קלפיות בשטחי לחימה ופרוטוקול אזעקות: מאחורי הקלעים של הבחירות המקומיות

ניהול הבחירות לרשויות יהיה מאתגר במיוחד השנה: גיוס המילואים הנרחב, בתי החולים העמוסים ופינוי מרצון של אזרחים הובילו להגדלת מספר המעטפות הכפולות פי ארבעה • במשרד הפנים נערכו לתרחישי חירום, מאזעקה בודדת בעת ההצבעה ועד צורך בדחייה מיידית

חיילים בשטחי כינוס בגבול רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa
חיילים בשטחי כינוס בגבול רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

בחירות מוניציפליות כבר נדחו בישראל בנסיבות ביטחוניות, אך מעולם לא התקיימה מערכת בחירות במקביל למלחמה. ב־27 בפברואר תתקיים מערכת הבחירות ב־197 עיריות ומועצות מקומיות וב־44 מועצות אזוריות, עם יותר משבעה מיליון בעלי זכות בחירה.

רון חולדאי מול אורנה ברביבאי: הנתונים מגלים - למי יש סיכוי גבוה יותר להיות ראש עיר?
פרשנות | בדרך למדינת עולם שלישי? הממשלה צריכה להתעורר, ולא בגלל נתוני הצמיחה
ראיון | ראש המל"ל לשעבר: אסור לישראל לוותר על הצעד החיוני הזה

ממילא בחירות הן מבצע לוגיסטי מורכב. הפעם הן מצריכות תכנון ומחשבה שלא נדרשו לפני כן, תחת תנאים שעלולים להשתנות בזמן אמת וקלפיות שייפרשו גם בשטחי לחימה.

גיוס המילואים הנרחב, בתי החולים העמוסים ואזרחים שהתפנו מרצונם ממקום מגוריהם הובילו להגדלת מספר המעטפות הכפולות פי ארבעה לעומת בחירות בשגרה.

"עוד לפני המלחמה, במשרד הפנים שאפו להגדיל את כמות הקלפיות הנגישות - קלפיות כפולות. מאז פרוץ המלחמה התוכנית הוגדלה", מספר ניר נובק, מנהל שותף בחברת אלקטרה טרגט, המנצחת על האופרציה והלוגיסטיקה של הבחירות עבור משרד הפנים (זכתה במכרז בקיץ, שנאמד בעשרות מיליוני שקלים). "במקום כ־150 אלף מעטפות כפולות אנחנו נתמודד עם כ־400 אלף". אומר נובק.

ניר נובק, מנהל שותף באלקטרה טרגט / צילום: מור שקיפי לאטי
 ניר נובק, מנהל שותף באלקטרה טרגט / צילום: מור שקיפי לאטי

"אחד האתגרים המעניינים בהקשר הזה הוא המרכז הלוגיסטי שבליל הבחירות הופך למרכז ניוד ממוחשב עם כל התהליך. בשמונה בערב קולטים את כל הקלפיות באמצעות אלפי אנשים שעובדים אצלנו, בתוך 24 שעות משלימים מהם את כל תהליך הקליטה, מיון, תיעוד, ספירה והפצה בחזרה לרשויות הרלוונטיות", אומר ואדים נמירובסקי, מנכ"ל אלקטרה טרגט.

הבחירות ב־12 רשויות מקומיות ואזוריות בדרום ובצפון מהן פונו תושבים, יתקיימו ככל הנראה בחודש נובמבר 2024 - הכל בכפוף להתרחשויות ועל פי החלטת שר הפנים.

ציוד איטום מיוחד למפקחים

כפי שמסבירים נובק ונמירובסקי, האופרציה הלוגיסטית כוללת כ־400 כלים כבדים שמשנעים קלפיות בכל הארץ, עליהם יש מעקב וניטור. גם לבעלי התפקידים, החל מנהגים ועד האנשים שקולטים את הקלפיות, יש את האפשרות לצפות בסטטוס של הציוד.

בנוסף, יש גם היערכות למצב של אזעקות, מרחבים מוגנים צמודים ופרוטוקול שלם לסגירת קלפי בעת אזעקה. "יש ציוד ייעודי למקרה של אזעקות, שעלולות להסיח את דעתם של המפקחים. הוא כולל אמצעים לאיטום זמני של הקלפי ומבטיח שלא תהיה פגיעה בטוהר הבחירות. בתום האזעקה, ניתן לפתוח את הקלפי באמצעות ברקוד ייעודי ומתבצע רישום ותיעוד לאורך כל הדרך", מסביר נמירובסקי.

ואדים נמירובסקי, מנכ''ל אלקטרה טרגט / צילום: אלקטרה טרגט
 ואדים נמירובסקי, מנכ''ל אלקטרה טרגט / צילום: אלקטרה טרגט

עם זאת, במשרד הפנים נערכים גם למצב חמור יותר מאזעקה בודדת בעת ההצבעה, ומבינים כי תיתכן דחייה מיידית נוספת של הבחירות, כמו זו שהתרחשה בסיבוב השני של הבחירות המקומיות ב־2018, במהלכן נורו טילים לדרום הארץ.

אחת הרשויות שבהן התקיים אז סיבוב שני הייתה המועצה האזורית חוף אשקלון, ובהתאם הוחלט לדחות את הבחירות בשבוע נוסף. "כרגע ההנחיות מאפשרות לקיים את הבחירות ויש מרחבים מוגנים בסמוך לקלפיות. אם תפרוץ מלחמה זה יבוא לדיון חירום ותתקבל החלטה בהתאם. בתרחיש כזה נביא את זה לדיון, יש תוכניות מגירה" אמר שר הפנים, משה ארבל בשבוע האחרון.

ריאן גאנם, ראש וועדת הבחירות במשרד הפנים, סבור כי "ההשפעה הלוגיסטית המשמעותית ביותר על הבחירות היא כמות המעטפות הכפולות. אני יודע היום לשלוט איפה הקלפי שלי נמצאת בכל רגע. יש לנו הרבה תוכניות חירום למגוון תרחישים", הוא מספר בריאיון לגלובס.

ריאן גאנם, המפקח הארצי על הבחירות לרשויות המקומיות / צילום: שלומי יוסף, לע''מ
 ריאן גאנם, המפקח הארצי על הבחירות לרשויות המקומיות / צילום: שלומי יוסף, לע''מ

טכנולוגיה בהשראת מערך בדיקות הקורונה

לדבריהם של נובק ונמירובסקי, הניהול הלוגיסטי מתבצע במערכת טכנולוגית מתוחכמת שיודעת לתכלל את כלל ההיבטים עליהם הם אמונים: מערכות המחשוב, הפריסה וכוח האדם.

את הידע כיצד לנהל אופרציה כזו, צברו באלקטרה טרגט עוד בימי הקורונה, כאשר ניהלו את מערך הבדיקות הארצי. "כל דגימה, כל מבחנה, ידענו איפה היא נמצאת, מי נדגם היכן, וידענו לסגור מעגל בהתאם. יצרנו תוצר משלים שנותן תמונת מצב שוטפת על המעטפות הכפולות. כל מעטפה שתתקבל אצלנו, אנחנו יודעים לשלוט מה קורה איתה בכל רגע נתון עד השלמת ספירת המעטפות הכפולות", אומר נובק.

המערכת הטכנולוגית, הוקמה בעלות של מאות אלפי שקלים, ופועלת באמצעות ברקודים שמטרתם להוציא מידע באופן דיגיטלי מהקלפיות. "המערכות הטכנולוגיות הן מרכיב מאוד משמעותי ביכולת שלנו לפעול. הכל מנוהל מנוטר ומוצג בזמן אמת. בכל רגע נתון יודעים איפה נמצאת כל משאית, איזה קלפיות נמצאות בכל משאית, מה קצב הספירה והמיון שמתבצע לאורך יום הבחירות הקצר".

המערכת שמאגדת את כל הנתונים בתוכה, מגיעה לנקודות קצה באמצעות מכשיר דיגיטלי אלקטרוני (מסופון) בעל יכולת סריקה של ברקוד. הציוד עליו מתבצע המעקב, קוטלג מבעוד מועד.

נמירובסקי מוסיף כי "כשמגיעים אלינו הממונים על הבחירות מטעם הרשויות, אנחנו לא משחררים אותם עד שלא מוודאים שכל מה שאמור להימסר לנו נמסר, ואת זה עושה המערכת הממוחשבת". הבקרה הזו, אף מאפשרת להגביר את טוהר הבחירות ולקיים שחזור מידע בכל הנוגע למעטפות פסולות.

מאות קלפיות בחזית, גם בח'אן יונס

לטובת המשרתים בסדיר או במילואים יוצבו השנה מאות רבות של קלפיות גם בחזית ובאזורי הלחימה. ההצבעה בקלפיות הצבאיות תחל שבוע לפני הבחירות המוניציפליות בארץ, ב־20 בפברואר.

האם האתגרים הלוגיסטיים ישפיעו על מערכת הבחירות?
"אני חושב שמה שבעיקר משפיע על הצבעה של אנשים זה פחות בהיבט הלוגיסטי של המלחמה, אלא עצם קיום הבחירות בזמן מלחמה", אומר ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה.

"יש לכך הרבה השפעות על אחוזי ההצבעה וגם על הבחירה עצמה. פחות משבועיים לפני הבחירות, לא שומעים על הבחירות המוניציפליות כמו ששמענו לפני המלחמה. אני מעריך שזה ייתן יתרון לראשי ערים מכהנים - היכולת הזאת לתפוס את הקשב הציבורי מאוד נמוכה היום וזה נותן יתרון למי שאוחז בהגה. תהיה השפעה על זה וגם על אחוזי ההצבעה, שמלכתחילה נמוכים".

עם זאת, ד"ר פינקלשטיין מעריך שלא בכל המגזרים צפויה ירידה באחוזי ההצבעה. "במגזר החרדי אני לא חושב שהאחוזים ירדו. הם פחות מתגייסים למילואים, בבני ברק לדוגמה יש כמה מועמדים משמעותיים וזה עשוי אף להגדיל את ההשתתפות. במגזר הערבי אחוזי ההצבעה בדרך כלל גבוהים, קשה לצפות האם תהיה עלייה או ירידה".