אלכס קארפ, מנכ״ל פלנטיר באוניברסיטת תל אביב / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב
לפני כשבועיים נחת בישראל אלכס קארפ, מנכ"ל אחת מחברות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם, פלנטיר - חברה שנישאה על גלי הטרנד הצומח של הביג-דאטה עוד שנים רבות לפני בואם לעולם של OpenAI ודומותיה.
● שיחת המשקיעים כונתה "תאונת רכבת": טסלה לא עומדת בקצב של שבע המופלאות
● חלוצת הפסיכדליה מסתערת על השוק עם שם חדש וגיוס של 100 מיליון דולר
קארפ, יהודי תושב עמק הסיליקון, הגיע לאירוע פומבי באוניברסיטת ת"א, ובאולם מלא בסטודנטים, עיתונאים, ועובדי הייטק, השמיע בעיקר רעיונות על יזמות וטכנולוגיה וגם הרעיף שבחים על ישראל.
פלנטיר (Palantir), החברה בניהולו, הפכה בשנים האחרונות לאחד הקבלנים המסקרנים ביותר של מערכת הביטחון הישראלית. עצם שיתוף הפעולה ביניהם איננו סודי: מיד לאחר ההופעה באוניברסיטה, נסע קארפ לקריה בתל אביב, שם חתם על הסכם משודרג עם משרד הביטחון ואף הצטלם עם דני גולד, ראש מפא"ת, שהתפרסם כמי שניהל את פיתוח מערכת כיפת ברזל.
הצילום לא הגיע לתקשורת הישראלית, אלא דווקא לידיה של סוכנות בלומברג, שלפיה ישראל עשויה לרכוש מידיה של פלנטיר מערכת מבוססת בינה מלאכותית בשם AIP, שמסייעת בקבלת החלטות מבוססת מודיעין ומסוגלת לנתח מטרות אויב ולהציע מהלכים קרביים. פלנטיר מצפה להכנסות של עשרות מיליוני דולרים מההסכם עם ישראל.
מה בעצם עושה פלנטיר במערכת הביטחון הישראלית? כל הצדדים בעסקה נמנעים מלפרט. עם זאת, החברה נתנה בקיץ שעבר לכתב המגזין טיים הצצה למשרדיה בלונדון, משם ממלאת החברה תפקיד משמעותי במלחמה באוקראינה. אחד המוצרים המסקרנים שהיא מציעה, על פי טיים, הוא "מטה-קונסטליישן" (MetaConstellation) - מערכת לניהול תצלומי אוויר מרשת עצומה של לוויינים. פלנטיר מאפשרת לאוקראינים לא רק לאסוף מודיעין רב דרך צילומי הלווין ולעקוב אחר מטרות מודיעיניות אלא גם להגיב אליהן במהירות, במה שמכונה סגירת מעגלים מהירה מאוד בין מודיעין ואש.
שיתוף במידע מסווג
מדוע, אם כך, אוקראינה רושמת הישגים מועטים בשדה הקרב מול רוסיה? בטיים מציינים, כי אוקראינה לא מאפשרת לפלנטיר גישה למודיעין המסווג ביותר שלה, לזרוע האוויר שלה וליחידות הטילים ארוכי-הטווח.
וזו בדיוק הדילמה של צבאות וארגוני אכיפת חוק כשהם עובדים עם חברה פרטית, קל וחומר חברה זרה: מה מידת הסיווג של המידע המודיעיני שאפשר לשתף עם חברה כמו פלנטיר, כמה מידע כזה ניתן לשתף והיכן המידע הזה יישמר. על פי ההערכה, מאפשרת פלנטיר באמצעות ענן המידע שלה שמירה ועיבוד נתונים באתרים מקומיים - פלנטיר משתפת פעולה עם הענן של מיקרוסופט שהשיק רק לאחרונה אזור שירות ענן על בסיס חוות שרתים ישראלית. אלא שגם אז, המידע שנוגע בסופו של דבר בקוד של חברה אמריקאית.
לפי ההערכה, גם אם פלנטיר מקבלת מידע מודיעיני, הרי שצבאות מערביים יודעים כיצד להוציא מידע מסווג מחוץ לארגון על ידי הפיכתו לאות בלתי מסווג. האותות מועברים לחברות הפרטיות, עוברים ניתוח, ורק כאשר נמצאות תובנות או אנמוליות, הן חוזרות בחזרה ליחידת המודיעין.
על פי ההערכה, פלנטיר עדיין מתקשה להיכנס בדלתות מערכת הביטחון הישראליות ובוודאי שאיננה בליבת מערך המבצעים הישראלי, כפי שהיא באוקראינה. מוערך כי היא שותפה להיבטים לוגיסטיים והיבטי כוח אדם במערכת הביטחון, ואיננה עובדת עם אמ"ן: לאחר בחינה של המערכת החליטו 8200 והשב"כ שלא לשכור את שירותיה.
על מנת לעבוד עם פלנטיר נדרשים גופי הביטחון להשלים עם מודל השירות הייחודי שלה: נוסף על תוכנה, פלנטיר מספקת לגופי הביטחון אנליסטים - מומחי בינה מלאכותית שמסייעים להפיק תובנות מהמערכת. העובדה שצבאות אינם יכולים לעבוד עם המערכת לבדם מייצרת מספר דילמות: ראשית, אותו ארגון ביטחון נדרש לשוחח על מידע מסווג לכאורה עם עובד של חברה לא ישראלית. שנית, הדבר מייצר עבור המערכת תלות באנליסטים.
"עדיף חברה ישראלית"
"אין בישראל חברות שלא מסוגלות לפתח מערכות שעושות את מה שעושה פלנטיר", טוען בכיר בשוק הביטחוני שסירב להזדהות. "מצער שמערכת הביטחון עושה שימוש בכספי הסיוע במה שאפשר היה להשקיע מזמן באחת מהחברות הביטחוניות האחרות בישראל. קל יותר לסמוך על חברה ישראלית ולהכניס אותה עמוק יותר למערכות הביטחון.
ד"ר לירן ענתבי, מנהלת תוכנית הטכנולוגיות המתקדמות במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, סבורה שיש למערכת הביטחון הישראלית הרבה ממה להרוויח בעבודה עם חברה כמו פלנטיר. "בקצב שבו בינה מלאכותית מתפתחת בעולם, לא בטוח שנוכל לספק את הכל בעצמנו - יש מרוץ חימוש עולמי בתחום, אבל לישראל אין אסטרטגיית בינה מלאכותית ולכן מעמדה בתחום נשחק.
"לכן יש חשיבות להכניס לשימוש מערכות כמו פלנטיר, ללמוד את יכולותיה ולו כדי שנוכל להבין מה יהיה נגיש בעוד זמן קצר גם לאויבינו".
אם ישראל הייתה לקוחה של פלנטיר ב-7 באוקטובר, האם היה האסון יכול להימנע? כאמור, בישראל ובאוקראינה קיים קושי רב לשתף את מלוא המידע המודיעיני הקיים עם חברה חיצונית אזרחית, פרו-מערבית ככל שתהיה. אבל גם אם הדבר היה מתקיים, הפתעה כמו זו של 7 באוקטובר לא הייתה נמנעת, וזאת מכיוון שפלנטיר ניזונה מהמידע הקיים, ולא ממידע שאיננו קיים במערכת.
לדברי שי מישל, שותף בקרן ההון סיכון מרלין (Merlin), שמקורה בתעשיית הביטחון האמריקאית, "בסוף, כפי שראינו ב-7 באוקטובר, הבעיה איננה נמצאת בבינה המלאכותית - ולא משנה כמה ממנה יהיה לנו, תמיד קבלת ההחלטות תצטרך להיעשות על ידי אדם", ממשיך מישל. "גם בלי פלנטיר יש לנו היום מערכות מצוינות - השאלה היא מה מידת היהירות וחוסר הרצינות שיש בדרג האנושי, ושם חשוב שיהיה מי שיידע לקבל החלטות בצורה רגישה יותר".