איתי ליפקוביץ' / צילום: NEO MEDIA
איתי ליפקוביץ' התעניין בשוק ההון מגיל צעיר. "הייתי מסתכל על שערי העיתונים ובודק מה עשו המניות, רציתי להבין למה מניות עולות ויורדות", הוא מספר. אמו עבדה כסוכנת נסיעות וכשנסע איתה בעולם היה קונה ספרים באנגלית על הבורסה. כך, החל לסחור בשוק ההון כבר בגיל 16, ושנה לאחר מכן קרא את "התנ"ך" של משקיעי הערך - "המשקיע הנבון" מאת בנג'מין גרהאם.
● המומחה שבטוח: הכסף ימשיך לזרום לאפיקי ההשקעה הללו
● מנהלים בגופי השקעה מהגדולים בעולם ממליצים: אלו ההזדמנויות בישראל
● הבכיר שמזהיר: אם אתם בני 50 ומעלה, המעבר למסלול S&P 500 מסוכן מדי
היום הוא בן 41, גר בישוב עדי בצפון, נשוי ואב לילד. אחרי שלמד ראיית חשבון והתמחה במחלקה הכלכלית של פירמת ארנסט אנד יאנג, הוא החליט ב-2010 להקים את בית ההשקעות הורייזן, שבו הוא מנהל תיקי קרנות נאמנות, גידור וניהול תיקים בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקל. לעיתים, לדבריו, הוא מביא את הלקוחות להתאוורר במשחקי כדורגל של מכבי חיפה.
ככל שהוא רואה את העליות האחרונות בשווקים, כשמדדי וול סטריט נסחרים כיום ברמות שיא, ליפקוביץ' מריח שמתקרב תיקון: "השוק מתוח מאוד כלפי מעלה. אחרי ארבעה חודשים ירוקים ברציפות יבואו ירידות, גם אם זה ייקח עוד חודש. מבחינה סטטיסטית זה צפוי לקרות בחודשיים הקרובים".
אבל האם זה אומר שצריך לצאת כעת מהשווקים? התשובה לטעמו שלילית: "בטווח היותר ארוך מגמת העלייה תימשך. הבנק המרכזי של ארה"ב (פד) צפוי להוריד את הריבית. אבל גם אם היא תרד פחת מהצפי של השוק, עדיין שוק המניות יכול לעלות. התמחור של רוב המניות לא גבוה. למשל, כשמתסכלים על מדד S&P 500 - כשכל מניה מקבלת משקל שווה במדד (RSP) - מקבלים מכפיל רווח עתידי של 16.7 (לעומת 21 במדד ה"רגיל" שבנוי על פי שווי שוק). נוצר פער עצום במכפילים בין מדד ה-S&P במשקל שווה, או מדד ראסל 2000 (של המניות הקטנות) לעומת 7 המופלאות (מניות הטק הענקיות, נ"א)".
ובכל זאת, כשמסתכלים על המדדים הרגילים, השוק יקר. כך, מכפיל הרווח העתידי על מדד הנאסד"ק 100 עומד על יותר מ-30. ליפקוביץ' לא מתרגש ומסביר כי יש פער גדול בין המניות הגדולות של העולם, שזכו לכינוי 7 המופלאות (מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, גוגל, אמזון, מטה וטסלה), לעומת שאר השוק. "יש פה דיסוננס עצום שנוצר בגלל כמה מאפיינים", הוא אומר, "שאחד מהם הוא 7 המופלאות, ובפרט אנבידיה, שאחראית ליותר מחצי מתשואת מדד S&P 500 מתחילת השנה (2024) ולשליש מתשואת המדד בשנה שעברה".
נזכיר כי מאז תחילת שנת 2023, זינקה מניית אנבידיה ב-440% בשל פרוץ מהפכת ה-AI (בינה מלאכותית) לתודעה, כשהיא נישאת על גלי הביקושים האדירים לשבבים, והופכת לחברה השלישית בגודלה בוול סטריט.
"לא כל השוק יקר, אלא בעיקר המניות הגדולות. השאלה היא האם הן יקרות מדי, וזו בעיקר שאלה של צמיחת תחום הבינה המלאכותית. להערכתי השוויים של החברות כמו מיקרוסופט ואנבידיה לא מנותקים מבחינה כלכלית, כי יש מוטיבים שתומכים בכך".
ליפקוביץ' מציין סיבה נוספת לעליות במניות הגדולות - המעבר של הציבור למסלולים עוקבי מדדים ומסלולים מחקי ה-S&P בפרט: "זו תופעה עולמית, כולם קונים מסלולים עוקבי מדדים שבהם יש בולטות ל-7 המופלאות. יש גם תעודות סל שהן ממוקדות נאסד"ק וזה עוד יותר ממוקד במופלאות, כלומר כשאתם קונים את סלי המניות אתם בעצם מוסיפים עוד ביקוש למניות הענק.
"יכול להיות שההשקעות הפסיביות מייצרות בועות נכסים, אבל לא צריך ללכת נגד המגמה ולכן לא בטוח שכעת נכון לקנות מדדי משקל שווה", הוא מציין. "אלמנט הסלים צפוי להמשיך להיות חזק ולכן לא בטוח שהמניות הקטנות, שבינתיים עושות תשואות חסר מול הגדולות, יעשו תשואות טובות יותר ב-2024. יש אנשים שמחכים לראות את אנבידיה, מיקרוסופט וגוגל מתחילות לצלוע, ואת הקטנות מתחילות לרוץ - אני לא רואה את זה קורה עדיין. עם זאת, בטווח הארוך אמור להיות מיצוי של המגמה של סלים גדולים, ואז אולי המניות הקטנות יחזרו להתבלט".
ליפקוביץ' מוסיף כי "גם בניהול האקטיבי הכסף הולך לשם כי מנהל השקעות שלא מחזיק היום 4% או 5% מהתיק שלו במניות אנבידיה בעצם הולך נגד השוק; אם אתה לא קונה 6%-7% מהתיק ממניית מיקרוסופט אתה בעצם מהמר נגדה".
גידור במחיר נוח
בבואו להרכיב תיק השקעות, ליפקוביץ' מזכיר גם את הפיקדונות המובנים, סטרקצ'רים, שהיו פופולריים עד משבר הסאב-פריים (שהוציא להם שם רע). מדובר במכשירים שמאפשרים על בסיס אסטרטגיות של שילוב אג"ח ואופציות ליהנות בתרחישים מסוימים מעליות בשווקים. "אפשרות אחרת היא לנקוט אסטרטגיות דומות בעת רכישת קרנות גידור בנאמנות, שמאפשרות לציבור ליהנות ממכשירים שעד היום התאפשרו רק למשקיעים כשירים".
הקרנות הללו גובות דמי ניהול גבוהים של עד 1.5% פלוס דמי הצלחה של 20% אך ליפקוביץ' טוען כי "בשביל זה משלמים למנהלים מקצועיים. כל אחד היה שמח לשלם 20% כדי לקבל תשואה ששוברת את יחס הסיכוי-סיכון הרגיל שיש בבורסה".
למשקיע אגרסיבי ליפקוביץ' ממליץ לבנות תיק שמורכב חציו מהשקעה בסלי מניות טכנולוגיה וחציו מסטרקצ'רים. עבור משקיע סולידי הוא ממליץ על 70% אג"ח קונצרניות, עוד 20% סלי מניות טכנולוגיה ו-10% סטרקצ'רים.
לצד מניות מגזר הטכנולוגיה, הוא ממליץ גם על תחום שירותי הבריאות והפיננסים (ביטוחי בריאות), ש"נהנה מהריבית הגבוהה ומשקיע בעיקר בשוקי האג"ח; כל עוד הריביות על האג"ח גבוהות, החברות הללו יכולות להרוויח יפה בתיק הנוסטרו". לצידם גם תחום הבנקים ומניית חברת ההחזקות של וורן באפט, ברקשייר האת'וויי, שמרוויחים גם הם טוב בתקופה הזו.
בישראל - אג"ח חברות
ליפקוביץ' לא מרבה להזכיר את השוק המקומי ונדמה שהוא מעדיף להימנע ממנו. "השוק הישראלי זול אבל הכול תלוי בגיאופוליטיקה. שאלת מיליון הדולר היא האם תהיה הפוגה ועסקה בעזה ואחר כך בלבנון, או לא. זה יכול להקפיץ את השווקים, אבל כל עוד רמת האי ודאות מאוד גבוהה, אני לא רואה את השוק הישראלי עושה מהלך. גם אין פה מספיק מניות טכנולוגיה, אלא סקטורים שלא יכולים לצמוח הרבה".
בתחום אג"ח החברות (קונצרניות), ליפקוביץ' רואה הזדמנות, אך לא בתחום האג"ח הממשלתיות: "במקום אג"ח מדינה כבר עדיף פיקדון. האג"ח הללו, וגם של הבנקים, יורדות השנה כשאג"ח של חברות עולות. המוסדיים תקועים עם הניירות הללו כי יש להם כסף גדול ולכן הם לא יכולים להשקיע בסדרה של מיליארד שקל אלא רק 20-30 מיליארד. מה גם שבאותה איגרת דולרית אפשר לקבל 8% ולא 4%.
"לעומת זאת באג"ח חברות השוק נמצא בנקודה מאוד מעניינת ואפשר לקבל חברות בדירוג גבוה עם ריביות של 8% עד 10%".