אירופה מעלה הילוך: הכריזה על "כלכלת מלחמה" לייצור נשק ותחמושת

ברקע המלחמה באוקראינה, הציגה הנציבות האירופית תוכנית להפחתת רכש ביטחוני מחוץ לאיחוד ולהגברת הייצור ביבשת • המטרה: לשים קץ לתלות במדינות כמו ארה"ב וישראל

קנצלר גרמניה אולף שולץ מבקר בפס ייצור עתידי של תותחים / צילום: ap, Fabian Bimmer
קנצלר גרמניה אולף שולץ מבקר בפס ייצור עתידי של תותחים / צילום: ap, Fabian Bimmer

בחודשים האחרונים מתמודדות התעשיות הביטחוניות האירופיות עם מחסור מפתיע באבק שריפה. מצוקה זו מונעת בין היתר ייצור מוגבר של פגזים ומעכבת אספקת תחמושת נחוצה לאוקראינה, הנאבקת להתמודד עם הצבא הרוסי אחרי שנתיים של לחימה. מסתבר, כי תעשיית הנשק האירופית פיתחה תלות בסין לטובת השגת רכיב מפתח בייצור אבק שריפה (ניטרוצלולוזה) המופק מכותנה. לפני כשלושה חודשים הפסיקה סין במפתיע לספק את חומר הגלם לאירופה, והתוצאות ניכרות כעת בשטח.

רוסיה לא מפעילה באוקראינה את הטנק הטוב ביותר. זו הסיבה 
טילי השיוט והדלפת שיחות: משבר חדש ביחסי גרמניה-רוסיה 

מחסור זה הוזכר בימים האחרונים בכלי התקשורת האירופיים כמשל להזנחה רבת־השנים של העצמאות והריבונות של המערכת הביטחונית האירופית, ובמיוחד מערך ייצור הנשק והתחמושת. בימים אלו עוברת תפיסת הביטחון האירופית רפורמה מקיפה בשל המלחמה באוקראינה והסכנה הנשקפת מרוסיה, האיומים הגלובליים ההולכים וגוברים וכן הסיכוי הממשי שבבית הלבן יישב בשנה הבאה נשיא שאינו מחויב לברית נאט"ו כפי שהיו קודמיו בתפקיד. "עלינו לקחת את גורלנו בידינו", היא הסיסמה הנשמעת מבירות אירופה בחודשים האחרונים.

כעת, גם הנציבות האירופית, המנהלת את האיחוד האירופי, נרתמת למשימה. הנציבות הציגה השבוע "תוכנית מקיפה לרפורמה בתחום הייצור הצבאי". מטרת התוכנית היא לרכז משאבים וליצור תעשייה צבאית אירופית אחודה, יעילה ועצמאית, שתשים קץ לתלות הביטחונית של אירופה ברכש ביטחוני, בין אם מארה"ב או ממדינות כמו ישראל. אפילו מבחינת רטוריקה בלבד, עוד לפני שצעד מעשי אחד נרשם בשטח, מסמלת התוכנית שינוי כיוון משמעותי באיחוד האירופי בימים אלו, ומציעה למעשה להעביר את הכלכלה האירופית ל"מוד של כלכלת מלחמה", בשל המלחמה מול רוסיה.

"יתרון תחרותי"

נציב האיחוד האירופי לשוק המשותף, תיירי ברטון, הציג ביום שלישי שורת הצעות של הנציבות האירופית. מטרתן בין היתר לעודד מדינות אירופיות לרכוש יותר נשק ותחמושת מחברות בגוש, לעומת ממדינות הנמצאות מחוץ לו; להגדיל תפוקה של ייצור נשק ותחמושת; לפעול להאחדה של ציוד צבאי כך שהייצור יהפוך ליעיל יותר; ולהעניק תמריצים וסובסידיות לתחום הביטחון כדי לספק "יתרון תחרותי" לתעשייה הצבאית האירופית. "הגיע הזמן שאירופה תגביר הילוך בנושא זה", אמר ברטון בבריסל.

רעיון נוסף שנשקל במסדרונות הנציבות הוא הנפקת אג"ח משותף מיוחד מטעם 27 המדינות החברות באיחוד, שיילקח לטובת הוצאות ביטחון - סוג של הלוואה משותפת שייקחו חברות האיחוד האירופי, כפי שנעשה בעבר בנוגע לשיקום מקורונה ולנושאים אחרים. הכסף שיגויס ישמש, לפי התוכניות, להקמת קרן כספית שתתמוך ביצרניות קטנות באמצעות הלוואות או רכש מניות.

ברטון ציין במסיבת העיתונאים כי כיום כ־80% מהרכש הצבאי של אירופה נעשה ממדינות מחוץ לאיחוד. כך למשל, גרמניה רכשה מישראל את מערכת "חץ 3", כולל הרדאר המשוכלל שלה, כדי להגן על כל מרכז אירופה מטילים בליסטיים. גם בנושא המל"טים, גרמניה העדיפה לחכור אותם מישראל, במקום לפתח מל"ט אירופי. המטרה של הנציבות האירופית, בתיאום עם מדינות האיחוד, היא להוריד את שיעור הרכש החוץ־אירופי ל־50% בלבד עד סוף העשור.

צרפת, בניגוד לעמדה הגרמנית, כמעט ומחרימה כל ייצור צבאי זר ושואפת לפתח תעשייה צבאית אירופית (שתתבסס על חברות צרפתיות או קונסורציומים אירופיים). זו הסיבה שאינה משתתפת למשל בתוכנית "מגן השמיים" הגרמנית מפני טילים בליסטיים.

"המלחמה בגבול"

ישנם גם חילוקי דעות בנוגע למעורבות של הנציבות בהליך ההתחמשות והקונסולידציה של התעשיות הביטחוניות האירופיות, שבמשך עשורים פעלו תחת מטריית ההגנה האמריקאית והחברות בנאט"ו. הנציבות היא מעין "ממשלה" של האיחוד האירופי לגבי הנושאים הנתונים למרותו, שרובם עוסקים בסחר ובגבולות פתוחים, ופחות בנושאי חוץ וביטחון. ההתרחבות לתחומים של ייצור צבאי, ולא רק תעשייתי־אזרחי, גורמת לתגובה מהוססת בכמה מדינות.

"כל ההצעות ייעשו מתוך התחשבות בתפקיד הקריטי של נאט"ו (בהגנה על אירופה)", נכתב בהודעת פרסום המדיניות החדשה של הנציבות, שניסתה להרגיע את החששות. ההצעה עדיין טעונה את אישורן של 27 המדינות החברות, אך התקבלה בתום משא ומתן ביניהן מאחורי הקלעים. 1.6 מיליארד אירו מהתקציב המשותף של האיחוד המוקצה לנציבות, יוקצה למטרות שהוגדרו.

"שלום הוא כבר לא עובדה מוגמרת, והמלחמה נמצאת על הגבול שלנו", אמר הממונה מטעם הנציבות על יחסי החוץ, ג'וספ בורל, "התוקפנות הרוסית הביאה עמה תחושה חריפה של דחיפות להגביר את יכולות ההגנה שלנו". מרגרטה וסטאגר, סגנית נשיאת הנציבות אמרה כי המטרה היא גם כלכלית: "מדינות אירופה הולכות להוציא יותר על ביטחון, אז הרצון הוא שחלק גדול מהוצאה זו יישאר כאן באירופה".