סירות חיל הים של משמרות המהפכה בתרגיל איגוף ספינה אמריקאית במצר הורמוז / צילום: ap, Sepahnews
את תנועת השיט העולמית שיבשה איראן עד היום בעיקר על בסיס שליחיה בתימן, המורדים החות'ים, וידידותיה מאל־קאעידה בסומליה. אבל בעולם יודעים שאיראן עדיין לא הפעילה את "נשק יום הדין" הימי שבו היא אוחזת: חסימת מצר הורמוז, שמחבר בין המפרץ הפרסי ובין מפרץ עומאן והים הערבי. בעולם הנפט זהו נתיב השיט המשמעותי ביותר, שבו עוברת כ־21% מתצרוכת הזהב השחור העולמי, והמעבר בו נתון לסמכות איראנית מלאה.
● שלוש ספינות, רק להגנה: כך תיראה הקואליציה האירופית בים האדום
● פרשנות | לתקוף את איראן בחזרה או לא: הנשיא ג'ו ביידן ו"המלחמה הארורה הזו"
מצב שבו איראן תחליט לחסום את מצר הורמוז ייאלץ את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להגיב צבאית ישירות מולה, כי הוא יאבד כל שליטה על מחירי האנרגיה העולמיים - ועוד בשנת בחירות. מי שכלכלתה צפויה להיפגע קשות באופן מיידי היא ערב הסעודית, שהנפט מהווה כרבע מהתמ"ג שלה ורובו יוצא דרך מצר הורמוז.
הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן כבר איבד בשנה שעברה את המקום הראשון בטבלת היצוא לסין, יבואנית הנפט הבכירה בעולם. לפי נתונים שבייג'ין פרסמה, מי שתפסה את המקום הראשון היא רוסיה, עם כ־107 מיליון טונות.
הסעודים סיימו את 2023 במקום השני עם כ־86 מיליון טונות, ועיראק שלישית עם כ־59 מיליון טונות. חמור מכך, התמ"ג הסעודי הצטמצם ב־2023 בשל מדיניות ההפקה, הנמוכה ב־1.1%.
סיטואציה שבה מצר הורמוז ייחסם תגביר את התלות הסינית ברוסיה, וכן במלזיה, שמהווה את מקור יבוא הנפט הרביעי בהיקפו. בכל הנוגע לאירופה, היקף הנפט המזרח תיכוני המיובא צנח במחצית כמעט - מ־1.07 מיליון חביות ביום באוקטובר לכ־570 אלף בדצמבר. כך לפי נתוני חברת המידע "קפלר".
לא רק שוק הנפט חשוף מאוד להשפעת חסימת מצר הורמוז, אלא גם הגז הטבעי, שלא פחות מחמישית מסחר הגז הטבעי המונזל (LNG) עובר דרכו. קטאר, ששוכנת במפרץ הפרסי, היא אחת משלוש השחקניות הגדולות בעולם ה-LNG. חסימת מצר הורמוז תמנע מ־80 מיליון טונות LNG קטארי בשנה לצאת אל השוק העולמי.
החשיפה העולמית עוד הייתה עלולה להיות חמורה פי כמה, לולא ארה"ב הייתה מזנקת למקום הראשון בעולם ביצוא LNG, עם 91 מיליון טונות ב־2023 - פי 6.5 מב-2017.
אבל בינתיים, איראן לא חסמה את מצרי הורמוז, והטלטלה בתנועת השיט העולמית ממשיכה להיגרם כתוצאה מפעילות המורדים החות'ים, בשל השפעתם על הים האדום, שבו עובר כ-12% מהסחר העולמי.
הטלטלה הזו משפיעה על תחומים שונים: החל מהתארכות שרשראות אספקה, דרך הימנעות חברות ספנות וענקיות נפט וגז טבעי, BP, של וקטאר אנרג'י לעבור בנתיב ועד התייקרות מוצרים.
עם זאת, שליחיה של איראן נכשלו באופן מוחלט בהשפעה על מחירי האנרגיה, שמאז תחילת מתקפות החות'ים בכלל ירדו.
השפעה על הנפט: "חריגה בקנה מידה היסטורי"
תימן היא אמנם מדינה עם פוטנציאל בתחום הנפט, אך מלחמת האזרחים שמתחוללת במדינה כבר כשמונה שנים היוותה קטליזטור לתהליך מתמשך של התרסקות בהפקה, מקצב של כ־450 אלף חביות ביום ב־2001 לכ־51 אלף ביום.
על כן, עיקר החשש הוא מפגיעה בשרשראות האספקה - מה שמוביל לתנודתיות ניכרת במחירים בתקופה האחרונה.
עם זאת, השורה התחתונה היא שמאז חטיפת אוניית הגלנוע (Ro-Ro) "גלקסי לידר" שבבעלות חברת ריי של רמי אונגר, ב-19 בנובמבר, מחיר חבית נפט ברנט, שעמד אז על 82.3 דולר, חצה רק לפני ימים ספורים את המחיר הזה, וכבר צנח בחזרה לכ־81 דולר לחבית. אגב, בסוף ספטמבר מחיר הנפט עלה עד לכדי כ־96.5 דולר לחבית ברנט.
"ב-6 באוקטובר מחיר הנפט היה 84 דולר לחבית. אנחנו באירוע גיאו-פוליטי מטלטל, שבו מחירי הנפט נמוכים, וזה חריג בקנה מידה היסטורי", אומר לגלובס חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO. "במלחמת יום הכיפורים, במלחמת איראן־עיראק, במלחמת רוסיה־אוקראינה ובאירועים נוספים ראינו עליות, אך כעת בשורה התחתונה המחירים ירדו".
הרצוג מנמק את הסיטואציה בכך שאומנם כ-12% מכלל הנפט עובר בבאב אל־מנדב, אבל פעילות הטרור של החות'ים לא מובילה להקטנת היצע הנפט בשוק. "נניח שיש חסימה מלאה בבאב אל־מנדב, אז אותם 12% מתנועת הנפט יעקפו סביב אפריקה", הוא מציין.
"מעבר לכך, אנחנו בסיטואציה שלא דומה לתקופת החרם הערבי, שבה אופ"ק שלטו על כ־60%-70% מהפקת הנפט. שיווי המשקל העולמי מונע צוואר בקבוק שגורם לעליית מחירים".
על אף עובדות אלו, קרטל אופ"ק בהנהגת ערב הסעודית, הזהיר לאחרונה כי קיים צפי לזינוק במחירי הנפט בשל המתרחש בים האדום. אל האזהרה הזו הוסיפו סיטי גרופ הודעה כי מחירי הנפט עשויים לחצות את רף ה־90 דולר אם המצב במזרח התיכון יחמיר.
אולם לפי הערכות דלויט, מחיר הנפט צפוי להישאר נמוך בשנים הקרובות. הגורמים לכך מגוונים: ראשית, קרטל אופ"ק פלוס אומנם החליט על קיצוץ של 2.2 מיליון חביות ביום ברבעון הראשון של השנה, אך הוא עשה זאת ללא חזית אחידה. התהליך שבו ערב הסעודית ורוסיה אילצו לקצץ בהיקף שלא הוסכם על ידי כל החברות, הוביל להחלטת אחת מבכירות המפיקות באפריקה, אנגולה, לעזוב את הקרטל.
המטרה הסעודית־רוסית היא לאזן את ההשפעות על השוק מצד ארה"ב, שקצב ההפקה שלה עומד כיום על רמות שיא של כ־13.2-13.3 מיליון חביות ביום. קרטל אופ"ק פלוס צפוי להתכנס השבוע, ולאחר הפארסה של המפגש הקודם - קיים ספק גדול אם ייקבעו חיתוכי הפקה.
מן הצד של הביקוש, ההאטה כבר החלה. המגמה לא החלה רק בגלל מדיניות הריבית הגבוהה בעולם, שממתנת את הביקושים, אלא גם בעקבות הצמיחה בשימוש באנרגיות מתחדשות. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), הספק ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות באוקטובר צמח ב־7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, בהובלת אנרגיית הרוח (11.5%) והסולאר (15.8%).
מנגד, ייצור החשמל מדלקים פוסיליים ירד ב־2.8% ביחס לאוקטובר אשתקד, בהובלת הפחם (ירידה של 8.4%). בסוכנות מעריכים כי עד 2030 צפוי ההספק המותקן לצמוח פי 2.5, אך מצננים את ההתלהבות. להערכתם, עבור עמידה ביעדי האקלים, קצב הצמיחה נדרש להיות פי שלושה מהיר יותר.
הובלה: המסלול מתארך, המחירים עולים
תחום שמשפיע על מחירי האנרגיה הסופיים לצרכן הוא מחירי המכליות. משמעות ההימנעות של ענקיות ספנות ואנרגיה ממעבר בנתיב שכולל את באב אל־מנדב, שדרכו עוברות בימות שגרה כ־50 ספינות ביום, בים האדום ובתעלת סואץ, היא התארכות משמעותית של המסע לאירופה, למזרח התיכון ולצפון אפריקה.
במקום הים האדום, המכליות פונות לכף התקווה הטובה, ולדוגמה במקרה של שיט מסינגפור לרוטרדם, הנמל הגדול ביותר במרכז ובצפון אירופה - זוהי התארכות מכ־8,500 מייל ימי לכ־11,800 מייל ימי.
בזווית של הזהב השחור, השפעה משמעותית מתקבלת מהנפט העיראקי שמיועד לאירופה. מאזור שט אל־ערב שבצפון המפרץ הפרסי המכליות יוצאת ממצר הורמוז, אך במקום לשוט מערבה לכיוון באב אל־מנדב הן ממשיכות דרומה. המסעות הארוכים הללו הופכים כל משימה של מכלית לארוכה יותר, ומפחיתים את הזמינות.
הביקוש, שנותר בעינו אל מול הירידה בהיצע, מביא לזינוק במחירי ההובלה לכל רחבי העולם. בנתיב הובלת הנפט שבין נמלי ארה"ב במפרץ מקסיקו לבין סין, למשל, חברת סינוקור העלתה לאחרונה את התעריף לכ־9.86 מיליון דולר - זינוק של קרוב ל־2 מיליון דולר תוך שבוע.
בעלי המכליות, שרואים כי הרווחיות שלהן נשחקת, פונים לפתרונות יצירתיים. יותר מכליות מובילות דלקים לאסיה, במקום לאירופה - וכך הרווחים מהמכליות הגדולות מזנקים מכ־35 אלף דולר ליום בקו לאירופה לכ־60 אלף דולר בקו לאסיה.
גז טבעי מונזל: המתקפות לא משפיעות על המחיר
החשיפה של שוק הגז הטבעי למתרחש בים נובעת מהובלת LNG, גז טבעי מונזל. היתרון המרכזי של LNG, שמהווה כ־15% מכלל אספקת הגז העולמי, הוא שבניגוד לגז טבעי שאותו מובילים בצינורות, ניתן להובילו למרחקים בלתי מוגבלים. עם זאת, החיסרון הוא חשיפתו לאירועים כמו השפעת המורדים החות'ים על התנועה בים האדום.
באופן מפתיע למדי, רצף המתקפות החות'יות לא משפיע על מחירי ה־LNG אף שפורום האנרגיה הבינלאומי (IEF) צופה צמיחה של השוק בעוד 25% ל־500 מיליון טונות בשנה תוך חמש שנים.
אם מתמקדים באירופה, שמחירי האנרגיה בה זינקו ב־2022 בשל השפעות מלחמת רוסיה־אוקראינה, אזי כשליש מתוך כלל שוק ה־LNG העולמי בשנה זו הגיע אליה.
ב־2023 כבר למדו מדינות היבשת כיצד להיערך לחורף היטב, מבחינת אחסון, הפיכת ארה"ב למקור יבוא משמעותי זו השנה השנייה ברציפות והפחתת צריכה מדודה.
לצד זאת, ההתחממות הגלובלית מקטינה את הצורך בחימום בשלבים רבים בחורף. כך, נוצר מצב חיובי שבו לפי דיווח בבלומברג, היבשת צפויה לסיים את החורף הנוכחי במרץ עם 54% אחסון גז טבעי. כלומר, אין סבירות למחסור - מה שמוביל למחירי הגז הטבעי ביבשת לעמוד כעת על 29 אירו למגוואט שעה לעומת כ־60 אירו בתקופה המקבילה אשתקד.
בה בעת, מדינת ישראל אינה חשופה לתנודות במחירי הגז הטבעי ככלל ולטלטלות משמעותיות כמו זו שנגרמה עם פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה, בפרט בזכות העצמאות האנרגטית.
חן הרצוג רואה בעובדה זו סיבה שבגינה החות'ים לא נקטו אמברגו. "בניגוד לרוסים, שעם פרוץ המלחמה באוקראינה איימו על אירופה בנקודת התורפה שלה, האנרגיה היא נקודת חוזקה של ישראל, ולא חולשה", מסביר הכלכלן הראשי של BDO.
"הייתה השבתה של קידוח תמר בתחילת המלחמה ופגיעה בהובלות לנמל אילת, אבל האנרגיה המקומית שמרה על יציבות. ישראל מייצרת כ־80% מהחשמל מאמצעים עצמאיים, וזאת כאשר מייצאים גז טבעי לירדן ולמצרים".