נמל הדרום / צילום: ויקיפדיה
על רקע ההאטה בענף הספנות, האינפלציה ובמיוחד פרוץ המלחמה, ירדה בחודשים האחרונים רווחיות הפעלת הנמלים בישראל, ונוצרו מאבקים ביניהם. כל נמל שואף להסיר כמה שיותר מהרגולציה עליו כדי להתחרות באחרים, ומצד שני להבטיח שהאחרים יהיו כמה שיותר כבולים. דרישות שונות הובילו את משרדי התחבורה והאוצר לגבש "דיל" ביחס לפעילות הנמלים, שמסוכם בימים אלה, והוא נחשף כאן כעת.
● אילון מאסק כבר לא האיש העשיר בעולם. מי עקף אותו?
● WSJ | השנה, מניות טסלה לא כל כך מופלאות
98% מהסחורות מיוצאות ומיובאות מישראל דרך הים. למרות זאת, עד לפני שנים אחדות פעלו בישראל שני נמלים מרכזיים ממשלתיים, באשדוד ובחיפה, שלא באמת התחרו, כי כל אחד מהם שירת אזור אחר. לנוכח הגידול בצריכה, שנבע מגידול האוכלוסייה ומהשיפור ברמת החיים בישראל, הנמלים אומנם שגשגו, אך סבלו מחוסר יעילות באופן שפגע במשק והשפיע על יוקר המחיה.
כעת, הרפורמה בנמלים, שהושקה בתחילת שנות ה-2000, מתקרבת למימושה המלא. כיום נותר נמל ממשלתי אחד, באשדוד, וסמוך לו קם נמל הדרום המתחרה בבעלות המדינה ובהפעלה של חברת TIL השוויצרית.
בצפון, הזירה שוקקת חיים: הפעלת נמל חיפה הממשלתי הופרטה, ובשנה שעברה עברה לידי החברות גדות הישראלית ואדאני ההודית. מולו קם נמל המפרץ, שמופעל על ידי החברה הסינית SIPG. ובין שני הענקים פועל נמל קטן ותחרותי בשם מספנות ישראל, בבעלותם של אנשי העסקים שלומי פוגל, אסי שמלצר וסמי קצב.
בנמלי הים נפרקות סחורות שונות, שחלקן מגיע במכולות וחלקן כמטען כללי, דוגמת עץ וברזל. בעוד שמכולות נפרקות במהירות, מטען כללי נחשב לעבודה קשה יותר.
קיבלו רציפים נוספים
עם תחילת הרפורמה, צוידו הנמלים החדשים במיטב הטכנולוגיות לפריקה, ובכתב ההסמכה שלהם נקבע שכשסך המטען המגיע לישראל יגיע לרף מסוים - הם יקבלו רציף נוסף לפריקה. ההגבלה נוצרה כדי לא לפגוע בנמלים הוותיקים.
ואולם, כתוצאה ממשבר הקורונה השתרכו מחוץ לנמלים תורי ענק של אוניות, שבמרביתן מטען כללי. לכן, לנמלים החדשים ניתנו לתקופה של שנתיים אותם רציפים ריקים, שבהם יכלו לפרוק מטען כללי. בחודש הבא פוקעת תקופה זו, ונמל המפרץ לחץ מאוד כדי להשאיר בידיו את הרציף.
בממשלה רווים נחת מפעילות נמל המפרץ. בתחום המכולות הוא גבר בתוך כשנתיים וחצי על נמל חיפה הוותיק בהיקף תנועות המטענים. כמו כן, עם רציף חדש וציוד זמני שהוצב עליו הוא גם גורף הצלחה יחסית בתחום המטען הכללי; בשנת 2023 עבר בנמל זה מטען כללי בהיקף של שליש מהמטען הכללי שעבר בנמל חיפה הגדול, הוותיק והמנוסה.
לפי המתווה המתגבש, הרציף אכן יישאר ברשות נמל המפרץ, כך שיוכל להמשיך ולפרוק בו, עם הגבלה מסוימת בשנים הקרובות, שתוסר בהמשך. מבחינת הנמל מדובר בפריצת דרך משמעותית, שתאפשר לו להתחרות גם בתחום הרווחי והמבוקש ביותר - מכוניות. ככל הנראה, בשלב זה ההחלטה המתגבשת היא לא להשאיר את הרציף הנוסף גם אצל נמל הדרום, שעדיין לא הוכיח יכולת תחרות משמעותית.
בין נמל המפרץ לנמל חיפה ממוקם כאמור נמל קטן ואפקטיבי בשם מספנות ישראל. במסגרת הרפורמה, בנמל ובהסתדרות הגיעו להסכמה שלפיה לא ייפרקו בנמל זה יותר מ-5% מהמטענים שנכנסים לישראל, וזאת כדי לא לפגוע בעובדי הנמלים הממשלתיים - ששכרם נגזר גם מכמות העבודה הנכנסת לנמל.
ואולם מאז, נמל חיפה כבר הפך לפרטי, אבל למרות הבטחות של המדינה לבג"ץ ולכנסת, במשך שנים ארוכות לא הצליחו במשרד התחבורה להחליט האם להסיר את אותה מגבלת מכסה ממספנות ישראל. מדובר בעוול, משום שהנמל הקטן והמוגבל בכמות פריקתו כל כך יעיל, עד שהוא פרק בשנת 2023 43% מתנועת המטען הכללי בישראל (לעומת 21% בחיפה ו-17% באשדוד).
נמל מספנות רוצה גם רכב
פריצת המגבלה תאפשר לנמל להתחרות לא רק בתחום זה. הנמל מקים ממגורת גרעינים - שתתחרה בממגורה שתוקם בנמל חיפה, וכמו כן תתאפשר לו כניסה לתחום הרכב. במסגרת המתווה המתגבש הממשלה תיצמד ככל הנראה להסכמות מול ההסתדרות, שכוללות הגבלה זמנית של 9% מתנועת המטענים, והסרתה עוד במהלך השנה, ובסוף העשור הסרת המגבלה על ניטול כלי רכב.
בנמלי הים בחיפה ובאשדוד התנגדו בתוקף להשארת הרציף בנמל המפרץ ולהסרת המגבלה על המספנות, וטענו כי שתי ההחלטות יגרמו לקריסתם, משום שאין להם היכולת להתחרות.
בנמל אשדוד אף רמזו כי הסרת המגבלה תשרת את אחד מבעליו, איש העסקים שלומי פוגל, המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם ועד העובדים הדומיננטי של נמל אשדוד הפעיל לחצים. התשובה שנתנו אנשי המקצוע לנמל אשדוד הייתה הפרטה שתביא להתייעלות, אלא ששרת התחבורה מירי רגב והשר הממונה על רשות החברות דודי אמסלם מתנגדים להפרטת נמל אשדוד.
כדי להביא להפרטת הנמל, במשרדי הממשלה שמרו שוט. כדי להקים את נמל הדרום הסמוך, הוקם רציף ששימש לעבודות, ועם סיומן הוא נותר ריק. בממשלה איימו כי אם הנמל לא יופרט, הרציף הריק יעבור מכרז, ונמל אשדוד ייאלץ להתמודד עם תחרות מבית, נוסף על התחרות מנמל הדרום הסמוך.
במסגרת הסרת המגבלות על המתחרים, במשרדי הממשלה מתכננים להסיר כעת את השוט, ולתת לנמל אשדוד להשתמש באותו רציף ריק. המהלך נועד להעניק לנמל יכולת תחרות, למרות הסרת המגבלות למתחרים, ולנוכח העובדה שהפרטה לא נראית באופק, ושממילא אין תועלת משקית מיוחדת בהפרטת הנמל, מלבד הטבה, אולי, לחברת נמל אשדוד עצמה. כמו כן יזכה הנמל בהגדלה של ימי אחסון ושטחי אחסון.
בחיפה רוצים לייבא מלט
גם בנמל חיפה זעמו על הסרת המגבלות למתחרים, והזכירו שם שישנן מגבלות שהוטלו גם עליהם כשהנמל היה ממשלתי - ואינן רלוונטיות עוד. בנמל מתכננים לייבא מלט, פעולה שמוגבלת כיום, ובכך יוכלו להחזיק בכל שרשרת הערך מהיבוא ועד לאספקה לצרכן. בפעם הקודמת שדבר כזה קרה היה זה נמל מספנות ישראל, ששבר את מונופול נשר והוריד בעשרות אחוזים את המחיר. בנמל חיפה מעוניינים גם להתחרות בתחום הגרעינים באופן דומה, וגם הגבלה בנושא זה תוסר.
המתווה, שמתגבש עדיין בין מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובין הדרג המקצועי באוצר, עדיין לא הוצג לנמלים, והוא צפוי לעורר לא מעט התנגדויות. למעשה, למעט הסרת המגבלות על נמל מספנות ישראל, שאותה התחייבה המדינה בפני בג"ץ לבחון שוב, במשרדי הממשלה לא חייבים היו להיענות לדרישות, אבל העדיפו שם לנהל את התחרות כדי ליצור ודאות עסקית ולהגביר את היעילות בסוגיות ששנים ארוכות לא הוכרעו.