלה. המטרה היא להקים חברות על בסיס מדע עמוק - כלומר, מדע פורץ דרך שיש לו אפשרות לשנות דרמטית את הסקטורים בהם הוא עתיד להיות מיושם.
החברות שייבחרו למיזם, שיקרא UNBOX Venture Studio, יקבלו תנאים יוצאי־דופן בעולם מסחור הטכנולוגיות האוניברסיטאיות: רוב האחזקה בחברה תהיה בידי המייסדים, וכך גם הקניין הרוחני, כאשר במקביל, תקבל כל חברה מהמיזם השקעה ראשונית והכוונה שאמורה להביא אותה עד שלב גיוס הסיד.
הסטודיו יהיה חלק מתוכנית UNBOX שכבר פועלת באוניברסיטת בר אילן, בתמיכת המועצה הלאומית להשכלת גבוהה ותוכנית 'מאיצי מדע" של משרד החדשנות והמדע.
מבטח שמיר אחזקות בע"מ היא חברת אחזקות הפועלת בישראל מעל 30 שנה ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של מיליארד שקל. בין הצלחותיה: השקעה בתנובה ומימושה מול תאגיד Bright Foods הסיני, ליפמן אלקטרוניקה, סולבר ועוד.
סטארט־אפ בו השקיע אמנון שעשוע יעזור לחברות ביטוח בריאות להחליט את מי לבטח
חברת Digital Owl, שפיתחה טכנולוגיה לתמיכה בהחלטות חיתום עבור חברות ביטוח, הודיעה על שת"פ אסטרטגי עם חברת ביטוח המשנה RGA. במסגרת שיתוף הפעולה, תוביל RGA גיוס של 12 מיליון דולר בחברה, וכן תשלב את הטכנולוגיה של דיג'יטל אאול בתוך מערכת החיתום של RGA.
דיג'יטל אאול פיתחה מערכת תומכת החלטה לחיתום בתחום הבריאות. לדברי יובל מן, מנכ"ל החברה, "חברות הביטוח מבצעות חיתום על בסיס תיקים רפואיים הכוללים הרים של מידע רפואי, ועליהם לאזן בין מחיר תחרותי לפוליסה ולקבלה של מספיק לקוחות, לבין הימנעות ממכירה של פוליסות שעלולות להיות הפסדיות".
מן הוסיף: "האתגר הגדול הוא לקרוא את התיק הרפואי, להבין ממנו את מצבו הרפואי האמיתי של האדם ולתרגם זאת למחיר שמגדירה כל חברת ביטוח לכל סעיף רפואי. כיום, הקריאה של התיק מבוצעת בדרך כלל על־ידי בני אדם. בגלל הרי המידע, היום לפעמים חברות הביטוח האמריקאיות עושות מיקוּר חוץ למשימה הזו, לפיליפינים או להודו".
המטרה של Digital Owl היא לקרוא את התיק הרפואי ולחלץ ממנו את המידע בעזרתן של שלוש טכנולוגיות שפיתחה. הראשונה, היא טכנולוגיית חילוץ ישויות. לא מדובר בטקס פגאני, אלא בניתוח של מסמכים רפואיים כדי להבין מה קרה בעצם למטופל.
הטכנולוגיה השנייה היא מאגר מידע רפואי שפיתחה החברה, שעוזר לה לקרוא את התיקים. "המאגר כולל, נניח, את כל השמות האפשריים שיש ללחץ גבוה", הסביר מן. הטכנולוגיה השלישית היא בינה מלאכותית ג'נרטיבית, שעוזרת לכתוב סיכום של התיק הרפואי.
בינה מלאכותית ג'נרטיבית ברפואה? נשמע מסוכן. הרי אנחנו יודעים שלמערכות הללו עדיין יש הזיות
"אנחנו משלבים את הטכנולוגיה הזו עם שתי הטכנולוגיות הקודמות שלנו במטרה למנוע הזיות וגם למנוע את בעיית 'הקופסה השחורה' - כלומר, חוסר הידיעה איך המערכת קיבלה את החלטתה. המערכת שלנו מתעדת את מקורות המידע ואת תהליך קבלת ההחלטות שלה. כל הטכנולוגיה פותחה בתוך הבית, ולא מבוססת על כלים חיצוניים".
השותפות עם מבטחת המשנה RGA נחתמה לאחר תהליך בדיקה הדדית שהחל לפני כשנה. "הם השחקן הכי גדול בתחום ביטוחי החיים", אמר מן, "עשינו איתם פיילוט שבו השווינו את המידע שחילצנו למה שחילצו המומחים שלהם".
בשלב הזה, המידע עדיין משווה לספר האקטואריה הידני, בו לכל מצב רפואי מוצמד תג מחיר על בסיס הניסיון והמחקר שעורכות חברת הביטוח. החלום הוא שבעתיד, האלגוריתם ידע בעצמו פשוט להצמיד לכל תיק רפואי תג מחיר; "אבל התהליך הזה לעולם לא יוכל להיות קופסה שחורה, כי הרגולציה לא מאפשרת את זה", אמר מן.
החברה הוקמה ב-2018 על־ידי מן ואחיו, עמית. מן: "אני הייתי עורך דין בתחום הנזיקין. עמית אחי עבד אז באורקאם, אחד הסטארט־אפים של אמנון שעשוע, שהיה גם המנחה של עמית בתואר. כשסיפרתי לעמית על עבודתי הוא אמר לי: 'אבל מחשב יכול לעשות את זה!'. התווכחתי איתו ולמחרת באתי לעבודה ואמרתי לעצמי: 'כן, מחשב יכול לעשות את זה'". השניים החליטו לנסות לבנות את המחשב הזה, שהוסב בהמשך מתחום ניתוח תיקי נזיקין לתחום הביטוח. מן: "אני 'גנבתי' את עמית מאמנון שעשוע, והוא החליט להשקיע בחברה, בעצם להשקיע בעמית".
החברה מעסיקה כיום 70 עובדים, רובם בארץ (או כרגע במילואים, ציין מן). עד היום, גייסה החברה 38 מיליון דולר ממשקיעים, ביניהם Insight Partners, מנורה מבטחים, Ibex Investors, Fusion ועוד.
עשרות מיליוני שקלים יושקעו בבניין בריאות האדם של הטכניון
הטכניון הכריז בשבוע שעבר כי קרן ד. דן ובטי קאהן וקרן ברוך ורות רפפורט, יתרמו סכום של עשרות מיליוני שקלים להקמת הבניין לבריאות האדם על שם ד. דן ובטי קאהן, ולמרכז ברוך ורות רפפורט לחקר מחלת הסרטן שיפעל בו. לדברי נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, מדובר באחת התרומות הגדולות בתולדות הטכניון.
חתן פרס נובל בכימיה פרופ' אהרן צ'חנובר, שיזם והוביל את הקמת המרכז, אמר בעת חניכתו: "התחלתי לחלום על המרכז הזה עם יציאתה לשוק של התרופה הראשונה לסרטן, המבוססת על תגלית מערכת האוביקוויטין שפרופ' הרשקו ואני גילינו". הוא ציטט מהמשנה פסוק שהפילנתרופ והבנקאי ברוך רפפורט נהג לצטט: "אם אין קמח אין תורה, אבל אם אין תורה אין קמח. החוכמה הזאת ליוותה את ברוך עשרות שנים. הטכניון מספק את התורה, את הלמידה, הוא נהג לומר, ומשפחת רפפורט מספקת את הקמח".
ברוך ורות רפפורט ודן ובטי קאהן היו תורמים בולטים לטכניון. בניינים רבים, בתי ספר לרפואה ולהנדסה, פרסים מדעיים ומיזמי חינוך שונים קרויים על שמם. את מורשתם הפילנתרופית של בני הזוג רפפורט ממשיכות בנותיהם, גב' עירית רפפורט וד"ר ורד דרנגר. את מורשתם של דן ובטי קאהן ממשיכים בתם אנדריאה (אנדי) ובעלה לארי וולף.