המומחית שבטוחה: "זו נראית כמו מלחמת התשה, אבל חיזבאללה סופג פגיעות מאוד משמעותיות"

יום רביעי ה-14 לפברואר היה היום עם הכי הרבה אזעקות בשל חדירת כלי טיס וירי רקטות בצפון מזה יותר מחודש, כך על־פי נתוני פיקוד העורף, אותם עיבד מדען הנתונים אריה איזנמן. נוסף על כך, זה היה היום עם הכי הרבה רקטות ששוגרו מלבנון מזה יותר מארבעה חודשים. זה גם היום בו נהרגה החיילת עמר שרה בנג'ו, בקריית איסוף יבשתי בבסיס פיקוד הצפון בצפת, ונפצעו שמונה חיילים נוספים. זאת, בעקבות שיגור של חיזבאללה לעבר הבסיס.

● שאלות ותשובות | צרפת הגישה ללבנון הצעה להפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה. כך היא נראית
● נמל תעופה מושבת ועשרות אלפים פונו: גם בלבנון משלמים ביוקר על המלחמה
● בדרך לניקוי רפיח ישראל תפגוש את מנהרות המזומנים של חמאס

"חיזבאללה מגיב כתוצאה מהפגיעה המשמעותית שהוא חווה מצה"ל" אומרת אל"ם (מיל') טליה לנקרי, לשעבר סגנית ראש המל"ל. "לאזרחי מדינת ישראל זו נראית כמו מלחמת התשה של תגובה ותגובות־נגד, אבל יש שם פגיעות מאוד משמעותיות, כולל בתשתיות של איראן. הסיבה השנייה שיכולה להיות להגברת האש מצד חיזבאללה היא התעצמות צה"ל בחאן יונס וההתקרבות לרפיח - מעוז החמאס הגדול האחרון שנשאר. כנראה, מדובר בשילוב של שני הדברים האלו יחד".

בחזית הצפונית, קריית שמונה היא זאת שטווחה באופן הנרחב ביותר מתחילת המלחמה, ונשמעו בה 65 אזעקות. במקום השני מושב מרגליות, עם 55 אזעקות, ובמקום השלישי מושב יפתח, עם 47 אזעקות. גם היישוב הבדואי ערב אל־עראמשה שיושב בגבול לבנון חווה לא פחות מ-46 אזעקות מאז תחילת המלחמה.

 אל''ם (מיל') טליה לנקרי, לשעבר בכירה במל''ל / צילום: קרן זמסקי

"היכולת של חמאס להבין מה קורה אצלנו בעורף מצטמצמת"

לעומת זאת, בדרום המצב שונה לגמרי. על רקע השתלטות צה"ל על חאן יונס, כמו גם המבצעים המוגבלים ברפיח, בחודש פברואר כמעט שלא נרשמו אזעקות, כאשר היום האינטנסיבי ביותר היה ה-8 בפברואר, עם ארבע אזעקות. מעבר לכך, גם בעוטף עזה עוברים ימים שלמים בלי אזעקות כלל, או עם אחת בלבד.

על־פי טליה לנקרי, "קודם כל זה עניין של אמל"ח. כשהמחסנים שלך מתרוקנים, אין הרבה יכולת. וגם כשיש - כלכלת החימושים מחייבת לנצור את האש כדי לשמור אותה לתגובות משמעותיות יותר. דבר שני, צריך משגרים זמינים, וקשה לחמאס להגיע אליהם בשל נוכחות צה"ל. דבר שלישי, צריך פיקוד ושליטה - וחמאס לא מצליח ליצור תקשורת בין אגפיו השונים. ואז רק איפה שאפשר להעביר פקודות בעל פה ניתן לבצע ירי מסודר ולטווחים ארוכים יותר. אז יכול להיות שנראה עוד ירי בהמשך, שהם שומרים למצבים בהם הם חייבים לתת תגובה יותר משמעותית. גם היכולת שלהם להבין מה קורה אצלנו בעורף, נניח לראות מתי יש התכנסות ששווה לפגוע בה - מצטמצמת".