בהחלטה תקדימית וחריגה ביטל בסוף החודש שעבר בית המשפט במדינת דלאוור בארה"ב את חבילת השכר שקיבל אילון מאסק בעת שהיה מנכ"ל טסלה, בסכום של כ-55.8 מיליארד דולר. זאת לאחר שבעל מניות הגיש תביעה נגזרת בטענה כי מדובר בסכום מוגזם, שאושר תוך הפרת חובת האמון של הדירקטורים.
● עד לא מזמן היא הייתה בוחרת מניות מחוננת. היום היא משמידת העושר הגדולה בעולם
● טראמפ לחברות נאט"ו: "אני לא אגן עליכן ואעודד את פוטין לעשות כל שמתחשק לו"
ההחלטה מאיימת על הונו של מאסק ועל תוארו כאדם העשיר בעולם, לפי רשימת העשירים של בלומברג, והוא צפוי לערער לבית המשפט העליון בארה"ב. בעקבות ההחלטה, צייץ מאסק ברשת החברתית שבבעלותו X (טוויטר): "אל תרשמו את החברה שלכם במדינת דלאוור".
פסק הדין, המבטל את תוכנית השכר הגדולה ביותר בחברה ציבורית, מסתמך ומצטט את מאמרם של שני חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב בתחום המשפט התאגידי: פרופ' אסף חמדני ופרופ' קובי קסטיאל. השניים כתבו מאמר בשם "מנכ"ל סופר-סטאר ודיני חברות" ("Superstar CEOS and Corporate Law") שפורסם בשנת 2022 בכתב העת Washington Law Review, מכתבי העת המובילים למשפטים בארה"ב. חמדני הוא ראש מרכז פישר לממשל תאגידי וקסטיאל הוא פרופ' אורח באוניברסיטת NYU.
בראיון בלעדי לגלובס מספר פרופ' חמדני על הרקע לכתיבת המאמר, משמעות פסק הדין החריג ואיך הוא עשוי להשפיע על ההתנהלות בישראל.
פרופ' אסף חמדני / צילום: אוניברסיטת תל אביב
המנכ"ל הסופר-סטאר
המאמר של חמדני וקסטיאל עוסק במנהלי חברות "סופר-סטארים", כדוגמת מאסק, אדם נוימן ב-WeWork, ג'ף בזוס מייסד אמזון וטרוויס קלאניק באובר. אלו מתוארים כבעלי יכולת ותכונות יוצאות דופן, כך שהם בעלי ערך ייחודי לחברות, ומנתח את האתגרים שמנכ"ל כזה מביא בתחום דיני התאגידים.
השופטת קת'לין מקורמיק אימצה את הניתוח שעשו חמדני וקסטיאל, ותך ציטוטים מהמאמר היא קבעה כי מאסק הוא אותו מנכ"ל-על, שהחזיק בכמה מהעמדות המשפיעות ביותר בחברה - מנכ"ל, יושב־ראש ומייסד. כך, הוא נהנה מקשרים הדוקים עם הדירקטורים, והיה דומיננטי בהליך שהוביל לאישור הדירקטוריון את תוכנית השכר. במאמר מצאו הפרופסורים, שהאמונה של הדירקטורים במנכ"ל סופר-סטאר הופכת אותם לתלויים בו.
פרופ' קובי קסטיאל / צילום: אוניברסיטת תל אביב
"קבוצת חוקרים יצרה את המונח מנכ"ל סופר-סטאר המוגדר כאדם שדירקטורים, משקיעים ושווקים מאמינים כי הוא בעל תרומה ייחודית לחברה", קבעה השופטת, וציטטה מהמאמר: "היותו של המנכ"ל כוכב-על רלוונטית לזהות השולט כי היא משנה את מאזן הכוחות בין ההנהלה, הדירקטוריון ובעלי המניות", ו"משנה את הדינמיקה של קבלת ההחלטות הארגונית".
בעל שליטה עם 21% בלבד מהמניות
לדברי פרופ' חמדני, "הרקע למאמר הוא ההבנה שלנו שהתפיסה הקיימת היום בעולם המשפט לא נותנת מספיק ביטוי לדינמיקה המיוחדת שמתעוררת בחברות שיש בהם מנכ"לים שהם כוכבי-על. פרשות כמו WeWork והחלטה אחרת על אילון מאסק (כשטסלה קנתה את סולאר-סיטי, נ' ש') הביאו אותנו לכתוב את המאמר.
"פסק הדין תקדימי - גם מבחינת ההגדרה של המנכ"ל כבעל שליטה וגם ההתערבות של בית המשפט בתגמול. בתי המשפט באופן מסורתי לא ממהרים להתערב בהחלטות על שכר. מצד שני, גם לא היה מקרה של תגמול בגובה 55 מיליארד דולר", אומר פרופ' חמדני.
התוצאה העיקרית של הגדרת מנכ"ל כ"סופר-סטאר" היא שיש מקום לבחון מי שולט בחברה, כדי להפעיל מנגנוני פיקוח מתאימים. השופטת קובעת כי מאסק הוא בעל שליטה בטסלה, למרות שהוא מחזיק רק 21%, ולכן צריך לבחון את ההחלטה כעסקת בעלי עניין. יש לציין כי טסלה, כדי לנהוג בזהירות, הביאה את תוכנית השכר לאישור האסיפה הכללית, ובעלי המניות הצביעו בעד ברוב גדול.
"ככלל, החלטה על תגמול למנכ"ל כפופה לכלל שיקול הדעת העסקי", מסביר חמדני. "ואולם, הכלל לא חל, מאחר שבית המשפט קבע שמאסק היה בעל שליטה בטסלה. זאת, למרות שהחזיק רק כ-21% ממניות החברה".
לדבריו, "הקביעה שבעל מניות המחזיק בפחות מ-25% הוא בעל שליטה היא די נדירה בדלאוור. בית המשפט התבסס בין השאר על הדומיננטיות של מאסק כבעל חזון ייחודי עבור החברה. טסלה הייתה תלויה בו, והדירקטוריון ובעלי המניות היו שותפים לדעה שאין לו תחליף, דעה שהקנתה לו יכולת לשלוט בדירקטוריון. במצב זה על מאסק להוכיח שהשכר שלו הוגן".
לכן השופטת בחנה האם השכר שקיבל היה הוגן. תוכנית התגמולים של מאסק הפכה אותו למנכ"ל עם השכר הגבוה ביותר אי פעם בחברה ציבורית. התוכנית קבעה שמאסק יוכל לקבל עד 12 מענקים של אופציות, כשכל מענק הוא ל-1% ממניות החברה, וזאת רק אם יעמוד ביעדים שאפתניים מאוד: ששווי השוק של טסלה יעלה ב-50 מיליארד דולר ותנאים נוספים. לאור הצלחתה המטאורית של טסלה, היעדים התגשמו ומאסק היה צפוי לקבל אופציות בסכום עתק.
השופטת קבעה כי השכר שלו הסכימה החברה אינו הוגן, וביקרה את התהליך שהוביל לאישור. נקבע כי לבעלי המניות, שאישרו את תוכנית השכר, לא ניתן גילוי מלא על התלות של הדירקטורים במאסק. נוסף על כך נקבע, כי הדירקטורים לא ניהלו מו"מ קשוח עם מאסק, ונתנו לו להכתיב את תנאי השכר, כך שהוא "ניהל מו"מ עם עצמו".
לעניין המחיר, הדירקטורים טענו שחבילת התגמול הייתה הכרחית כדי לוודא שמאסק יקדיש את מיטב זמנו ומרצו לטסלה. בית המשפט קבע שלא ברור בכלל למה בעל מניות שכבר מחזיק 21% ממניות החברה צריך תגמול הוני נוסף כדי לתמרץ אותו לפעול לטובת החברה. "הדירקטוריון מעולם לא שאל את השאלה: האם חבילת השכר הייתה נחוצה לטסלה כדי לשמור על מאסק ולהשיג את יעדיה?", ציינה השופטת.
"נקבע כי התהליך לא נוהל כמו שצריך כי לא היה באמת מו"מ. הם קיבלו מה שמאסק הכתיב", מסביר פרופ' חמדני. "מבחינת הוגנות התגמול, החברה לא הצליחה לשכנע למה חבילת התגמול היתה הכרחית. לא עשו בנצ'מארק מול חברות אחרות. לא הוציאו ממנו התחייבות שיעבוד רק בטסלה. השופטת לא נכנסה למספרים עצמם. והקפידה לא להיכנס לשאלה מהו שכר הוגן".
איך פסק הדין משליך על ישראל?
"בתי המשפט בישראל שואבים השראה מבתי המשפט בדלאוור", אומר חמדני. לדבריו, ההחלטה מעוררת שתי שאלות לגבי המצב בישראל. הראשונה, האם בתי המשפט ירחיבו את ההגדרה של מיהו בעל שליטה. והשנייה, מה יהיו הדרישות בשל כך.
היום החוק בארץ קובע, כי "בעל שליטה", לצורך עסקאות בעלי עניין, הוא מי שמחזיק ב-25% ומעלה. מתחת לזה צריך לבדוק אם יש יכולת לכוון את פעילות התאגיד. "השאלה אם בתי המשפט בישראל יאמצו קו דומה לזה של דלאוור, שלפיו תכונותיו הייחודיות של מנכ"ל ותרומתו לחברה מהוות שיקול לסיווגו כבעל שליטה".
העובדה כי אדם הוא בעל שליטה מטילה עליו מגבלות. "בהסתמך על דלאוור, בתי המשפט בישראל אימצו את מבחן ההגינות המלאה ביחס לעסקאות מהותיות עם בעלי שליטה", מסביר חמדני.
בפסק הדין בעניינו של מאסק, ביהמ"ש בחן אם הוועדה הבלתי תלויה עשתה מו"מ, ורק אם היה, יחול כלל שיקול הדעת העסקי. בישראל יש דרישה בחוק ששכר של בעל שליטה יאושר על ידי בעלי מניות המיעוט. חמדני מסביר כי בישראל לא בוחנים כיום אם היה מו"מ כשמאשרים שכר לבעל שליטה. "פסק הדין מעורר את השאלה האם גם בישראל ביהמ"ש יחיל את מבחן ההגינות המלאה על שכר של בעלי שליטה. כך שלפני אישור האסיפה ירצו לראות שהיה מו"מ עם בעל השליטה על השכר שלו. בפסק הדין ביהמ"ש רומז שההליך צריך לדמות מו"מ בין צדדים לא קשורים".
לדבריו, בפסק הדין יש גם אמירות שעשויות אף להשפיע על הפרקטיקה של קביעת השכר לבעלי השליטה. "לדוגמה, בית המשפט מעלה ספק בצורך בתגמול הוני לבעלי שליטה שיש להם החזקות מהותיות בחברה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
