אליאב פולק, שותף עמית Mckinsey ישראל, בכנס התשתיות של גלובס / צילום: שלומי יוסף
"המגמות בשוק הישראלי דומות לעולם אבל יותר קיצוניות, והסיבה הראשונה היא הצמיחה הדמוגרפית. כולנו מודעים לפער בין ישראל לעולם. 'ילדים זה שמחה', אבל זה מחייב השקעה מאסיבית בתשתיות על מנת לספק את אותה רמת שירות למשק", כך אמר אליאב פולק, שותף עמית במקינזי ישראל (Mckinsey) בכנס התשתיות של גלובס.
● כנס התשתיות | מנכ"ל משרד התחבורה בראיון ראשון: "חברה חדשה צריכה לנהל את המטרו"
● כנס התשתיות | יו"ר הרכבת: "רכבות מהירות יבטלו את מושג הפריפריה בישראל"
● כנס התשתיות | האוצר: נקדם את אגרות הגודש למרות התנגדות משרד התחבורה
פולק סקר את מצב התשתיות וההשקעה בהן בישראל ובעולם, וציין כי הפער בתשתיות פוגע משמעותית בפריון במשק הישראלי: "היקף ההשקעה בישראל רק כדי 'לדרוך במקום', מבחינת התשתיות, עומד על סדר גודל של 2־3% מהתוצר לנפש. במקביל, אנחנו משווים את מלאי ההון במשק לתוצר ואנחנו עומדים על סדר גודל של 350%־300% מהתוצר השנתי, וזאת לעומת כ־500%־600% במדינות אחרות".
לדבריו, המחסור החריף הוא בתשתיות תחבורה: "כשמסתכלים על מדינות ההשוואה, בגודל דומה וכלכלה דומה, גודש התחבורה גורם לאובדן של 2%־3% מהתוצר בישראל, לעומת 0.5%־1% בלבד במדינות אחרות.
"זה נובע בראש ובראשונה מהיעדר תשתיות מסילה, ומדברים גם על מהירות נמוכה בכבישים, ביחס לגודל האוכלוסייה וגם בהשוואה לתחבורה והתשתיות בעולם. אם נשווה ביחס לעולם, החשמל והמים פחות או יותר נותנים את התפוקה הנדרשת, אנחנו יכולים לזהות בצד התחבורה פערי תשתית ודיגיטל שילכו ויצמחו עם המעבר ל־AI, שידרוש יותר מרכזי דאטה. הפער בפריון בין ישראל למדינות העולם הוא משמעותי ומשפיע גם מבחינת איכות חיים, ענף התשתיות מסביר כ־30% ממנו".
למשוך שחקניות בינלאומיות
עוד הוא ציין כי ניתן לראות החזר השקעה של 40%־30% ברמה החברתית מההשקעה בתשתיות. "בשלוש השנים האחרונות מדינת ישראל משקיעה הרבה יותר בתשתיות ציבוריות, בבחינה האבסולוטית, אבל בגלל הצמיחה הדמוגרפית ההשקעה ביחס לתוצר דורכת במקום.
"אם היינו ב־2% תוצר בשנת 2005, אז אנחנו עומדים על אותם 2% תוצר. אנחנו במקינזי מעריכים שרק כדי לדרוך במקום, צריך השקעה של 2.5%־3% מהתוצר כבר כיום, ואם רוצים לסגור את הפער אנחנו צריכים להגיע עד כדי 5% מהתוצר עד 2035, שיחייב תקצוב משמעותי מהמדינה ומתן הזדמנויות למשקיעים להיכנס לכמה שיותר מגזרים".
פולק הוסיף ואמר שכניסת חברות בינלאומיות מתחום התשתיות לישראל משמשת כמנוף חשוב שיש לקדמו: "החברות הכי טובות באות לעבוד במדינת ישראל. הרבה מגיעות בעיקר סביב פרויקטים של הרכבת, אבל יש עוד שחקניות. "הדרך להביאן היא שפרויקטים כאן יקרו בקנה מידה גדול ולאורך זמן. צריך גם לוודא שיהיה יותר קל לבנות כאן. כולנו מודעים לקשיים הסטטוטוריים המסובכים שמייקרים ומעכבים פרויקטים, וצריך ללמוד לעשות את זה בצורה חלקה ויעילה. צריך לנצל את הנוכחות של החברות העולמיות כדי להעביר מהידע שלהן, והיכולת שלהן באמצעות עבודה בצוותים משותפים. כך הניסיון שנרכש בעולם בשנים האחרונות יגיע גם לתוך ישראל". בהקשר המקומי הוא אמר: "יש לישראל את היכולת לבצע את הפרויקטים האלה. נדרשות ידיים עובדות לרתכות ועבודות רטובות, ועד מהנדסי ביצוע".
יעדי האקלים יחייבו השקעה מאסיבית
לפי ההערכות של מקינזי, היקף ההשקעה בתשתיות ב־20 השנים הקרובות צפוי להיות גבוה לפחות ב־50% מזה שראינו ב־20 השנה האחרונות בכל העולם. "זאת, בשל הצורך לחדש את התשתיות שלא חודשו במדינות רבות במערב מאז שנות ה־40 וה־50, לצד הצורך לאפס את פליטות הפחמן במסגרת ההתמודדות עם משבר האקלים.
"אם נסתכל על היעדים שנקבעו במטרה לאפס את פליטות הפחמן עד 2050, שאפשר להתווכח אם הם ריאליים או לא, לפי הניתוח שלנו רק יעדים אלו מחייבים תוספת השקעה שנתית של 3.5 טריליון דולר בתשתיות ציבוריות ופרטיות, לצד חידוש תשתיות ישנות. נוסף לכך, ועל מנת לשרת את ההשקעה בתשתיות, בתקופת הקורונה נכנסו תמריצים רבים, שחלק נכבד מהם נועד להשקעה בתשתיות".
כמו כן הוא מוסיף, יש הערכת חסר להשקעה הנדרשת בתשתיות בכל העולם: "אנחנו מעריכים השקעת חסר של כ־400 מיליארד דולר בשנה בכל אחת מעשרים השנים האחרונות בהשקעה בתשתיות בעולם, ורק בארה"ב יש מחסור של 2 טריליון דולר בנכסי תשתית בין אם הם לא קיימים ובין אם הם קיימים ונדרש חידוש.
"כדי להתמודד עם המחסור הזה נכנסו חבילות תמריצים גדולות, השקעה של כטריליון דולר בתשתיות, וחצי טריליון דולר נוספים בהלוואות סובסידיות, באיחוד האירופי יש כ־350־300 מיליארד דולר.
"במקביל, אנחנו רואים זרימה גדולה של הון פרטי לשוק. בעיקר בתשתיות הדיגיטל והאנרגיה המתחדשת. אם מסתכלים על המשקיע המוסדי הוא בחשיפה של כ־5% לתשתיות בתיק המניות. זה אומר שבשנים האחרונות יש הרבה כסף שמחפש להיכנס לשוק הזה בהינתן התנאים הנכונים".
איך זה משליך על הצמיחה? פולק הסביר כי "בארה"ב ובמדינות כמו גרמניה ובריטניה, ובאיחוד האירופי רואים מגמה דומה. ההשקעה ב־2020 עמדה על סדר גודל של 900־800 מיליארד בשנה בארה"ב, אנחנו צופים שזה יגיע ב־2030 לטריליון וחצי דולר, וצמיחה משמעותית של 5% בשנה".
*** גילוי מלא: הכנס בחסות רכבת ישראל, אקרשטיין ואגד ובהשתתפות נמל אשדוד