גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר חדש בקרב מנהלים מגלה שחרדות אצל עובדים הפכו לעיסוק מרכזי בארגון

סקר שערכה עמותת "משאבי אנוש ישראל" מעלה כי סדר העדיפויות בארגונים השתנה מאז פרוץ המלחמה, ודגש רב יותר מושם על מצבם הנפשי של עובדים ● רוב העונים, מנהלים ממגוון חברות, דיווחו על רמת חוסן אישי גבוהה ועל שיתוף קולגות ככלי מסייע

תקשורת פתוחה עם ההנהלה היא משמעותית ביותר בזמן מלחמה / אילוסטרציה: Shutterstock
תקשורת פתוחה עם ההנהלה היא משמעותית ביותר בזמן מלחמה / אילוסטרציה: Shutterstock

במהלך משבר הקורונה התעסקו מחלקות משאבי האנוש בחברות השונות בישראל בעיקר בחלוקת הטבות חומריות לעובדים. אלו כללו חלוקת גאדג'טים ושלל מארזי מזון מפנקים, שנבעו בעיקר לאור המעבר לעבודה מהבית, והעצמת השימוש באמצעים טכנולוגיים. זמן קצר אחרי כן הן חזרו להתעסק בקיצוצים, פיטורים ואף עצירת העלאות שכר. חברות רבות השקיעו מאמצים רבים כדי להחזיר את העובדים למשרדים ובהתאם, מנהלי משאבי אנוש חיפשו דרכים יצירתיות שיסייעו לכך.

בדיקת גלובס | בלי בונוסים ועם קיצוצי שכר: השוק התהפך על המתמחים בראיית חשבון
למרות הטילים: ביקושים גבוהים לדירות חדשות בשלומי וקריית שמונה. אלה המחירים
ניתוח | בתוך שנתיים הפכה שטראוס מאחד התאגידים היציבים לארגון שעובר ממשבר למשבר. למה זה קורה?

אלא שאז פרצה מלחמת חרבות ברזל וטרפה את כל הקלפים. המלחמה אילצה את המנהלים לשנות תפיסה ולקבוע סדר עדיפויות חדש. סקר של עמותת "משאבי אנוש ישראל", בשיתוף עם המרכז האקדמי פרס וד"ר הילה פרץ, חוקרת בתחום, מעלה כי המנהלים מתעסקים כיום בעיקר במצבם הנפשי של העובדים, ומשפרים את היכולת שלהם לתקשר בתוך ומחוץ לארגון. הסקר נערך לקראת כנס מקצועי של העמותה שייערך ב־29 בפברואר, בהיכל התרבות בתל אביב.

דר' שלומית קמינקא, מנכ"לית משאבי אנוש ישראל (ע"ר), מדגישה את המיצוב הגבוה של תפקיד משאבי אנוש בעת הזו, בהמשך למה שהיה בתקופת הקורונה, ואף יותר. "בתקופה של משבר, ההתמודדות עם אנשים נמצאת במרכז העשייה. לכן זה לא מפליא שמשאבי אנוש ממשיכים בעת זו לפעול בשני הכיוונים: לדאוג לעובד ברמה הפרטנית, ובה בעת לדאוג להמשך התפקוד של הארגון".

משאבי אנוש בזמן מלחמה

הסקר נערך בנובמבר 2023, וכלל 337 מנהלי ואנשי משאבי אנוש ממגוון ארגונים במגזרים שונים, בהם מתחום ההייטק, פיננסים, חינוך, בריאות ותעשייה. כאשר אנשי משאבי אנוש נשאלו על מה הם שמים דגש בתקופת המלחמה, הם ציינו במקום הראשון את ההתמודדות עם חרדות ומתחים של עובדים. במקום השני הם ציינו את התקשורת עם ההנהלה, ולאחר מכן את ההכוונה וההדרכה לעובדים. במקום הרביעי הם סימנו תהליכים מנהליים ושמירה על תפקוד העובדים.

הממצאים גם מראים כי התמודדות עם חרדות ומתחים של עובדים הפכה כיום למרכזית הרבה יותר בהשוואה לתקופת הקורונה, עם דגש על צרכי הפרט. 76% מהמשיבים בסקר העידו כי כיום יש יותר עיסוק בכך.

חרף המצב, הארגונים ממשיכים לתפקד

למרות המצב המתוח וחוסר הוודאות הקיימת, שגרת היום יום, על פי הסקר, ממשיכה להתקיים כמעט ללא פגע. כשנשאלו אנשי משאבי האנוש מהו אחוז העובדים שממשיך להגיע לעבודה בזמן המלחמה, 74% מהם דיווחו שכמעט כל העובדים מגיעים לעבודה באופן סדיר.

בנוסף, פרקטיקות ניהול משאבי אנוש, כגון הערכת ביצועים, הדרכה ולמידה, ליווי מנהלים וכדומה, ממשיכות בארגונים רבים (44%) במידה גבוהה, כשרק ב־5% מהארגונים הן ממשיכות במידה נמוכה מאוד.

חשיבותה של תקשורת ארגונית

הסקר גם מצביע על חשיבות גדולה של קיום תקשורת ארגונית בעתות משבר, הן תקשורת פנים־ארגונית, והן תקשורת ושיתוף עם קולגות מחוץ לארגון. תקשורת פתוחה עם ההנהלה זוהתה כמשמעותית ביותר בזמן המלחמה, כשממצאי הסקר מראים כי שיתוף והתייעצות של אנשי משאבי האנוש עם קולגות מהתחום בארגונים אחרים הוא הכלי העיקרי בהתמודדות בעת זו. 74% מהמשתתפים דיווחו על התייעצות עם עמיתים למקצוע בזמן המלחמה ככלי שמסייע להם לתפקד במקצועם. הקשר עם קולגות בתחום תואר על ידי 77% מאנשי משאבי האנוש כקשר של שותפות ושיתוף במידע.

כמו כן, נמצא קשר בין תקשורת פתוחה ומחוברת עם ההנהלה לבין חיזוק של חוסן הארגון. 73% מהמשתתפים הגדירו את הקשר שלהם כמנהלי משאבי אנוש עם ההנהלה בתקופת המלחמה כקשר צמוד ודו־כיווני, 23% הגדירו את הקשר כאינטראקטיבי אך מוגבל, ו־4% בלבד העידו על קושי להגיע להנהלה ולתקשר איתם.

"תוכנית תקשורת פנים־ארגונית טובה, גם בזמן משבר, ראוי שתכלול מספר מרכיבים", אומר ד"ר יונתן שרצר, ראש החוג לתואר ראשון בניהול משאבי אנוש במרכז האקדמי פרס. "ראשית, הסבר לגבי מצב הארגון - כאשר לא ניתן מידע, מחליפים אותו שמועות ותרחישים פסימיים. שנית, יש לספק לעובדים מידע שוטף ומתעדכן. יש ליצור מנגנונים מתאימים להעברת רחשי ליבם של העובדים כלפי מעלה - חשוב להיות מחוברים לדופק הארגוני ויש להזמין את העובדים לשתף במצוקות, בעיות, וסוגיות מנהלתיות. לבסוף, יש לשים דגש על תקשורת מכילה לכל האוכלוסיות והמגזרים בארגון. צריך לדעת להיות רגיש לכלל האוכלוסיות ולקבוע 'כללי משחק' להתנהלות הארגונית בתקופה כה רגישה".

ד"ר שרצר מדגיש את החשיבות של מתן כלים מתאימים למנהלים בתקופה זו. "מי שיפגוש את העובדים ביום יום הם המנהלים שלהם", אומר ד"ר שרצר. "משאבי אנוש בארגונים צריכים לצייד את המנהלים שלהם במגוון כלים של ביצוע שיחות, שמירה על קשר רציף עם העובדים, הקשבה, הכלה ויצירת מרחב רגשי בטוח".

החוסן הארגוני משפיע על האישי, ולהפך

קמינקא מסבירה כי חוסן מוגדר כיכולת המאפשרת לאנשים להתאושש ממשברים, להתמודד בצורה יעילה ולהסתגל בצורה חיובית למצוקות. יותר מ־87% מהמשתתפים בסקר דיווחו על רמת חוסן אישי גבוהה אל מול האתגרים שמציבה המלחמה, וכן נמצא קשר מובהק בין חוסן אישי לבין חוסן ארגוני. חוסן זה, כך דיווחו מנהלי משאבי האנוש, קשור לתפקוד ביום יום בארגון ולחשיבה על ה"יום שאחרי".

שלומית קמינקא / צילום: ענבל מרמרי

"הממצאים מצביעים על כך שבתקופת המלחמה, משאבי אנוש מתמקדים בתקשורת פתוחה ובחיזוק החוסן האישי והארגוני, ככוחות מרכזיים השומרים על יציבות ותפקוד הארגון", אומרת קמינקא.

עוד הוסיפה קמינקא: "תשומת לב מיוחדת ניתנת לטיפול בעובד כפרט, עם החרדות והמתחים האישיים. הניווט בין הפרדוקסים - העיסוק ברזולוציה של אדם כפרט, יחד עם חשיבה אסטרטגית ארגונית, הם אלה שמאפיינים את משאבי אנוש של היום. משאבי אנוש נמצאים היום בלחצים בלתי אפשריים, כאשר הם עצמם, כבני אדם, סובלים מאימת המלחמה והשלכותיה. ומי מטפל בהם?".

עוד כתבות

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש