אלה המרוויחים והמפסידים מרפורמת היבוא החדשה

ארבעה תזכירי חוק חשובים פורסמו ביום חמישי האחרון: שניים של משרד הבריאות, אחד של משרד הכלכלה ואחד של משרד האנרגיה. מטרתם של ארבעת החוקים אחת: לפתוח את ישראל ליבוא חופשי על-פי תקינה אירופית, ובכך להגדיל משמעותית את התחרות ולהפחית את פערי המחירים בין ישראל ל-OECD. על-פי המשרדים המעורבים, יעד התוכנית הוא לחסוך 10,000 שקל לשנה בממוצע לכל משק בית. האם זה אפשרי, במה זה שונה מחוקים קודמים שעברו, ומתי נרגיש את ההשפעה על המדפים? גלובס עושה סדר.

● הגירעון כבר על 5.6%: האם המדינה תעמוד ביעד השנתי של התקציב החדש? 
● ראיון | המומחה שמסביר: כך נראה העתיד של יחסי ישראל-ארה"ב

מה השתנה, ואילו מוצרים יושפעו?

הפתיחה ליבוא נעשית בשני מישורים: האחד - הכרה ישירה ברגולציה האירופית, כך שכל מוצר שמשווק כחוק באירופה יוכל להיות מיובא לישראל. השני - ביטול הדרישה למסמכי יצרן, שאפשרה ליצרנים בחו"ל לתת ליבואן מסוים מעמד של "יבואן בלעדי", שרק הוא יכול לייבא כחוק. מדובר במוצרי מזון; במוצרי היגיינה ("תמרוקים") כמו שמפו ומשחות שיניים; ובמוצרי חשמל שתחת אחריות משרד האנרגיה.

 שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בלי דרישה למסמכי יצרן, יוכלו יבואנים קטנים ורשתות שיווק לפנות למגוון רב יותר של יצרנים ולהרחיב את המוצרים הזמינים בישראל, ובכך "לקדם הקלה משמעותית על יבוא מזון המשווק באיחוד האירופי", לפי משרד הבריאות. עוד נקבע כי מוצרים בסיכון גבוה במיוחד כן ידרשו מסמכי יצרן.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר המייצגת את היבואנים בישראל, אומר כי "חשוב להדגיש שגם לפי הטיוטה המוצעת נותרות דרישות מחמירות ומגבילות, כמו למשל הדרישה לסימון מוצרי מזון עם מדבקות אדומות, דרישה שהתועלת שלה מוטלת בספק, ושהעלות המצטברת שלה והפגיעה שהיא מייצרת להיצע ולתחרות היא רבה". 

מתי נראה שינוי ברשתות השיווק?

תזכירי החוק פתוחים להערות הציבור עד 21.3.24. לאחר מכן יוגשו לכנסת כהצעת חוק ממשלתית. בכוונת הממשלה להעביר את הרפורמה בקריאה ראשונה עד סוף המושב הנוכחי, ובמשרד הכלכלה אומרים כי הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף כבר בספטמבר. אך ההערכה היא שההליך צפוי לקחת יותר זמן, בעקבות בדיקות ליסטריה שיעברו לאחריות היבואנים; משרד הבריאות יידרש לבנות מערך אכיפה לכך, והצפי הוא שהתוכנית תיכנס לתוקף רק בשנת 2026. במקביל, היבואנים יצטרכו להתרגל לשיטה חדשה, במסגרתה הם ייאלצו לנהל בעצמם את הסיכונים ולשאת באחריות. כך, בשורה התחתונה, שינוי משמעותי במחירי המוצרים של המדפים לא צפוי להירשם בזמן הקרוב.

 שר הבריאות, אוריאל בוסו / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי ירוויח בשוק החדש, ומי יפסיד?

גורם המעורה בנושא אומר כי "הצרכנים ירוויחו בחיסכון בעלויות, כי התחרות תגבר, ובמובן הזה יהיה יותר כוח לקמעונאים וליבואנים קטנים מול היצרנים הגדולים והיבואנים הרשמיים". זאת, כאמור, מכיוון שהרפורמה תבטל את המעמד של יבואן בלעדי בחוק הישראלי, כך שיבואנים גדולים שביססו את המודל העסקי שלהם על עסקאות יבוא בבלעדיות, ייאלצו להתמודד עתה עם עוד תחרות. גם יצרנים ישראלים ייאלצו להתמודד עם תחרות רבה יותר מצד מגוון המוצרים הזמין בחו"ל. מצד שני, הוחלט שגם היצרנים הישראלים יעברו לציות לרגולציה האירופית, זאת כדי לאפשר להם תחרות הוגנת מול היבואנים.

מה יידרש מהיבואנים?

"באיחוד האירופי, אם אני מביא מוצר מצפון גרמניה דרך כל מערב אירופה והים התיכון לאי סנטוריני ביוון, זה כמו להעביר מוצר מפתח תקווה לתל אביב. לא נדרש כלום, והמפיץ לא יודע כלום, מלבד ניהול סיכונים בסיסי", מסביר אותו גורם. "אנחנו נדרוש יותר מזה. קודם כל, אישור שהמוצר נמכר באירופה, ושהוא נמכר כדין בעזרת הצהרה של הספק שלו. מעבר לזה, צריך לעמוד ברגולציה האירופית. היבואן צריך לבצע ניהול סיכונים מסודר. למשל לבדוק אם יש סלמונלה או ליסטריה. זו הפשרה שהגיעו אליה עם משרד הבריאות: היבואן הישראלי ייקח אחריות נרחבת יותר על ניהול סיכונים, בניגוד למפיץ בסנטוריני, אבל הורדנו לו כל חובת הקשר עם היצרן".

ואכן, מעתה יבואנים יידרשו לאחריות גדולה הרבה יותר, אומר לגלובס מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. "הם יידרשו ליצור תוכנית מפורטת לניהול סיכונים בהתאם למוצר הספציפי שאותו הם מביאים".

מדוע משרד הבריאות שינה גישה?

משרד הבריאות הביע הסתייגות בעבר ביחס לרפורמות דומות, אך כיום, נראה שגם הוא מודה כי גישתו השתנתה. בר סימן טוב אומר לגלובס כי "ראש שירות המזון הארצי, פנינה אורנה שנידור, הביאה רוח שינוי. גם אני והשר רוצים לעשות את השינוי הזה, הגיעה העת. לא מאוד מעניין בעיניי למה רצינו לשנות, אני מתעניין יותר באיך הופכים את ישראל למעצמת פודטק, ולא איך יושבים על כל גבינת קממבר מפולין. שים לב שבעבר כל סחורה רגישה הייתה נבדקת בנמל, ועכשיו לא".

מה ההבדל בין הרפורמה הנוכחית לקודמות?

על-פי תזכירי החוק של משרד הבריאות, הרפורמה הנוכחית היא המשך ישיר של זו שעברה באוגוסט 2021. הרפורמה ההיא החלה להתאים את הרגולציה הישראלית לזו האירופית בארבעה תחומים, אך הדבר לא הספיק כדי לאפשר יבוא בפועל.

"לפתור 99% מהבעיה לא פותר כלום" מסביר גורם המעורה בפרטים, "כי מספיק שיש רגולציה עודפת מחוץ לתקינה האירופית, ואי-אפשר לייבא כלום. הוויכוח המהותי הוכרע כבר בספטמבר: משרד הבריאות רצה להמשיך ולאמץ בהדרגה את התקינה, בעוד שמשרד הכלכלה והאוצר רצו להכיר בה באופן מלא". כעת, כאמור, משרד הבריאות שינה גישה.