גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שכונות ללא כלי רכב בישראל? איך זה יעבוד ואיפה הבעיות

במינהל התכנון מתכננים פיילוט של שתי שכונות ללא כניסת מכוניות, האחת בחיפה והשנייה בחולון ● המומחים מסתייגים: "עודף שטחים פתוחים לא הופך את העיר לטובה יותר"

שכונה ללא מכוניות בווינה. לא הצליחה למשוך פעילות עסקית / צילום: Shutterstock
שכונה ללא מכוניות בווינה. לא הצליחה למשוך פעילות עסקית / צילום: Shutterstock

הייתם גרים בשכונה שבה מחנים בחוץ את המכונית הפרטית ומסתובבים ברגל? או מתנהלים ללא רכב פרטי בכלל ומסתמכים על תחבורה ציבורית? במינהל התכנון מתכננים בימים אלה פיילוט לשתי שכונות כאלה, במסגרת פרויקט שמכונה "עיר דור 5.0", אולם למרות העיקרון החשוב של צמצום כלי רכב במרחב הציבורי, מומחים מעלים ספקות ביחס ליכולת הביצוע של פרויקט כזה בישראל ומזהירים מכוונות טובות שייצרו בסופו של דבר עוד שכונות פרבריות.

יותר מכל אזור בעיר: מחירי המשרדים בתל אביב צונחים - בעיקר בציר הזה
שאלות ותשובות | נתניהו שוב הבטיח קרקעות לחיילים משוחררים. איפה החסמים? 

התוכניות במפרץ חיפה ובחולון

תוכנית אחת תהיה חלק מתוכנית ח500 בחולון והשנייה תקודם במסגרת תוכניות מפורטות למפרץ חיפה לאחר שתמ"א 75 אושרה בממשלה.

התכנון נמצא בראשיתו, אולם העקרונות המוצהרים הם הסתמכות על מערכות הסעת המונים לצרכי תחבורה, והקמת מבני חניה וחניונים תת־קרקעיים מרוכזים, ולא לכל בניין בנפרד. התוכנית נעשית בהשראת פרויקטים קיימים בעולם, שבהם התמודדו גם עם סוגיות של פריקה וטעינה, פינוי בחירום, כניסת אוטובוסים ולעתים אף מוניות - באמצעות תמרור, קביעת שעות ועוד. כבר בשלב הנוכחי ברור שהשכונות הללו יהיו נגישות גם לרכב פרטי במידה כזו או אחרת, שתיקבע בשיתוף הרשות המקומית ובמטרה להפחית את שטחי האספלט בתוכניות, שעומדים כיום על 30%־40% משטח תוכנית חדשה.

במינהל התכנון מצהירים כי המטרה היא לנסות ליצור "קיבוץ בתוך עיר", אולם לא להפוך את השכונות למלאות בשצ"פים שוממים, אלא ליצור אינטנסיביות ועירוב שימושים בקרבה למערכות הסעת המונים, באופן שייצר ביטחון להסתובב ברחוב עם תנועה מוטורית דלה.

התכנון והמדיניות באשר לכניסת כלי רכב מאוד גמישים - והמבחן יהיה במימוש.

היתרונות בטיחות, עירוב שימושים

הפיילוט שמקדמים במינהל התכנון נעשה בין היתר בהשראת שכונה בווינה שבאוסטריה, שנבנתה סביב תחנת מטרו קיימת, על שטח ששימש בעבר כשדה תעופה. מסביבה נסלל כביש טבעתי שלאורכו מפוזרות חניות תת־קרקעיות ומבני חניה עיליים. התנועה למרכז השכונה נעשית באמצעות הליכה ורכיבה על אופניים. תקן החניה בשכונה נמוך - 0.7 חניות לכל יחידת דיור.

אבל בשכונה בווינה יש בעיות לא מעטות, שכדאי ללמוד מהן. המתחם ממוקם 12 ק"מ מלב העיר, ומנותק מהשכונות הסובבות אותו. עד כה לא הצליח למשוך פעילות עסקית. העוגן של התוכנית אמור היה להיות מוסד אקדמי, אך גם מהלך זה לא צלח והעוגן עודכן בהמשך לפיתוח רובע חדשנות.

מוטב אולי ללמוד משכונות אחרות שדלות ברכב פרטי. למשל, ברצלונה בנויה על רשת רחובות המאפשרת הליכתיות לצד דרכים אלטרנטיביות לכלי רכב ועירוב שימושים אינטנסיבי. קיים בה סופרבלוק - שמאפשר סגירת כבישים שעוברים בין כמה בלוקים.

ואולם, בישראל אין כמעט ערים כאלו. מרבית התכנון העירוני הישראלי התעצב החל משנות ה־60 בדרך שתעדפה באופן מוחלט תנועת רכב פרטי, שעוין הליכה רגלית ולא תמיד מאפשר גם רכיבה על אופניים. כל זאת בזמן שהתחבורה הציבורית הוזנחה.

תמר קינן, מנהלת הארגון "תחבורה היום ומחר" מברכת על היוזמה, אבל מזכירה שהסוד להצלחתה היא רשת רחובות, צפיפות וחיבור לשכונות אחרות. לדבריה, "אנשים אוהבים שקט, שילדים יכולים להסתובב בחוץ. זו איכות חיים יוצאת מן הכלל לדעתי. המתחם עצמו צריך להיות סגור למכוניות אבל החיבורים אליו צריכים להיות מכמה כיוונים, וזה פתרון שניתן לקדם בפיילוט למי שרוצה לחיות כאן בשפיות".

החסרונות להיזהר ממגרשים גדולים

מומחים אחרים ששוחחו עם גלובס חוששים מכוונות טובות של מינהל התכנון שייכשלו בשלב היישום וייצרו עוד שכונות דוגמת כפר סבא הירוקה למשל, שתוכננה על פי קריטריונים דומים ובסופו של דבר נוצרה שכונה פרברית שתושביה תלויים ברכב פרטי.

"התפיסה של קיבוץ בתוך עיר היא בעייתית", אומר מתכנן הערים אלון סיגלר, בהתייחס לתכנון הפנימי. "עודף שטחים פתוחים לא הופך את העיר לטובה יותר, וצריך להתנתק מהמפתח שקובע כמה שטח פתוח צריך כל תושב, כי אז מקבלים שכונות ירוקות ולא עירוניות כמו ראשון מערב למשל",

באשר לנושא התחבורה בתוך השכונה, מחדד סיגלר: "לא צריך שכונה 6.0 או 9.0 ולא צריך לחשוב במונחים של רחובות מאספים ורחובות מקומיים. כדי לייצר עירוניות טובה יש מדדים מוכרים שבארץ הם נדירים: בלוקים קטנים ורשת רחובות צפופה. מהנדסים יגידו שצריך פחות צמתים כדי לצמצם קונפליקטים ולהפחית סיכונים, אבל כתוצאה מכך אין צמתים ואין עירוניות. גם רמ"י מעדיפה מגרשים גדולים כי אז אפשר לצאת בפחות מכרזים, אבל מגרשים גדולים מייצרים את כל השממות העירוניות שאנחנו מכירים. לעומת זאת ברוב מרכזי הערים הוותיקים יש מגרשים קטנים, ואז כל בניין נבנה על ידי יזם אחר ויש הרבה יותר מגוון".

סיגלר מוסיף כי "אני בעד כל דבר שיהפוך את השכונות לפחות מחייבות רכב. כבר היום אפשר לשפר את התכנון לפי הידע הקיים בעולם ולא צריך לקפוץ ל'עיר דור 5.0'. לפעמים כדאי לחזור לדור 1 ולתכנן לאנשים.

"כדי להצליח במהלך כזה צריך לאפשר תקן חניה גמיש: להגדיר תקן מקסימום אבל גם לאפשר תקן 0 או תקן מופחת ליזמים שרוצים בכך. היום יזם לא יכול לבנות 0 חניות כי אחרת הוא יצטרך לשלם כופר חניה".

דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון לשעבר, סבורה שמדובר בעוד כלי אחד מסל כלים רחב - ושהוא לא מתאים לכל מקום: "שכונות עירוניות צריכות להיות מתוכננות על רשת דרכים ועל מגוון הזדמנויות בקרבת הבית, דבר שמתחיל לקרות רק בתל אביב. לכן שכונות כאלו מתאימות רק לאזורים צפופים מאוד ולא לשכונות הרגילות שלנו".

דלית זילבר, מונתה לתפקיד המשנה למנכ''ל חברת מהדרין / צילום: ניב קנטור

זילבר הוסיפה: "גם הקמת חניון חיצוני לשכונה היא בעצם עוד מוצר של בינוי. אם שיווקת מגרש למגורים עכשיו תשווק מגרש לחניון ולא מדובר בחיסכון בקרקע או בעלויות. מבנה כזה יכול להתאים רק באזור מאוד צפוף ועם הקפדה על אסתטיקה ושימושים ועם תקן חניה נמוך, שלא לכל דירה יש חניה".

עוד כתבות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל