גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה לא תשיב תמלוגי גז. המשקיעים גילו זאת באיחור של שנה

בית המשפט פרסם לאחרונה כי חברות הגז לא יקבלו את 100 מיליון השקלים שתבעו מהמדינה בטענה לתמלוגי יתר ששילמו ● לבקשתן נוהל ההליך בדלתיים סגורות, מחשש שייפגעו מחשיפת סודות מסחריים ● כעת מתברר כי איסור הפרסום נמשך גם לאחר פסק הדין בנובמבר 2022

מאגר הגז תמר / צילום: יח''צ
מאגר הגז תמר / צילום: יח''צ

השאלה כמה כסף תרוויח ישראל מגילוי הגז הטבעי בשטחה עמדה במרכז דיון ציבורי סוער. התמלוגים היו אומנם רק חלק אחד בסיפור, אבל תג המחיר של החלק הזה לא מבוטל: ב-2022 הרוויחה המדינה 1.7 מיליארד שקל מתמלוגים בגין גז טבעי. הסכום שנצבר מאז גילוי המאגרים עומד על 20 מיליארד שקל. הכסף הזה, מטבע הדברים, הוא כסף ציבורי.

המדינה לא תשיב 100 מיליון שקל תמלוגים שגבתה משותפויות הגז
בלעדי | סמוטריץ' קיבל אישור משפטי: אלה הכספים הקואליציוניים שייכנסו לתקציב
ה-EIB יזרים דרך לאומי מיליארד שקל לפרויקטים ירוקים בישראל

ובכל זאת, חרף חשיבות הדברים, הליך משפטי בעניין גובהם של התמלוגים המדוברים ומנגנון החישוב שלהם נוהל כולו תחת איסור פרסום גורף. גם פסק הדין נחסה - והותר לפרסום רק כעבור שנה וחודשיים מהיום שניתן. למה זה קרה?

הכול פתוח חוץ ממה שלא

העיקרון הנוהג בישראל הוא של פומביות הדיון, כלומר: הכול פתוח, אלא אם יש טעם טוב לחרוג מכך. בפועל, רב המרחק בין ההצהרה למציאות, והרבה הליכים מתנהלים בדלתיים סגורות. דוח מבקר המדינה מחודש מרץ 2022 הצביע על כך שבשליש מהתיקים שנפתחו בשנים 2017-2019 הוטל איסור פרסום גורף, לרבות ביחס לעצם ניהולם. רק בשליש מהתיקים שנחסו, עלה מהדוח, החיסיון ניתן בהתאם לחובה שמטיל הדין. היתר נחסו לא פעם במלואם בשל פרט קונקרטי שנדרש היה להסתיר.

כשתיק חסוי, לא ניתן לצפות בו כלל. חיפוש שלו במערכת "נט המשפט" מעלה את התוצאה "שגגה", כלומר לא ניתן אפילו לדעת שמדובר בתיק שקיים אך נחסה. גם ההחלטה על איסור הפרסום חסויה. התיק גם לא מופיע בלוח הדיונים. אם מוגש ערעור לבית המשפט העליון בתיק שיש בו חיסיון, הוא הופך אוטומטית לחסוי גם שם, והצדדים מסומנים "פלונים".

הטעם לכך דווקא נועד לאפשר פומביות: בניגוד לערכאות הדיוניות, פסקי הדין בעליון מפורסמים גם בסוגיות חסויות, אז ההעדפה פעמים רבות היא לא להסתכן בחשיפת פרטים אישיים. הבעיה כמובן היא שלא מופעל שיקול דעת עם פתיחת התיק, וכך קורה שגם תאגידים, בסכסוכים מסחריים לגמרי, הופכים לפלונים. כדי שזה ישתנה - מישהו צריך לעורר את זה. ברוב המקרים זה לא קורה.

כדי שתיק יהיה חסוי, עליו להימנות עם החריגים לעיקרון פומביות הדיון שמופיעים בחוק, ובמרביתם של המקרים לבית המשפט נתון שיקול הדעת להכריע אם לחסות - וכמה. עם החריגים נמנים למשל ביטחון המדינה, יחסי חוץ, עבירות מין וגם "הגנה על סוד מסחרי", כמו במקרה שלפנינו.

ביקשו דלתיים סגורות

בשנת 2015 הגישו חברות הגז תביעה נגד משרד האנרגיה בבקשה להשבת תמלוגים שלטענתן שילמו ביתר בגין השנים 2013-2015. במהלך ההליכים המקדמיים בתיק הגישו שברון מדיטירניאן לימיטד, ניו-מד אנרג'י ואבנר חיפושי נפט בקשה לנהל את ההליך בדלתיים סגורות, בטענה שאחרת ייחשפו סודות מסחריים שלהן.

פרקליטות מחוז ירושלים, שייצגה את המדינה באמצעות עורכי הדיון שרון אבני ומני מנחם, התנגדה. בין נימוקיה הין גם טיעונים עקרוניים: נטען כי מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית מובהקת, וכי ניהול הדיון באופן חסוי ימנע מהציבור חשיפה אליו.

השופט בתיק, רפאל יעקובי, הלך עם החברות. הוא קבע כי התיק יתנהל תחת איסור פרסום, כאשר בסוף ההליך ניתן יהיה לפנות בבקשה להסרתו. הפרקליטות לא אמרה נואש והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - אך זו נחתה אצל השופט מינץ, שלא הבין על מה המהומה - ודחה את הבקשה.

יחד עם זאת, הוא הבהיר כי "אף אם הדיון כולו יתקיים בדלתיים סגורות, אין משמעות הדבר בהכרח כי איסור הפרסום יימשך גם לאחר מתן פסק הדין". בהמשך הוסיף: "אין ספק כי בבוא העת יידרש בית המשפט לתת דעתו גם לעניין הזה".

ההחלטה הזו ניתנה בדצמבר 2017. עד מתן פסק הדין, בנובמבר 2022, שבע שנים אחרי שההליך החל - הוא נותר חסוי. אולם, כפי שהתברר בשבוע שעבר, הוא המשיך להיות חסוי גם למעלה משנה לאחר מכן.

השופט יעקובי פרש מהכס זמן קצר לאחר מתן פסק הדין. בדצמבר הגישה הפרקליטות בקשה להסיר את החיסיון, אך זו הגיעה לידיו של שופט אחר, השופט נמרוד פלקס, שלא הכיר את התיק, וקבע רק בפברואר שפסק הדין יפורסם, ואפשר לצדדים להסכים על נוסח, ואלה התקשו להסכים.

החברות רצו לחסות הרבה; הפרקליטות, שביקשה בתחילה להתיר את צו איסור הפרסום על ההליך במלואו, אך הסכימה להצטמצם לפרסום הפסיקה בלבד, רצתה מעט.

כאשר התיק נקבע סוף סוף לדיון - פרצה המלחמה, ובסוף הגיעו הצדדים לנוסח מוסכם ביניהם, שהוא זה שפורסם לציבור. ההליך עצמו וההחלטות שניתנו בו - נותרו חסויות.

עורכי דין שאינם נוגעים לעניין סיפרו לגלובס כי גם ביחס לתיקים שנחסים לגמרי ושבהם הצדדים נאבקים על הנוסח, פרק זמן של למעלה משנה שאיש אינו יודע שניתן פסק דין הוא חריג ביותר, גם בנסיבות שבהן התחלף השופט שדן בתיק.

בינתיים, ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בבית המשפט העליון מאז פברואר שעבר - חסוי כמובן. החברות מכונות בו "פלוניות", באותה אוטומציה של האופן שבו נקלטים תיקים בערכאה הגבוהה בישראל. איזה סוד מסחרי יתגלה מעצם הידיעה על כך שישנו ויכוח על תמלוגים? למערכת המשפט הפתרונים.

שותפויות הגז, באמצעות עורכי דינן, העדיפו שלא להתייחס לדברים.

"פרסום גדול ככל הניתן"

מטעם הנהלת בתי המשפט נמסר: "הנהלת בתי המשפט רואה ברצינות רבה את דוח מבקר המדינה לעניין אי-פרסומם של תיקי בית המשפט בשל פרט חסוי שמשפיע על חיסיון התיק כולו, ופועלת במספר דרכים לטייב את המערכת ולהביא לפרסום גדול ככל הניתן של פסקי דין והחלטות על ידי התממה מראש של הפרטים החסויים.

"מדובר בתיק מורכב ורחב-היקף שבו נדונה תביעה לסעד כספי והצהרתי שהגישו מספר חברות גז נגד המדינה להשבת תמלוגים להפקת גז טבעי. ההליך התנהל תחת חיסיון כשמונה שנים, שבמהלכן נדונה סוגיית איסור הפרסום הן על ידי בית המשפט המחוזי והן על ידי בית המשפט העליון.

"בקשת המדינה לפרסום פסק הדין הוגשה לאחר שהסתיים ההליך השיפוטי, והשופט שדן בתיק פרש. הבקשה נותבה לשופט חדש אשר בחלוף כחודשיים נתן החלטה שלפיה יש לפרסם עותק של פסק הדין בהשמטת פרטים חסויים, הכוללים סודות מסחריים, וכן הורה כי יוגש לבית המשפט נוסח מתאים בתוך 20 ימים. בהעדר הסכמה בין הצדדים נקבע מועד לדיון, אשר בוטל מחמת המלחמה, ובטרם נקבע מחדש הודיעו הצדדים כי הגיעו לנוסח מוסכם. כאמור, העיכוב בפרסום נוסח מותר לפרסום של פסק הדין נבע בעיקרו מהעדר הסכמה בין הצדדים.

"אשר לערעור המתנהל בבית המשפט העליון: במועד פתיחת ההליך בבית המשפט העליון (ביום 6.2.2023) התיק סווג בבית המשפט המחוזי כ'חסוי לציבור ופתוח לצדדים'. בהתאם לכך הותאם סיווג התיק גם בבית המשפט העליון. חרף זאת, וכפי שקורה על פי רוב, החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון הנוגעים לתיקים המתנהלים תחת חסיון בערכאות הדיוניות מתפרסמים באתר בית המשפט העליון תוך חיסיון שמות הצדדים, וזאת משיקולים של פומביות ושקיפות. כך נעשה גם במקרה הנוכחי".

עוד כתבות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

מנכ"ל משרד האוצר על פיצול חוק ההסדרים: "אפשר להגיד שעשו לנו בית ספר"

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

יום המסחר בת"א נפתח בירידות; זו הסיבה שאל על צונחת ב-8%

המסחר בת"א נפתח בירידות - ת"א 35 יורד בכ-0.7%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-1.4% ● חברות התעופה מובילות את הירידות - אל על נופלת ב-8%, ישראייר עם ירידה של 3% ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● באופנהיימר עדכנו רשימת המניות הישראליות המומלצות שלהם: אלה שיצאו ואלה שנכנסו ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock

דיווח: נושאת המטוסים הגדולה ביותר בעולם - בדרך למזה"ת

אחרי האיומים של טראמפ: "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● עדכונים שוטפים 

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל