פער הריביות הוא משני: מה יקרה לשקל אם בנק ישראל יוריד את הריבית?

השקל הפגין עוצמה יחסית בשבוע וחצי האחרונים, ובתחילת השבוע ירד עד לרמה של 3.6 שקלים לדולר, אולם פרסום נתוני התוצר השליליים החזירו את המגמה השלילית והעלו אותו שוב לסביבה של 3.7 שקלים לדולר. כעת, החשש הוא שפער הריביות בין ארה"ב לישראל - שכבר היום עומד על 1% ועלול אף לגדול בשבוע הבא עם החלטת הריבית של בנק ישראל ביום שני (26.2), יחריף את החלשות השקל ויבריח מפה השקעות.

● לפני הדוחות: הכוכבת של וול סטריט מחקה 78 מיליארד דולר והשוק בלחץ
● ראיון | "נערכים לזה יותר מעשור": הבכירה באנבידיה שגויסה כדי להכניס את החברה לשוק חדש

עינת מאיר, אנליסטית מאקרו ושווקים בבנק דיסקונט, מציינת כי "גם אם הריבית אכן תרד, וזה בכלל לא בטוח, לא צפויה להיות השפעה משמעותית על השקל במצב הנוכחי. אם הריבית תרד זו תהיה הפתעה שיכולה להשפיע רק ליום או יומיים".

במצב הנוכחי, היא מדגישה, ההשפעה העיקרית על השקל היא החשיפה המשמעותית של משקיעים מוסדיים לחו"ל, שמגודרת רק בחלקה ומכריחה אותם לא פעם למכור דולרים. לדבריה, "השקל מושפע בעיקר ממגמות בשוקי המניות בארה"ב, שמשפיעים על פעילות המוסדיים בשוקי הנגזרים, כך שעליות בשוקי המניות בחו"ל מחזקות את השקל ולהפך". בנוסף, במצב הנוכחי בישראל, גם להתפתחויות הביטחוניות והגיאופוליטיות יש השפעה על שער החליפין, מעבר לפער הריבית מול אמריקה.

סין והודו ירוויחו מהחלטת הפד

בינתיים, העובדה שהבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) חוזה כי יבצע במהלך 2024 כ־3 הפחתות ריבית שיורידו אותה לרמה של 4.6% (לעומת 5.5% ברף העליון כעת), עשויה לטלטל מטבעות רבים מסביב לעולם. היחלשות האטרקטיביות של הדולר חיובית במיוחד לשווקים מתעוררים, שפועלים בעיכוב מסוים להחלטות הפד והורדת ריבית בארה"ב יכולה לסייע להן למשוך השקעות זרות ולהגדיל את הביקוש למטבע.

אחת המדינות העשויות להערכת אנליסטים ליהנות מתיסוף במטבע היא סין, ודאי לאחר שהמטבע המקומי, היואן, נחלש מול הדולר ב־1.6% מתחילת השנה, וב־12 החודשים האחרונים פחת בכמעט 5%. כעת, בשווקים מתחזקת ההערכות כי הוא הגיע לרצפה וקובעי המדיניות הסינים יתחילו בתמריצים כלכליים אגרסיביים על מנת לאושש את הכלכלה.

גם הרופי ההודי צפוי להרוויח מהורדת הריבית העתידית בבנק המרכזי בארה"ב, זאת בעקבות תחזית השווקים לכך שבהודו ההקלה המוניטרית תתרחש באופן מתון בהרבה. אנינדייה בנרג'י, סגן נשיא בחברת הברוקראז' קוטק (Kotak), אומר כי "הבנק ההודי תמיד יפעל זמן מה לאחר החלטות הפד, שכן להודו לא הייתה את אותה בעיית אינפלציה שאיתה התמודדו ארה"ב ואירופה". סיבה נוספת, לפי בנרג'י, היא ש"המדיניות הפיסקלית של הודו כעת מרחיבה, ולכן הקלה מוניטרית יכולה לגרום לכלכלה להתחמם יותר מדי, זאת בזמן שהצמיחה בהודו ממשיכה לגדול". הרופי ההודי כבר התחזק והגיע לשער של 83 רופי לדולר אחד, שיא של שלושה חודשים. בשנה שעברה המטבע ההודי נחלש ב־0.6% מול הדולר, שיפור משמעותי לעומת 2022, בה נחלש ביותר מ־10%.