תגידו ביי למגדלים: הקמפוסים החדשים שמתמקדים בחוויית העובד

השקעה של יותר ממיליארד שקל

יותר ממיליארד שקל השקיעה מובילאיי בקמפוס החדש של החברה בהר חוצבים בירושלים, המתאכלס בימים אלה. מובילאיי ישבה עד היום בבניין אחר בהר חוצבים - יש לה גם משרדים נוספים ברמת גן ובמקומות נוספים בעולם - אולם החליטה לעבור לבניין משלה שירכז את כל הפונקציות, וישאיר אותה ירושלמית. לפי הודעת אינטל, שרכשה את החברה במרץ 2017 בתמורה לסכום ענק של 15.3 מיליארד דולר, זהו מרכז הפיתוח הגדול ביותר בירושלים.

● בדיקת גלובס | קניתם דירה חדשה מקבלן? כנראה שלא תקבלו אותה בזמן
● המוכרים הסתירו נזקי רטיבות בדירה. מה הפיצוי שישלמו לרוכשים? 

הקמפוס עלה לכותרות עוד הרבה לפני שנפתח, לאחר שבמקור ביקשה החברה לבנות גם מגדל של כ־30 קומות, אולם לאחר שכבר החלו עבודות החפירה ביטלה כ־20 קומות וחילקה את השטחים על פני המבנים האחרים. במובילאיי אמרו אז שהמטרה הייתה לאפשר לעובדים ליהנות ביתר קלות מגישה למתקנים ולשירותים של החברה. לאחר מכן, בנובמבר 2022 דיווחה חברת אפקון, המבצעת, כי קפיצה בעלויות הבנייה של הבניין הביאה אותה להפסד של 50 מיליון שקל.

 בניין מובילאיי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

חיפוי זכוכית וכניסת ענק בגובה 40 מטר

במובילאיי עדיין לא חשפו את הבניין לציבור, אולם חלק מהעובדים כבר עברו לשם ומדווחים על חוויית עבודה טובה (ראו תמונה). בקמפוס יש עשר קומות מעל הקרקע ועוד שבע קומות תת קרקעיות, ולדברי החברה הוא יכלול 65 חדרי ישיבות, גג ירוק בשטח 1,500 מ"ר, 1,400 מ"ר מעבדות מחקר, אודיטוריום ושני חדרי אוכל. על אדריכלות הפנים אמונה ורד גינדי.

 הקמפוס החדש של מובילאיי / צילום: מובילאיי

הבניין של מובילאיי מחופה זכוכית וגם בו יש חלל ענק בגובה 40 מטר. תכנון הפנים של הבניין נועד לעודד את העובדים להיפגש ולהישאר בתנועה - גשרים מחברים בין חלקי הבניינים וגרמי מדרגות מעודדים הליכה רגלית בין הקומות.

גישה לתחבורה ציבורית: אין תחנת רכבת קרובה או גישה לרכבת הקלה. יש קווי אוטובוס, ובמינהלת הר חוצבים מציעים קבוצות וואטסאפ לטרמפים. לקראת סוף העשור צפוי לעבור בהר חוצבים הקו הכחול של הרכבת הקלה.

תקן ליד פלטינום לבנייה ירוקה

בנייה ירוקה: באפריל אשתקד הודיעה החברה כי הבניין החדש קיבל תקן Leed platinum. על פי הודעת החברה, היא קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר האפשרי על חיסכון במים, חדשנות ומאפיינים נוספים כמו חיסכון באנרגיה וגינון חסכוני במים. "בעת התכנון מובילאיי הקפידה על תכנון ידידותי לסביבה, למשל במערכת המיזוג, הקפדה על תריסים שמסננים את הקרינה, וגם חיסכון בחשמל בדאטה סנטר שמתחת לבניין", נאמר בהודעת החברה.

 אמדוקס פארק / צילום: עיינה גיסר

לפי ההודעה, החברה השיגה הפחתה של 68% בצריכת החשמל - יותר מכפול מהיעד שהציבה לעצמה, ושאר החשמל מופק מאנרגיה מתחדשת. עוד לפי ההודעה, חומרי הבנייה של הקממפוס ממוחזרים "ככל האפשר", כולל 100% מהפלדה, והצמחייה בחללי העבודה מושקית במי המזגנים. יש חניה לאופניים ומלתחות למגיעים ברכיבה, ועמדות טעינה לרכב חשמלי.

עד היום קיבלו רק שבעה בניינים בארץ תקן ליד פלטינום, ובירושלים יש רק עוד בניין אחד בתקן כזה - המבנה החדש של הספרייה הלאומית. בהנחה שלבניין חדש תמיד יש אימפקט סביבתי, במובילאיי הצהירו כי בכוונתם להקטין אותו ככל האפשר: "בתכנון של הבניין החדש בדקנו כל פרמטר אפשרי כדי להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלנו וליצור מבנה 'נקי' ככל האפשר", כתב קובי אוחיון, סמנכ"ל התפעול במובילאיי, בבלוג של החברה.

מאפיין מיוחד: בחברה ביקשו להתקין מנחת מסוקים על הגג. השכנים התנגדו, והעניין עדיין בדיונים.

אופן ספייס מדרגת סמנכ"לים ומטה 

מתחם האלף בראשון לציון עוד בשלבי בנייה, ובנק דיסקונט היה אחד הראשונים לעבור אליו. הקמפוס מורכב מארבעה בניינים מחופי זכוכית שביניהם חצר גדולה שבה מקומות ישיבה מגוונים ובריכת נוי. בבניין אחד יושבים עובדי דיסקונט, ובשני עובדי מרכנתיל. לבניין שלישי אמורים היו לעבור עובדי כאל אולם לאחר שהוחלט שהחברה תימכר הם יעברו למקום אחר. הבניין הרביעי יוקדש רק לחדרי ישיבות עם לקוחות.

שינוי משמעותי שהתרחש בבניין החדש הוא המעבר לעבודה בחלל פתוח. כל העובדים, מדרג סמנכ"לים ומטה, עובדים בחלל פתוח, ובבניין יש חדרים סגורים לישיבות ולשיחות טלפון שצריכות להיעשות ללא הפרעה.

"לא נדל"ני": שינוי התרבות הארגונית

בדיסקונט מספרים כי המעבר היה פרויקט שלקח עשור. "בסוף 2015 שאלנו את עצמנו מה יטריד את העובד ב-2025", מספר אסף אלדר, ראש החטיבה הבנקאית בבנק, לשעבר מנכ"ל דיסקונט ליסינג ומי שהיה אמון על הפרויקט מראשיתו.

"יצאנו לדרך מהצד של שינוי תרבות ארגונית. זה לא נדל"ני מבחינתנו. חיפשנו שני דברים חשובים: האחד הוא תחבורה, בדגש על חניה ועל תחבורה ציבורית, חיפשנו מקום שתהיה בו צומת תחבורתית של נתיבי איילון, רכבת ישראל וכמה שיותר קווים של הרכבת הקלה. במתחם האלף יעברו בעתיד האדום, הירוק שמגיע מהרצליה והחום.

 פרויקט קמפוס דיסקונט בראשון לציון / צילום: איל תגר

"הדבר השני הוא חוויית העובד. רצינו קמפוס חדשני ומתקדם אבל עם תרבות ארגונית תומכת שינוי וצמיחה. החוויה של העובד בקמפוס שונה לחלוטין מהחוויה של עובד במגדל. זה לא מתחם עבודה קלאסי אלא משהו שמייצר חוויה.

"מתחם האלף, בניגוד לאזורי תעשייה אחרים, הוא אזור של עירוב שימושים ויהיו בו גם מגורים. היה לנו חשוב מאוד שכאשר העובד יוצא סוף היום הוא לא ייצא לאזור תעשייה אפלולי ונטוש, אלה למקום שאנשים מטיילים עם הילדים והכלב.

"תפיסת ההפעלה של הפרויקט היא השאלה איך אנחנו בתנועה: איך אני מגיע לעבודה, נכנס לעבודה, איך אני נע בתוך העבודה. יש מדרגות מזמינות. המדרגות באמת בשימוש - אפילו מסיבי. בשני מבנים יש מדרגות מסיביות ובשלישי זה פחות מורגש - ואכן ניתן לראות שאם זאת לא אטרקציה, זה פחות מושך את האנשים.

 אסף אלדר, סמנכ''ל וראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט / צילום: רמי זרנגר

"בהקשר של הסעדה עברנו למסעדות ולא חדרי אוכל. יש לנו שני ספקים, לצד החלבי חברת קרנף של מושיק רוט ולצד הבשרי את Sodexo של אביב משה.

"כשבונים פרויקט כזה ומסתכלים קדימה, ברור לכולנו שהיכולת שלי לגייס עובדים בעולמות הטכנולוגיה היא פחות טובה מהמתחרה הפינטקי או ההייטקי הקלאסי, ולכן אני צריך להתקרב אליו".

נוסף לחללי העבודה המשותפים יש בכל קומה קפיטריה וחדרי ישיבות בגדלים שונים, ובחוץ יש אמפי פתוח להתכנסויות והופעות.

 פרויקט קמפוס דיסקונט בראשון לציון / צילום: איל תגר

"יצרנו אפליקציה שדרכה אפשר לצרוך את השירותים של הקמפוס. זה כמו במיקרוסופט ובאמדוקס. בתוך האפליקציה יש היכולת לפתוח תקלות, להזמין אוכל, לקבוע ישיבות, להשתמש בטימס. הרעיון היה לעשות קפיצת מדרגה טכנולוגית".

"החזון שלנו כלל תכנון גמיש: הבנו שכל מה שהוא לא מודולרי ורפטטיבי מגביל את היכולת לשנות בעתיד. ולכן בנינו את הפרויקט כך שכל חדרי הישיבות הם מאלמנטים מתועשים ולא מגבס, ואפשר לפרק ולהרכיב אותם בעת הצורך. תשתיות החשמל והתקשורת לא יורדות מהתקרה וגם לא רצות בצמוד לחלונות".

איך היה להעביר את העובדים לחלל פתוח, בלי קירות ובלי דלתות?
אלדר: "הקורונה הייתה זרז להרבה שינויים. אבל באופן כללי, כל ניסיון להגדיר שרק 2% יקבלו חדרים תמיד יוצר אנטגוניזם. ביום שבו התקבלה בקבוצה החלטה שגם ההנהלה יושבת באופן ספייס, באותו כיסא וליד אותו שולחן כמו כל העובדים, וחברי ההנהלה עברו מחדר עם מזכירה בכניסה לשולחן בחוץ - הסתיים הדיון. דוגמה אישית זה מושג קטן כדי לתאר את המהפכה.

"נוסף לכך, עשינו הרבה עבודת היערכות ארגונית לקראת המעבר. הקמנו מינהלת מעבר שאחראית להטמעה. 2023 הייתה שנת המעבר והשנה נעשה סקרים ונראה.

"ללא ספק רמת החיכוך בין מנהלים לעובדים עלתה, ובעיני החיכוך הזה מוריד הרבה היררכיה ומשפר את רמת הדינמיקה הארגונית. מעט היו רוצים לחזור לעולם הישן.

 פרויקט קמפוס דיסקונט בראשון לציון / צילום: איל תגר

העובדים יוצאים מאזור ביקוש, אך מקבלים יותר

מתחם האלף הוא כרגע עדיין אתר בנייה רועש ומאובק, והמסחר שמתוכנן באזור עדיין לא נפתח, אך בחזית הדרומית של הקמפוס נבנה מתחם מסחרי שיהיה בו סופר, פארם ועוד. "המטרה היא בעצם לתת לעובד להביא משהו הביתה, מה שצריך", מספר אלדר.

"הבנייה עצמה לקחה 51 חודשים - ארבע שנים ורבעון, זמן מהיר ביותר לפרויקט בסדר גודל כזה. אבל כשקנינו את הקרקע ב־2016 הנחנו שב־2023 מצב התשתיות כבר יהיה מתקדם יותר. זה קריטי, כי זה היה חלק מהבשורה שלנו לעובדים. גם הגשר (שאמור לחבר את תחנת הרכבת למתחם האלף) עוד לא הושלם ובלעדיו פחות נעים ללכת ברחוב.

"אבל הפער לעומת המחירים בתל אביב מאפשר לתת לעובדים דברים נוספים, כי ברור שלא הייתי מבזבז כל כך הרבה שטח ציבורי בתל אביב, וזה עוד בלי לדבר על הארנונה. הפיצוי על היציאה מאזורי הביקוש, בא לידי ביטוי בתוספות שיש בקמפוס לרווחת העובדים".

בנייה ירוקה: "מחקרים מראים ששני דברים מעלים פריון: אור טבעי וצבע ירוק. השקענו פה במערכת אלומיניום וזכוכית מאוד ייחודית, דאבל סקין מלא, והיא אפשרה לנו להשתמש בזכוכית שקופה לחלוטין. האור שוטף את הקומה כי אין חדרים", אומר אלדר. "אחת ההשקעות הכי גדולות בבנייה היא חזית האלומיניום שמייצרת בידוד משמעותי, שמקטין את עלויות הקירור והחימום, אבל גם מייצר שקיפות. חוץ מזה יש כמובן תשתיות למי שבא באופניים, כמו מלתחות", הוא אומר.

הקמפוס בעל דירוג LEED GOLD, וכן קיבל דירוג בינלאומי (FITWELL) להסמכת סביבת העבודה במבנה בראיית אורח חיים בריא לעובדים בו.

משהו מיוחד: מסלול ריצה, ואוסף האמנות של הבנק שמוצג לעיני כול בפטיו שגובהו שמונה קומות. בגינה בחוץ עתיד להיות גן פסלים שיהיה פתוח לציבור.

"המטרה לא הייתה לחסוך אלא לעשות דברים נכון"

הקמפוס של אמדוקס בנוי בסוף אזור התעשייה של רעננה, בסמוך לכביש 4, ונשקף ממנו נוף פרדסים ושדות. הוא בנוי בתוך פארק ומורכב מארבעה בניינים שבכל אחד מהם פטיו גבוה שמכניס את האור פנימה. בין היתר יש בו מתחם נפרד לאירוח לקוחות ואנליסטים, וכן אודיטוריום עם 300 מקומות ישיבה, ושבע מסעדות.

 גלית פלח-סטניצקי, מנהלת תפעול אמדוקס ישראל ואירופה / צילום: תמרה ברסקי

הקמפוס נבנה אחרי עשר שנים של תכנון, והחברה עברה אליו מהבניין שבו ישבה בצומת כפר סבא במשך כ־20 שנה. המעבר היה כרוך בשינוי משמעותי לעובדים: אין יותר משרדים וחדרים, כולם - כולל המנהלים - יושבים בחללים פתוחים, "שכונות", ויש חדרי ישיבות שאפשר לנהל בהם שיחות בפרטיות.

 אמדוקס / צילום: יח''צ

בחברה מציינים כי ל־90% מהעובדים אין מקום ישיבה קבוע, והם מגיעים עם הלפטופ ומתחברים. יש במשרדים מקומות נוספים, פחות פורמליים, שאפשר לשבת לעבוד בהם, כמו ספסלים משותפים במטבח וכיסאות על הדשא.

"תוכנן ונבנה בהתאם לערכים שלנו"

"זהו הבניין היחיד של אמדוקס בעולם שהוא בבעלותנו", מספרת גלית פלח־סטניצקי, מנהלת תפעול אמדוקס ישראל ואירופה. "הוא תוכנן ונבנה בהתאם לערכים שלנו: שלא יהיה כבוי ומאופק מדי וגם לא מוגזם מדי. אנשי אמדוקס ובעיקר המנכ"ל הקודם אלי גלמן היו מעורבים לעומק בתכנון, בכל פרט. זה לא היה פרויקט של 'שגר ושכח'".

מבנה נוסף שיש לו כניסה נפרדת תוכנן למקרה שהחברה תצטרך להתרחב, ומושכר כרגע לרשת מיקסר. חלק נוסף יוצע בקרוב אף הוא להשכרה, שכן העבודה ההיברידית הותירה חלק מהשטחים פנויים. למעשה, ביום חמישי שבו אני מבקרת במשרד, הוא ריק ברובו.

 אמדוקס פארק / צילום: עיינה גיסר

איך היה להעביר את העובדים, וגם את עצמך בעצם, לישיבה משותפת?
פלח־סטניצקי: "היה אירוע לעובדים שבו הוצגו כל האופציות לישיבה, ולקחנו מהם פידבקים על דברים שהפריעו להם במשרדים הקודמים. הקפדנו על כך שכל הקומות ייראו אותו דבר כדי למנוע תחרות בין העובדים.

"למדנו מהניסיון. פעם המנהלים היו יושבים במעטפת ומרוויחים את האור ואת הנוף, והעובדים היו יושבים במרכז. היום אין משרדים למנהלים ויש אור יום למרכז הקומה בכל השעות. יש דאבל סקין כדי שלא יהיה חם או קר מדי ליד החלונות.

"רצינו שהעובדים לא ירגישו שלקחנו להם משהו. המטרה לא הייתה לחסוך אלא לעשות דברים נכון. אנשים פחדו מהרעש אבל הטון יורד אוטומטית כשיושבים יחד, והשקענו גם באוזניות טובות.

"תכננו לעשות את המעבר בפעם אחת, אבל בגלל הקורונה דברים התעכבו והחלטנו להתייחס לזה כאל הזדמנות: העברנו חלק מהעובדים ולמדנו מהניסיון שלהם. למשל, הגבהנו את המחיצות בחמישה סנטימטרים. בהתחלה גם עוד לא פתחנו את המסעדות אלא נתנו תן ביס, ואז ראינו שטוב מאוד שהחלטנו ללכת על הסעדה בפנים, ולא מסתובבים שליחים עם אוכל כל היום".

 אמדוקס פארק / צילום: עיינה גיסר

הריהוט של המשרדים הישנים נתרם לעמותות

בנייה ירוקה: הבניין בעל תקן LEED GOLD. החשמל נקנה מאנלייט וכולו מאנרגיות מתחדשות. הקמפוס החדש רוהט כולו מחדש ואת הרהיטים והמחשוב הישן תרמו לעמותות שונות.

תחבורה: המעבר לקמפוס החדש הרחיק את אמדוקס מתחנת הרכבת. רוב העובדים באים ברכב פרטי, והחברה הקימה מערך שאטלים שכולל איסוף והורדה בשעות הבוקר ואחר הצהריים מתחנת רכבת הרצליה דרך תחנת רכבת רעננה, וכן יש שאטלים מרחובות, נס ציונה, פתח תקווה, תל אביב, בני ברק-רמת גן, מודיעין. "טרם המלחמה כ־120 נסעו במערך וכיום אנו במגמת חזרה לשגרה", אומרים בחברה. "כרגע השירות משמש את עובדי החברה אך אנו פועלים למצוא שותפים למיזם של נסיעות שיתופיות".