רון מלכא | ראיון

מה יעשו ההודים עם נמל חיפה? "כל מי שמנהל עסקים בוחן אם להמשיך או למכור"

שיחה עם ד"ר רון מלכא, יו"ר נמל חיפה, לשעבר שגריר ישראל בהודו ומנכ"ל משרד הכלכלה • על המתחרים, האתגרים שמציבים החות'ים והחשש מהתלקחות בגזרה הצפונית • האזינו

הצוללת. אסף זגריזק והילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רון מלכא, יו''ר נמל חיפה / צילום: יח''צ
הצוללת. אסף זגריזק והילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רון מלכא, יו''ר נמל חיפה / צילום: יח''צ

אמ;לק

לפני שנה נמל חיפה עבר הפרטה ובדיוק באותו זמן ד"ר רון מלכא מונה למנכ"ל הנמל. כעת, הוא מסכם שנה מאתגרת בצל מלחמת חרבות ברזל, מסביר על הפגיעה בנמלים בעקבות איום החות'ים מתימן וכבר נערך להתחממות בגזרה הצפונית: "לישראל יש מלאים והיא ערוכה לתרחיש שבו צינור החמצן ייסגר. גם אם הנמלים לא יעבדו תקופה, יכול להיות שנצטרך להשתמש במחסני חירום, אבל מחסור לא יהיה".

רון מלכא, לפני שנה נמל חיפה נרכש בידי המיליארדר ההודי גאוטם אדאני ובכך הפך מגוף ממשלתי לפרטי, אז גם אתה מונית ליו"ר הנמל. זו הייתה שנה לא פשוטה, בוודאי עם פרוץ המלחמה. איך הדברים נראים מנקודת מבטך?
"מרגע שקיבלנו את המפתחות, התחלנו תהליך מאתגר, של מעבר ‫מחברה ממשלתית לחברה פרטית וכן מעבר משוק מונופוליסטי לשוק תחרותי. ידענו שתהיה תחרות, אבל לא ידענו שתפרוץ מלחמה. המלחמה בהחלט שינתה דברים".

הצוללת | המומחה שבטוח: אנחנו נערכים למלחמה של אתמול ולא לזו של מחר
הצוללת | המומחה שמסביר: זה מה שיכריע בין ביידן לטראמפ
הצוללת | "יש כאן בלבול מוסרי, אם לא היו עוצרים את חמאס, הם היו רוצחים 10 מיליון"

כיצד משבר החות'ים משפיע עליכם? עד פרוץ המשבר אוניות שהובילו סחורה לאירופה וישראל עברו דרך תעלת סואץ. כעת, בשל האיום, מרבית האוניות מקיפות את אפריקה ונכנסות דרך מפרץ גיברלטר.
"המשבר משפיע עלינו, אבל במידה פחותה מכפי שנראה. ב"אנד גיים" כל הסחורות, כל חומרי הגלם, מגיעים ליעדם. אך מאחר שההפלגות מתארכות ב-3 שבועות, שירותי ההובלה מתייקרים וזה מגיע גם לצרכן. יש עליות מחירים שנובעות מכך".

רון מלכא (59)

אישי: נשוי + 3, גר בתל מונד
מקצועי: יו"ר נמל חיפה, לשעבר שגריר ישראל בהודו ומנכ"ל משרד הכלכלה; דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת בר אילן, אל"ם במיל'
עוד משהו: חובב יוגה, שחייה ורכיבה על אופני שטח

באילו גזרות נפגעתם?
"בתהליך 'השטעון', כלומר תהליך שבו אוניות ענק שמגיעות מאזור הים האדום פורקות בנמל חיפה אוניות יותר קטנות שאחר כך ממשיכות בהפלגה. כיום לאוניות שמגיעות מהמזרח נוח יותר לפרוק סחורה בנמלי ים מערביים אלינו, למשל באיטליה, יוון, ואפילו קפריסין. זה פספוס שלנו. נפגענו גם בגזרת הקרוזים. נערכנו לשנת שיא עולמית וכולם בוטלו עד סוף 2024. זו פגיעה משמעותית כי נמל חיפה הוא המוביל בתחום הקרוזים".

"הסינים מפעילים את חמאס"

מנקודת מבט גיאופוליטית, מפרץ חיפה משמש כמיקרוקוסמוס של היריבות בין הודו לסין. התחרות העיקרית לנמל מגיעה מנמל המפרץ שניצב מולכם, והוא בבעלות סינית. ביחס למלחמה - הודו פרו־ישראלית וסין ההפך. לנוכח זאת יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר קרא להחרים את הזיכיון של הסינים בנמל המפרץ. מה דעתך?
"אני לא יודע אם ניתן לשנות זיכיון, אבל יכול להיות שיש פה התנגשות ‫בין מזרח למערב, ‫שנקלענו לתוכה. ‫אם תשאלו את נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הוא יגיד שהעיתוי של ‫מתקפת חמאס קשור להכרזה שלו ‫בכינוס ועידת ה-G20 בספטמבר, אז דיבר על המסדרון הכלכלי הודו־המזרח התיכון־אירופה (IMEC). מדובר בנתיב סחר יבשתי שמחבר בין הודו, מדינות המפרץ וסעודיה עד ישראל, ועוקף את תעלת סואץ. הוא מייצג אלטרנטיבה ליוזמת 'הכביש והחגורה' (BRI) של הסינים. כפי שאני מבין את דבריו של ביידן, על בסיס מאמר שפירסם ב'וושינגטון פוסט' בנובמבר 2023, ‫הרי שהסינים, דרך האיראנים, ‫מפעילים את חמאס ‫כדי לפגוע באותה היוזמה. התנאי למימושה ‫הוא הרי נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל. אנחנו גם רואים מה קורה עם החות'ים בהקשר של סין".

מה קורה?
"ספינות סיניות יכולות לעבור חופשי דרך תעלת סואץ. אנחנו רואים במערכת הלוויין העולמית שיש כאלה שמדווחים 'אנחנו לא קשורים לישראל' כדי לעבור בתעלה ויש ספינות שמדווחות 'כולם אצלנו סינים', ואז הן מקבלות אישור מעבר. מן הצד השני הודו הצטרפה לקואליציה שתוקפת את החות'ים".

איך הניתוח הגיאופוליטי שלך מתכנס לתוך מפרץ חיפה? האם היריבות בין סין להודו והפיצול ביחס לישראל רלוונטיים להפעלת נמלים?
"מי שישלוט בנתיבי הסחר, ישלוט בכלכלה העולמית. כשאנחנו מסתכלים מכיוון הודו, ממזרח, אל אירופה וארה"ב - הדמוקרטיה היחידה באופק היא ישראל. לכן מבחינת ההודים ישראל היא השער למערב, ומפרץ חיפה הוא נקודה מרכזית. זאת אומרת, יש צומתי מפתח בקווי האספקה שעוברים בין מזרח למערב, שבהם גם הסינים וגם ההודים תוקעים יתד".

היו מי שהרימו גבה נוכח העובדה שכאיש שירות החוץ של מדינת ישראל לשעבר, מונית ליו"ר בחברה של מיליארדר המקורב לראש ממשלת הודו.
"אני רואה זאת כמבורך. יש ערך בכך שבצמתים הנכונים, יהיו אנשים עם ניסיון רלוונטי. במקום שבו אני נמצא, אני יכול לפתור בעיות רבות ואף לגשר בין תרבויות. הכל נעשה לפי הכללים וטוב שכך".

אזרחי ישראל צריכים להיות מוטרדים מהעובדה שנמל המפרץ מופעל בידי חברה סינית?
"אני חושב שזו שאלה שצריך להפנות לגורמי הביטחון. (לפני העברת הנמל לחברה סינית, על פי דיווחים בתקשורת, גורמי ביטחון הביעו חששות. עם זאת, במשרדי הממשלה הבהירו השבוע כי לנמל הגבלות ביטחוניות שונות - ה"ו וא"ז)".

"תחרות צריכה להיות הוגנת"

ב־2022 נמל המפרץ טיפל במחצית המכולות שטיפל נמל חיפה, וב־2023 הוא כבר עקף אתכם ואף לקח מכם לקוח מרכזי: חברת צים. בתחום המטען הכללי נמל מספנות הקטן עקף בהיקף הפעילות את נמל חיפה. לא תפרגן למתחרים?
"בהחלט, נפרגן למתחרים, לכלכלת ישראל ולמשרדי האוצר והתחבורה, שפתחו את צינור החמצן בנמלים לתחרות. אך תחרות, כדי שתהיה אפקטיבית ונכונה, צריכה לאפשר לכל השחקנים להתחרות בתנאים שווים והוגנים".

הם לא שווים והוגנים?
"לא. כי ב-2005, כשהוחלט לצאת להפרטה, היה ברור שמי שירכוש את נמל חיפה יצטרך לעבור תהליך שנקרא יצירת כושר תחרות. לדוגמה, נמל חיפה משלם לעובדיו שכר גבוה פי 4 בהשוואה למתחריו. הוא כבול בהסכמים שבגללם הגמישות הניהולית שלו מצומצמת מאוד. במצב כזה קשה מאוד להתחרות. בהסכמי ההפרטה מ־2005 נאמר שיינתן זמן לרוכש הפוטנציאלי להתארגן לתחרות. 55% מההוצאות שלנו הן הוצאות שכר. כמומחה להערכות שווי, לו היו מראים לי חברה כזו, הייתי אומר למשקיעים 'אל תתקרבו'".

אבל ידעתם זאת לפני הרכישה.
"ידענו, אבל נאמר לרוכשים שיינתן להם זמן לפתח כושר תחרות. זו הסיבה שישנה המגבלה על נמל מספנות שלפיה יוכל לפרוק רק 5% מהמטענים במפרץ (מגבלה שהוטלה עליו לפני שנים רבות מתוך נכונות להגן על עובדי נמל חיפה, כשהיה ממשלתי. מאחר שכעת כל הנמלים פרטיים, משרד האוצר רוצה לבטל אותה - ה"ו וא"ז). הבעלים שקנה את נמל מספנות, ידע שהמגבלה קיימת. זו הסיבה שהגבילו את הנמל הסיני לקונטיינרים בלבד (לפי משרד האוצר, אין כל מגבלה כזו - ה"ו וא"ז). כל מה שאנחנו מבקשים הוא שישראל תעמוד בהסכמים".

מה זמן אתה זקוק לצורך התארגנות לתחרות?
"ברגע שתהיה לי למשל ממגורת מלט (מבנה לאחסון מלט), תהליך של שנה וחצי עד שנתיים, אז אוכל להיכנס לתחרות בתחום הזה. ולגבי מגבלת ה־5% - הסרת המגבלה תקרה. זה צריך לקרות. אנחנו לא נגד תחרות. אנחנו רק רוצים שהיא תיעשה בצורה נכונה, מאוזנת".

"טילים ימנעו מחברות להגיע"

הדוחות הכלכליים של נמל חיפה לשנת 2023 מעידים על קשיים כלכליים. לכן הצעתם ל־200 עובדים תוכנית פרישה מרצון, שבמסגרתה יקבלו מענק מקסימלי של 4 מיליון שקל. אך הרוב לא מעוניינים בה. איך מתקדמים מכאן?
"אנחנו מנסים להתייעל והופכים כל אבן. הביצועים שלנו לא מאוד טובים, אבל ב-2023 הביצועים הכלכליים היו טובים יותר מהתחזית. כך אני חושב שגם יהיה לגבי 2024. ידענו שהשנים הראשונות יהיו קשות. לגבי העובדים: הצענו להם הצעה נדיבה. 43 עובדים יפרשו במסגרת תוכנית פרישה מצומצמת".

בתחזית לא ידעתם שצים תנטוש אתכם ותעבור לנמל המפרץ.
"ידענו שחלק מהקווים של צים יעברו, לא ידענו שכולם. יש גורמים מפצים אחרים, למשל בתחומים כמו מטען כללי ומכוניות".

בהנחה שהחזון שלכם לנמל לא מתממש וההפסדים נערמים, האם תשקלו למכור את הזיכיון?
​"אנחנו כאן כדי להישאר. הסכם ההפרטה הוא עד 2054. ‫יש יותר סיכוי שנבקש להאריך את הזיכיון מאשר ההפך. אנחנו חברה למטרת רווח. זו לא מילה גסה. כל מי שמנהל עסקים תמיד בוחן אם להמשיך, למכור, תלוי תמורת מה. זו השקעה".

בחזרה למלחמה: אם הגזרה הצפונית מתלקחת, עד כדי טילים שנורים על חיפה - מה תהיה ההשפעה על הנמל?
"אם ייפלו טילים בסביבתנו, נהיה מוגבלים. חברות הספנות לא ירצו להגיע, כפי שקרה בתחילת המלחמה בנמל אשדוד. אנחנו נערכים גם לתרחיש הזה".

הזכרת שסחורות נכנסות ויוצאות מישראל כרגיל. מה יקרה לאספקה הישראלית אם הגעת האוניות תיעצר?
"לישראל יש מלאים והיא ערוכה לתרחיש שבו צינור החמצן ייסגר. גם אם הנמלים לא יעבדו תקופה, יכול להיות שנצטרך להשתמש במחסני חירום, אבל מחסור לא יהיה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הליך מכירת נמל חיפה נעשה בצורה שקופה. במהלכו נשאלו שאלות על ידי המציעים השונים בדבר מגבלת ה-5%. התשובה הרשמית היא שהמדינה סוברנית להחליט כל החלטה בעניין זה".

ממשרד התחבורה נמסר: "בזמן הקרוב תתקבל החלטה, שתועבר לחברת מספנות ישראל. המשרד היה משקיף בלבד בהליך ההפרטה".

מרשות החברות לא התקבלה תגובה.