''זרוע'' רובוטית יפנית משחררת בחלל שני לוויינים מאוניברסיטת טקסס, ב־2016 / צילום: Reuters
הדיווחים האחרונים על כוונתה של רוסיה להציב נשק גרעיני בחלל צברו תאוצה בשבוע שעבר בהצהרתו של דובר הבית הלבן ג'ון קירבי, כי "המרדף אחר היכולת הזו מטריד". קירבי אמנם ציין כי רוסיה טרם פרסה את האמצעי החדש בחלל, אך לפי חשיפות מרובות בתקשורת העולמית - אין ספק שארה"ב מודאגת, ורואה בכך סכנה ממשית. מהו אותו אמצעי רוסי שמדובר עליו, וכיצד הוא יכול לפגוע בארה"ב? גלובס עושה סדר.
● לפחות אלף פצצות: משלוח הנשק שבדרך לישראל
● לדובאי יש פרויקט שאפתני של מוניות מעופפות. כך הוא יעבוד
מהו הנשק הרוסי החדש?
לפי ניו יורק טיימס, ABC ו־CBS, רוסיה מתכוונת להציב בחלל נשק גרעיני שיהיה מסוגל לפגוע בלוויינים אמריקאיים. לא מדובר במידע חדש לארה"ב: כבר בשנה שעברה הוציאה ראשת המודיעין הלאומי (DNI), אבריל היינס, הערכה כי רוסיה ממשיכה לקדם נשק חדש נגד לוויינים שנועד לפגוע בארה"ב ובנות בריתה.
לפי CNN, הפיתוח הנוכחי הוא נשק גרעיני שעלול בעת פיצוץ לשתק כמות גדולה של לוויינים. מומחים צבאיים לנושאי חלל מגדירים את הנשק הזה בתור "EMP גרעיני", כלומר פעימה אלקטרומגנטית גרעינית שתשבש את הלוויינים שנעים סביב כדור הארץ.
פעימה כזו התרחשה כבר בעבר: ביולי 1962 ביצעה ארה"ב ניסוי גרעיני בשם "סטארפיש פריים". אותו ניסוי הוביל להארת מרבית שמי האוקיינוס השקט וגרם לפעימה אלקטרומגנטית גדולה משמעותית מהמתוכנן, שהובילה לחגורות קרינה סביב כדור הארץ. אלו, בתורם, גרמו לתקלות של לוויינים.
כמו כן, ההמחשה הרוסית לסכנה של שימושים בגרעין בחלל הגיעה ב־1978, כשהלוויין הסובייטי קוסמוס 954, שהונע באמצעות גרעין, התקלקל. בעקבות כך הלוויין התרסק בצפון קנדה - והפיץ פסולת רדיואקטיבית למרחק של מאות קילומטרים.
למה אנחנו צריכים לוויינים?
לוויינים שמקיפים את כדור הארץ קריטיים לשימושי היום־יום - בין היתר, לצרכי ניווט ותקשורת. לצד זאת, לוויינים מהווים כלי קריטי לתקשורת צבאית וממשלתית מאובטחת. "המון דברים תלויים בלוויינים, כאשר איסוף מידע בזמן אמת הוא מהחשובים שבהם", אומר לגלובס ד"ר יגיל הנקין, היסטוריון צבאי ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
"טילים שיפגעו בלוויין עלולים להביא ל'עיוורון', שהרי הלוויין לא יספק תמונה - וכך יתאפשר מהלך הונאה", אומר הנקין. "אפשרות נוספת היא שנניח מציבים טיל מעל וושינגטון: מערכות הגנה אווירית לא יהיו רלוונטיות מולו. במקרה זה, זמן התגובה יהיה קצר משמעותית".
מה היקף שוק הלווינים?
שוק הלווינים העולמי הוערך בשנת 2021 בשווי של כ־375 מיליארד דולר, והצמיחה השנתית הממוצעת (CAGR) צפויה, לפי Market Reports World , לעמוד על 6.34% עד לשנת 2027. כלומר, בעוד כשלוש שנים מהיום - שוק הלווינים העולמי יעמוד על כ־541 מיליארד דולר.
מהי מידת המעורבות הישראלית בחלל?
ישראל היא שחקנית חלל מרכזית למדי. את לוויין אופק הראשון החלו לפתח ב־1981, ושיגרו אותו כעבור שבע שנים. מאז ועד שנה שעברה שוגרו לווייני צילום ומכ"ם נוספים, כשהאחרון שבהם הוא אופק 13 ששוגר במרץ אשתקד מבסיס פלמחים.
בה בעת, התעשייה האווירית ואלביט מעורבות מאוד בתחום. אליהן התווספה בשנים האחרונות גם רפאל. חברות נוספות שמעורבות בתחום הן אימג'סאט (ISI) וגם אורביט, שעוסקת בתקשורת לוויינית והשלימה לאחרונה עסקאות רבות.
האם יש הסכמים בינלאומיים בנושא החלל החיצון?
כן, אמנת החלל החיצון, שעליה חתמו בשנת 1967 יותר מ־130 מדינות ובמרכזן רוסיה, ארה"ב וסין, אוסרת הצבת נשק להשמדה המונית מחוץ לכדור הארץ - כולל נשק גרעיני.
כיצד רוסיה הגיבה לטענות?
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב מסר בתגובה כי הטענות בנוגע לנשק רוסי חדש נועדו לקדם את אישור חבילת הסיוע בסך כ־95.34 מיליארד דולר לאוקראינה, ישראל וטייוואן בבית הנבחרים.
מה היו הצעדים הקודמים של פוטין בתחום החלל?
נשיא רוסיה החליט בתחילת השנה שעברה להשהות את השתתפות מוסקבה באמנת START (Strategic Arms Reduction Treaty) לצמצום הנשק האסטרטגי. במסגרת ההסכם מ־2010, שהוארך ב־2021, רוסיה וארה"ב הסכימו על מכסות מוגבלות של פריסת נשק גרעיני ובדיקות סדירות של מתקנים.
מה היו המהלכים של ממשל ביידן בתחום?
ממשל ביידן ניסה ב־2022 לשדר גישה פייסנית, כשבוושינגטון החליטו להשהות תוכנית לפיתוח מערכות טילים נגד לוויינים.
האם היו שימושים בטילים בחלל בעבר?
כן, אך לא למטרות התקפיות. רוסיה, ארה"ב וסין, כשרצו להשמיד את הלוויינים שלהן, עשו זאת באמצעות טילים שלהן עצמן. רוסיה, למשל, השמידה לוויין מיושן בשנת 2021.
עם זאת, ארה"ב ובריטניה האשימו את רוסיה כי ביצעה ניסוי בנשק בחלל ב־2020. בתגובה, מוסקבה טענה כי מדובר ב"תעמולה".