ח''כ משה גפני בדיון במליאת הכנסת אמש על אישור תקציב המדינה לשנת 2024 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
תקציב המדינה החדש לשנת 2024 אושר סופית אתמול (ד') בכנסת, באיחור של קרוב לחודש. אנחת רווחה נשמעה במסדרונות משרד האוצר, בתום ארבעה חודשים רצופים של עדכון תקציבים בעקבות המלחמה, אבל הפעם היו החגיגות צנועות במיוחד. הקרבות הפוליטיים הביאו לכך שרבות מהסוגיות החשובות נדחו - וימתינו כנראה לתקציב 2025.
● לקראת אישור התקציב: באוצר מחפשים מכסה לבור של 400 מיליון שקל
● הגירעון כבר על 5.6%: האם המדינה תעמוד ביעד השנתי של התקציב החדש?
● מסע שכנועים וישיבות מיוחדות: ישראל נערכת לבלימת הורדות דירוג נוספות
כמו בתסריט קלישאתי כתוב מראש, רגע לפני תחילת ההצבעות במליאה על התקציב, איימו מספר חברי כנסת מהליכוד למרוד ולהצביע נגד, אם לא ייענו דרישותיהן התקציביות. עד מהרה התקפלו כולם ויישרו קו.
שר החקלאות אבי דיכטר, למשל, עשה שרירים לרגע כמחאה על קיצוצים במשרדו, אבל לבסוף נכנס למליאה והצביע בעד חוקי התקציב. דיכטר טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לו למצוא פתרון לסוגיה בחודשים הקרובים, אולם נתניהו אמר לאחר מכן במליאה, במענה לשאילתא של האופוזיציה בנושא, כי "אין סיכומים".
כך, נראה כי התקציב שרד את הלחצים המסורתיים שמפעילים השרים בדקה ה-90, אבל ההתמודדות האמיתית הייתה בכלל בזירה אחרת. המאבקים התקציביים בין האוצר לבין יו"ר ועדת הכספים משה גפני הסתיימו בתיקו. כל צד הצליח לגלח נדבכים משמעותיים מהתוכניות של הצד השני, ואיש לא יצא עם מלוא תאוותו בידו.
גפני זועם על כך שטרם אושרו משפטית 590 מיליון שקל בכספים קואליציוניים, המיועדים לתוספות שכר במוסדות החינוך התורניים המשויכים למפלגות החרדיות. כמחאה, על כל שקל שחסמו לו - גפני חסם לאוצר 11 שקל.
להטוטים פרלמנטריים
גפני תיעל את ניסיונו רב-השנים בוועדת הכספים ללהטוטים פרלמנטריים שהצליחו לפגוע לאוצר היכן שכואב - אבל מבלי שתדבק בו אשמה פוטנציאלית על סיכול התקציב כולו. תקציב החירום המלחמתי הוכן ללא חוק הסדרים בצדו, שהוא לרוב הבמה המרכזית של האוצר להעביר רפורמות לעידוד צמיחה, הגדלת הכנסות המדינה או הפחתת ההוצאות. במקום חוק הסדרים, עמלו באגף תקציבים על תוכנית התכנסות רב-שנתית לשנים 2024-2027, שנועדה להחזיר את ישראל לתוואי יורד של חוב-תוצר.
גפני חורר את תוכנית ההתכנסות הזו, שהוצגה למשקיעים הזרים ולסוכנויות דירוג האשראי כערובה להתנהלות האחראית של ממשלת ישראל. הוא התחמק מלהעלאות להצבעות בוועדה התאמות בשווי 6.6 מיליארד שקל לקופת המדינה, שנועדו לקזז את עלויות המלחמה - כשליש מתוכנית האוצר. גפני ידע בדיוק מהן הגבולות שהוא יכול ללכת ביניהם, כדי לתקוע אצבע בעין לאוצר, אבל מבלי לגרום לנפילת התקציב וערעור יציבות הקואליציה.
את הפרק החשוב ביותר לאוצר - העלאת המע"מ ל-18% החל ב-2025 - גפני אישר. ובתקציב 2024 עצמו הוא בלם "רק" 400 מיליון שקל. יו"ר ועדת הכספים יכול להיתמם ולטעון כי יש עוד זמן לדון בכל יתר הנושאים שנותרו פתוחים, כמו מיסוי שכירויות ומס רכישה, הטלת מס פחמן ועוד תוכניות של האוצר, שנותרו כרגע בחוץ.
אלא שחוסר הוודאות באשר להתמודדות של מדינת ישראל עם הגידול בהוצאות הביטחון הקבועות בשנים הבאות, הוא מה שהכי מטריד את המשקיעים הזרים. כשמודי'ס הורידה לישראל את דירוג האשראי בחודש שעבר, היא ציינה לטובה את תוכנית ההתכנסות של האוצר, אבל גם סייגה אותה בנימוס אמריקאי, מתוך הבנה שבפוליטיקה הישראלית לא כל התוכניות לשנים הבאות באמת מתממשות. כעת, כשהחשש מפני חוסר רצינות כלכלית התממש בחלקו, עלולים לפחות הסיכויים של ישראל לחמוק מהורדת דירוג מצד הסוכנות המתחרה פיץ' בימים הקרובים.