חאבייר מיליי / צילום: Associated Press, Natacha Pisarenko
האינפלציה בארגנטינה בחודש פברואר עמדה על 13% אחוז "בלבד", לעומת 21% בחודש ינואר ו-25% בדצמבר, אז נכנס לתפקידו נשיא ארגנטינה הליברטריאן חאבייר מיליי. לא מדובר באינפלציה בחישוב שנתי, כפי שמקובל לחשב, אלא אינפלציה של כל חודש בהשוואה לחודש הקודם. בחישוב השנתי המקובל, האינפלציה בארגנטינה עומדת על 276% - מעט מתחת לתחזית הכלכלנים שעמדה על 282%.
● הכירו את הנשיא שפיטר 5,000 איש והכריז על 300 חוקים חדשים, תוך שבוע
● WSJ | זה כבר לא רק הביג-טק שמניעות את הרווחים בשוק המניות
כפי שפירסמנו בגלובס, הנשיא השנוי במחלוקת חאבייר מיליי נכנס לתפקיד בזמן שארגנטינה נמצאת באחד המשברים הכלכליים הגדולים בתולדותיה: היפר-אינפלציה של מעל 200% בשנה, עוני של מעל 40%, תשלומי חוב מכבידים וכלכלה מקרטעת. מיליי אמנם נבחר בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות עם 56% מהקולות, אך מפלגתו עדיין חלשה למדי בקונגרס הארגנטינאי, כך שהוא אינו יכול לממש בצורה פשוטה את תכניותיו לליברליזציה נרחבת של הכלכלה.
למרות זאת, הוא החל לפעול על פי הסמכויות שיש לו לסגור משרדי ממשלה ולפטר עובדי ממשל, לפחת את השער הרשמי של הפסו ולבלום תקציבים למחוזות השונים. הוא גם הגיש חוק "חובק-כל" שנתמך בידי קרן המטבע הבינ"ל, והחל לנהל עליו משא ומתן עם מפלגות ימין מתונות בקונגרס. אך בסופו של דבר בהצבעה עצמה הוא לא הצליח להשיג רוב לסעיפי החוק החשובים, מה שהביא אותו להסיג את החוק לאחור ולנקוט בגישה אחרת.
מעוניין ברפורמות רדיקליות
כל עוד אין לארגנטינה תקציב מדינה מסודר, התקציב הקודם ממשיך ב"טייס אוטומטי", בדומה למצב בו ישראל הייתה לפני שנים ספורות. אך כל עוד האינפלציה משתוללת, המשך התקציב הקיים הוא בפועל קיצוץ ריאלי משמעותי מאוד. בצורה כזאת, חודש פברואר הוא גם הראשון זה זמן רב בו נרשם עודף תקציבי בהוצאה החודשית של ממשלת ארגנטינה. כך שאם הקונגרס הארגנטינאי לא יכול לאשר קיצוץ "חכם" ורפורמות כמו הפרטת חברות ופתיחת הסחר של ארגנטינה, עדיין ניתן לבצע קיצוץ "טיפש" בעזרת אי-העברת תקציב חדש.
ההאטה הזאת בהוצאות הממשלה היא כנראה אחת הסיבות להאטה באינפלציה, בשל ההשפעות שיש להוצאות ממשלה נרחבות (מגובות בהדפסת כסף) על היצע הכסף בכלכלה ביחס לכמות המוצרים. מדובר בנתון שיחזק את עמדתו של מיליי שיש צורך בקיצוץ "חכם" באמצעות תקציב מדינה מסודר דרך הקונגרס, איתו הוא נאבק פוליטית כדי להעביר צעדי צנע שנועדו לאזן את הוצאות הממשלה. עם זאת, מדובר עדיין באינפלציה גבוהה במיוחד, שמקשה על הארגנטינאים להרשות לעצמם אפילו מוצרים בסיסיים.
לפני מספר ימים, מיליי הואשם בהעלאת שכרו-שלו ב-48% בזמן שהוא שואף לקצץ בכל שאר הוצאות הממשלה בארגנטינה. אך לדבריו העלאת השכר שלו ושל בכירי הממשלה הייתה "טעות שלא הייתה צריכה להיעשות" והוא ביטל אותה ואף פיטר את שר העבודה שהיה אחראי עליה. לטענתו, הדבר קשור למנגנון עדכון אוטומטי עליה חתמה הנשיאה לשעבר כריסטינה פרננדס דה קירשנר מהמפלגה הפרוניסטית שאותה החליף בשלטון.
מיליי נמצא כעת בקרב פוליטי דרמטי שתוצאותיו יקבעו את גורל הכלכלה הארגנטינאית. הוא מעוניין ברפורמות רדיקליות, כולל סגירת הבנק המרכזי בארגנטינה ומעבר לשימוש בדולר האמריקאי, הפרטת מערכת הפנסיות בדומה לצ'ילה הסמוכה, מכירת חברות ממשלתיות ופתיחת הסחר הארגנטינאי עם העולם. אך הוא נמצא במחלוקת קשה מול מושלי המחוזות, שרבים מהם נמנים עם מתנגדיו הפוליטיים, כמו גם עם קונגרס ללא רוב לאף אחד מהצדדים. כעת, הפוליטיקה הארגנטינאית נדרשת לקבל החלטות קשות בנושאי מדיניות קריטיים לשנים הקרובות, אך כפי שניתן לראות - גם לחוסר ההחלטה יש משמעויות כלכליות נרחבות.