"מכת רטיבות ועובש": כך הסחבת הישראלית מגיעה לקירות שלנו בחורף

גשמי החורף הנוכחי חשפו ליקויי בנייה ותחזוקה, שיצרו בעיות רטיבות בבתים רבים ברחבי הארץ • הבעיות יכלו להימנע עם שיטות בנייה מתקדמות יותר, אולם כשהבנייה מיושנת, וכשעבודות תחזוקה שוטפות אינן נעשות - חורף גשום כמו זה הנוכחי מעניש את הדיירים

הסחבת הישראלית מגיעה לקירות שלנו בחורף / צילום: Shutterstock
הסחבת הישראלית מגיעה לקירות שלנו בחורף / צילום: Shutterstock

לפני כשבועיים דפקה בדלת ביתי השכנה מלמטה, והתלוננה על רטיבות שמגיעה לחדר האמבטיה שלה מהדירה שלנו. ואכן, כשירדתי לדירתה ראיתי כתם רטיבות, שהזכיר לי את הכתם שנוצר אצלנו באמבטיה, בדיוק באותה פינה. קראנו לשיפוצניק, שאיחר בכמה שעות כי בדק רטיבות בבניין בפתח תקווה, והוא אמר מיד שהרטיבות מגיעה מצינור הניקוז המרכזי. 

מידיו של אוליגרך: ואלרי קוגן מוכר פנטהאוז על הטיילת בתל אביב, ותג המחיר גבוה במיוחד
מומחה הנדל"ן והאזהרה: "השוק בצרות, מחירי המשרדים יירדו בחדות"

כשירדנו ליו"ר ועד הבית הוא נאנח, אמר שעוד שכנים בבית מתלוננים על רטיבות, ונזכר שלפני כמה שנים, עוד לפני שקנינו את הדירה, היה בה אירוע רטיבות. "נכון", אמר בעל הדירה הקודם, "אבל זה לא היה באמבטיה. וחוץ מזה, גם אני בדירה החדשה שלי סובל מרטיבות, אז אל תקנא".

"אתם לא לבד. לא תאמין כמה טלפונים אני מקבל מאנשים עם תלונות על רטיבות", ניחם יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב. "החורף הזה הביא עמו מכה של רטיבות ועובש. אני מאמין ש־70% מדירות הגג בארץ סובלות מרטיבות".

מהיכן נחתה עלינו מכת הרטיבות? ברור שמהחורף הגשום, אבל שיחות עם מומחים מעלות שאם הבתים היו בנויים כהלכה ומתוחזקים כהלכה, כנראה שהיינו שומעים פחות סיפורים כאלו.

החוקים לא מעודכנים, הטכנולוגיה מיושנת

ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, אומר שהכל מתחיל מבעיות ברגולציה, או ליתר מדיוק חוקים ששכחו לעדכן הרבה מאוד שנים. לטענתו זאת הסיבה שקבלנים בונים בטכנולוגיות ישנות יותר ואטימות פחות.

"הדירות כפופות לכמה חוקים, שהרלוונטי לענייננו הוא חוק המכר שנוסח במשרד השיכון והבינוי. אבל יש תקנים שמנוסחים במשרד הכלכלה ויש תקנות תכנון ובנייה שמנוסחות במשרד הפנים. אף אחד לא מדבר עם השני, אנשים מתחלפים, ממשלות מתחלפות, ונוצר מצב שחוק שהיה לפני 50 שנה נשאר כפי שהוא, כי אף אחד לא הגיע לטפל בו", אומר דוד.

למה הכוונה?
"חוק המכר מגדיר את שטח הדירה, על מה שהיה מבוסס על בנייה עם טיח מלפני 50 שנה. החוק הגדיר את שטח הדירה עד לקצה הבלוק, שמעליו מורחים את הטיח. כבר מזמן לא בונים עם טיח. בבניינים שבנו עם טיח יש בעיות של רטיבות, של עיבוי והבעיה החמורה ביותר של פליטת פחמן.

"בכל העולם מתפתחות טכנולוגיות של חיפויים חיצוניים לקיר, שגם אמורות לפתור את הבעיה של הבידוד התרמי, גם של האטימות וגם של העובש. אבל הטכנולוגיות האלה, שנכנסות בקצב אדיר, לוקחות עובי של מטר נוסף מהקיר. אבל כשיזם לא יכול למכור, הוא לא רוצה לבנות, כי זה גורר הפסד של עשרות אלפי שקל למ"ר, שמצטבר למיליונים רבים בפרויקטים גדולים וזה לא כדאי. לכן ממשיכים לעבוד כמו פעם.

ערן סיב, יו''ר התאחדות קבלני השיפוצים / צילום: רונן מחלב
 ערן סיב, יו''ר התאחדות קבלני השיפוצים / צילום: רונן מחלב

"יזמים היו מתים לעבור לטכנולוגיות הללו - מדובר במוצר תעשייתי עם איכויות מצוינות, לוחות זמנים קצרים שדורש פחות פועלים. שאלת על רטיבות ועובש, אבל אתה יודע כמה אריחים נופלים מקירות של בתים, עקב הפרשי הטמפרטורות הגדולים כאן ובנס לא מתרחשים כאן אסונות? צריך לזכור גם שהתקנים השתנו לבנייה ירוקה שפולטת פחות פחמן. הבנייה באבן היא הבנייה עם פליטות הפחמן הרבות ביותר".

לגבי מבני הטיח הישנים, דוד חריף אף יותר. לדבריו, "התקנות מדברות על גיל בניין של 50 שנה, אבל אתה יכול לראות בתים בני 70 שנה ויותר, שממש מתפוררים. אז מה הפלא שכשיש יותר ימי גשם, נכנסים יותר מים? שיגידו תודה שהממוצע הרב שנתי כאן הוא 20 ימי גשם".

מהיכן נכנסים המים לדירה?
סיב: "מים זה כמו גנב. אתה רואה אותם כשהם בתוך הדירה שלך, אבל לא יודע מהיכן הם נכנסו. מי שמחפש את הנקודה ממנה הם חדרו, צריך ללכת בצורת האלימינציה, להתחיל מהמקום החשוד ביותר, ולהתקדם".

"המרזב לא בנוי לחורף כל כך גשום"

סיב מונה מונה ארבעה סוגי רטיבות שהם הנפוצים ביותר: הראשון הוא מרזבים שנסתמים בעלים או בלכלוך, ומונעים מהמים בגג לרדת בצורה מלאה. הסתימה גורמת לכך שהמים מחלחלים דרך יריעות האיטום שעל הגג ויורדים לקומות תחתונות.

"יכול להיות גם שהמרזב לא בנוי לחורף כל כך גשום, כמו זה שפוקד אותנו בשבועות האחרונים", מוסיף סיב.

השני הוא הקירות המערביים של הבתים. הגשם מגיע מכיוון מערב, ולכן הקירות הללו מועדים ראשונים לפורענות, במידה שהאיטום בבניין אינו תקין. לעניין זה החלונות הם "יעד" עיקרי לרטיבות, ובמידה שיש בעיה עם הטיח שמסביב, הרטיבות תחדור פנימה.

הגורם השלישי מוכר מבתים עם גגות רעפים. לפעמים, מעוצמת הרוחות בחורף, רעפים זזים ממקומם, ולעתים נסדקים או נשברים, מה שפותח פתח לחדירת מים.

ואילו במרתפים ובחניונים מוכרת תופעה של רטיבות חוזרת ונשנית, עקב בעיות ניקוז. סיב אומר, כי בעיות אלה נגרמות בדרך כלל מטעויות בשלב הבנייה, ולכן קשה ויקר לתקן אותן בהמשך.

בעיה מסוג אחר מוכרת מחדר האמבטיה. מדובר בחדר חם, אפוף אדי מים, ועקב הבדלי הטמפרטורות בין הצד הפנימי של הקיר לזה החיצוני, נוצרים במקרים מסוימים כתמי עובש. "יש אצלנו אנשי מקצוע שמומחים רק לעניין הזה, של עובש", מעיר סיב.

הבעיה: מי יממן את התחזוקה הנדרשת?

מגפת הרטיבות שנחתה על המדינה לא הגיעה משום מקום, אלא ברוב המקרים נובעת מהזנחה, שבעונות חורף רגילות לא מורגשות, אבל בחורף 2023־2024 נענשות מיד.

"בדרך כלל רטיבות פוגעת בקיר ומלווה גם בריח לא טוב. במקרים קיצוניים היא עלולה לסכן בריאות, ולחדור למערכת החשמל, לכן לא מומלץ להשאיר את הבעיות ללא טיפול", אומר סיב. לדבריו, תחזוקה שוטפת, בדיקות שוטפות, הכנת מרזבים ובדיקת הרובה בין הקרמיקות תמנע את רוב הבעיות.

אבל ועדי הבתים צריכים לתמרן בין דיירי גינות הגן, שלא רוצים לשמוע על בעיות גג ומעלית, לבין דיירי הפנטהאוז, שלא מתעניינים בבעיות הביוב. על רקע זה, עבודות איטום נראות כמשהו יקר ולא הכרחי, ונראה שזה המקור העיקרי למגפת הרטיבות שנפלה עלינו השנה.