גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה הפסיבית: שלטון חדש הגיע לוול סטריט והוא משנה את כל מה שידענו על השוק

כלל ידוע הוא לקנות מניות "זולות" ולמכור את ה"יקרות", אבל ניתוח של כלכלן ראשי במיטב מלמד כי הכסף הגדל והולך שמזרים הציבור לקרנות העוקבות אחר מדדי וול סטריט, מהווה כיום את רוב המסחר והופך את שוק המניות לריכוזי עד כדי סיכון לניפוח בועה ● "מנהל השקעות פסיבי חייב לקנות בכל מחיר אם הוא מקבל כסף להשקעה. אך במצב של ירידות בשוק הוא גם ימכור בכל מחיר"

הכסף הפסיבי משתלט על וול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock
הכסף הפסיבי משתלט על וול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

לפני 141 שנים החל עיתונאי צעיר בניו יורק בשם צ'ארלס דאו לפרסם מדי יום רשימה של מניות שנסחרו בבורסה של וול סטריט. היו אלה הצעדים הראשונים לקראת ייסודו של מדד המניות הוותיק בארה"ב - הדאו ג'ונס, שיתפרסם בהמשך. לקח יותר ממאה שנים עד שבשנות התשעים של המאה הקודמת החלו בוול סטריט לייצר מוצרי השקעה שעוקבים אחרי מדדי המניות הגדולים.

מכה לאפל: משרד המשפטים האמריקאי הגיש נגדה תביעה; המניה יורדת 
קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות 

מוצרי ההשקעה הללו נקראים קרנות סל (Exchange-Traded Funds - ETF) . מדובר במוצר סחיר, פסיבי, המחקה ביצועי מדד מסוים במטרה להשיג תשואה דומה ככל הניתן לזו שהוא מניב, באמצעות רכישת המניות הכלולות בו לפי משקלן היחסי.

בהתחלה נתפסו קרנות הסל כמוצר השקעות משלים ואפילו אזוטרי, אך נכון להיום הן תופסות חלק כה מרכזי בשוקי המניות בוול סטריט (גם בישראל), עד שיש מי שטוען שמדובר באיום על הדרך שבה מתומחרות כיום השקעות, עד כדי ניפוח בועה עצומה שעלול לקרוס בשל אלמנט ה"עדר" בשוקי המניות.

"כל מי שלמד כלכלה מכיר את המושג 'שוק משוכלל', שפירושו שכל מידע רלוונטי מגולם במחיר מניה", אומר הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי. "במציאות, השוק המשוכלל הזה מתממש באמצעות משקיעים שנמצאים בחיפוש מתמיד אחרי המניות שהמחיר שלהן זול או יקר מדי ביחס לערך הכלכלי של החברה. כתוצאה מקניות של מניות זולות ומכירה של יקרות המחיר מתכנס לשווי הכלכלי".

והמודל הזה משתנה כעת?
זבז'ינסקי: "כל הרעיון של 'שוק משוכלל' היה נכון עד לפני כמה שנים. בראיון שנתן לאחרונה המשקיע המפורסם דיוויד אינהורן (David Einhorn), הבעלים של קרן הגידור גרינלייט קפיטל, הוא טען שהשיטה של מחקר לגילוי מניות זולות מדי או יקרות מדי - שהביאה לקרן שלו רווחים גבוהים לאורך השנים - הפסיקה לעבוד בתקופה האחרונה. הוא הבחין שמחירי המניות הזולות לא עלו בעוד שמחירי המניות היקרות לא ירדו. משהו שפעם עבד בשוק השתבש.

"אחרי שחקר את העניין לעומק הוא הגיע למסקנה שההשקעות הפסיביות באמצעות מכשירי השקעה כמו קרנות סל גרמו לשינוי יסודי במבנה של שוק ההון. או במילים של אינהורן עצמו: השווקים 'שבורים מיסודם' (Fundamentally Broke)".

מה הבעיה שנוצרה?
"הבעיה היא שהשקעה פסיבית בהגדרה לא אמורה להשפיע על מחירי המניות, אלא רק 'לרכוב' על מדד המניות".

לדברי זבז'ינסקי, הרעיון המקורי של מוצרי ההשקעה הפסיביים הוא לאפשר ל'גברת כהן מחדרה' לתת הוראה פשוטה בבנק ו"לקנות" את מדד הנאסד"ק לדוגמה בסכום כספי קטן.

 

אלא שזה היה נכון לטענתו כל עוד מוצרי ההשקעה הפסיביים היו חלק זניח משוק ההון, וכעת המצב משתנה. "בפועל כיום, הכסף הפסיבי משפיע על המחירים. כשמשקיע קונה תעודת סל, מנהלי התעודה קונים מניות. ככל שמניות החברה שוות יותר ומשקלה במדד גבוה יותר - הם קונים יותר מניות שלה. זה קורה יום יום".

המניות הגדולות שוות פי 400 מהקטנות

זבז'ינסקי ממיטב מציג נתונים אודות הזרימה המסיבית של כספים לקרנות הפסיביות, מתוך מידע שמפרסם הבנק הפדרלי בארה"ב (הפד), לפיו בשנת 2023 נרכשו מניות בוול סטריט בסכום של 400 מיליארד דולר (נטו), באמצעות קרנות סל (ETF). משקיעים אחרים, כמו מנהלי תיקים או קרנות נאמנות מסורתיות (Mutual Funds) מכרו מניות בסכום דומה של 380 מיליארד דולר (נטו).

מדובר בשנה, נזכיר, שבה עלו מדדי המניות המובילים של וול סטריט בשיעורים דו־ספרתיים: S&P 500 עלה ב־24% ומדד הנאסד"ק טיפס ב־49%. מתחילת 2024 מגמת העליות נמשכת ביתר עוצמה.

זו מגמה שהתגברה בעשור האחרון. לפי זבז'ינסקי בעשר השנים האחרונות רכשו המשקיעים מניות באמצעות קרנות סל בהיקף של 3 טריליון דולר (נטו), בזמן שהמשקיעים 'האחרים' מכרו מניות ב־800 מיליארד דולר (נטו). הוא מעריך שרבים מהשחקנים שמוכרים מניות לא יוצאים מהשוק, אלא קונים במקומן קרנות סל: "הם פשוט עוברים מניהול אקטיבי על ידי החזקה ישירה של המניות או דרך מנהלי השקעות וקרנות נאמנות אקטיביות, לניהול פסיבי באמצעות קרנות סל".

איך נוצר העיוות בשוק מההשקעות הפסיביות?
"לכאורה המניות הגדולות הן מאוד נזילות ויכולות לספוג ביקושים גדולים מבלי שמחירן יושפע, יותר מאשר המניות הקטנות שמקבלות פחות ביקושים. בפועל, זה לא בדיוק נכון. שווי השוק של חמש החברות הגדולות ב־S&P 500 גבוה כמעט פי 400 מחמש המניות הקטנות ביותר במדד. ולכן הן גם מקבלות ביקושים של פי 400 מכספי ההשקעה של קרנות הסל מאשר הקטנות. מאידך, מחזורי המסחר של המניות הענקיות גדולים בממוצע רק פי 100 מאשר אצל המניות הקטנות.

"לכן הכסף שזורם מקרנות הסל ומושקע במניות הגדולות, משפיע יותר על המחיר שלהן מאשר הכסף שמושקע במניות הקטנות. עובדה זו 'מעיפה' את מחירי הגדולות עוד יותר מעלה ומרחיקה אותן מהמניות הקטנות. כך נוצרת התופעה של 'שבע המופלאות' (אפל, מיקרוסופט, גוגל, אנבידיה, טסלה, מטא (פייסבוק) ואמזון) - ענקיות הטכנולוגיה שמתרחקות משאר המניות במדד S&P500".

כך לטענת זבז'ינסקי, "שיטת הקצאת ההשקעות של משקיעים פסיביים היא 'טיפשה' - שים הכי הרבה כסף בחברות היקרות ביותר".

איך זה עלול להשפיע על השוק?
"כששוק המניות נשלט בחלקו הגדול על ידי הכסף הפסיבי, ההתנהגות שלו משתנה. במקום שמחירי המניות יתכנסו אל שוויה הכלכלי של חברה, המניות היקרות מתרחקות ממנו. בעולם 'הישן' מנהלים אקטיביים היו מוכרים את המניות היקרות, אך מי יעז היום לעשות 'שורט' על גוגל או מיקרוסופט? זאת כמעט הדרך הבטוחה להפסיד כסף".

"השוק הופך לריכוזי יותר ותנודתי יותר"

במצב שנוצר, אומר זבז'ינסקי, "למנהלים אקטיביים כמעט אין סיכוי להכות את השוק. בהתחשב בעובדה שדמי הניהול שלהם גם יקרים יותר, הם מפסידים לקוחות שעוברים למוצרים פסיביים ונאלצים לסגור את העסק. דיוויד אינהורן אמר בהקשר זה שכיום המניות הזולות לעיתים נשארות זולות למרות ההצלחות העסקיות. כדי שהמניה תעלה צריך שעוד משקיעים שחוקרים את המניות יגלו אותה, אך יש פחות ופחות משקיעים כאלה, והמניות נותרות זולות".

מה יקרה לשוק בשליטת קרנות סל?
"שוק כזה שנמצא בשליטה של כסף פסיבי יהיה יקר יותר, כי הוא 'ינפח' מאוד את המניות הגדולות. להבדיל ממנהל השקעות אקטיבי, שיכול להחזיק יותר מזומן אם השוק יקר מאוד, הפסיבי חייב לקנות תמיד בכל מחיר ברגע שקיבל כסף להשקעה. אבל צריכים לזכור שבמצב של פדיונות בירידות בשווקים, הוא גם ימכור בכל מחיר.

"השוק הופך לריכוזי יותר ותנודתי יותר. רוב העליות מתרכזות בכמה מניות גדולות, ולמניות הקטנות אין כמעט סיכוי לנצח את הגדולות כשהשוק עולה. לראיה, מדדי המניות הקטנות בארה"ב הרבה יותר זולים היום מהממוצע של הערכות שווי היסטוריות שלהן, כאשר ההערכות של מדדי המניות הגדולות דווקא גבוהות משמעותית מהממוצע ההיסטורי. אי אפשר להסביר את זה בהבדלים בין רווחיות החברות, בהשפעות מאקרו כלכליות או בסיבות כלכליות אחרות", טוען זבז'ינסקי.

לצד זאת הוא מדגיש כי "בעולם הפסיבי המניות הגדולות יהיו תמיד מנצחות בעליות, אך הן יפסידו כשהשוק יירד, כי הן יקבלו את פקודות מכירה הגדולות ביותר כשהמשקיעים יברחו מהשוק. בירידות בשוק המניות בשנת 2022 מניות הטכנולוגיה הגדולות הובילו את המגמה. ההסבר המקובל היה שזה בגלל שהן מושפעות יותר מעליית הריבית. זאת לא הסיבה, אלא בריחת משקיעים מהאפיקים הפסיביים, שפגעה יותר חזק במניות הגדולות".

זבז'ינסקי מתריע לסיכום כי ההשתלטות של הכסף הפסיבי על שוק המניות, כרגע בארה"ב, פוגעת בייעוד המרכזי שלו: "אותו ייעוד הוא הקצאה יעילה של מקורות ההשקעה. הכסף הפסיבי מוביל להקצאת כספים שמתבצעת על פי הכלל שהגדול מקבל יותר, וכך הנפקות של חברות חדשות זוכות לעניין מועט, כל עוד הן לא נכנסות למדדי המניות ומושכות כסף פסיבי".

"הדרך הטובה היא להשקיע 'כמו השוק'"

הדומיננטיות של המוצרים הפסיביים הולכת וגוברת גם בשוק ההון הישראלי, אך בשיעורים שעדיין רחוקים מזה האמריקאי. לפי נתוני חברת מוצרי המדדים איישרס של ענקית ההשקעות האמריקאית בלקרוק, בארה"ב עמד בסיכום שנת 2023 שווי שוק המניות על 42.8 טריליון דולר, כאשר שווי מוצרי המדדים עמד על 6.4 טריליון דולר, כלומר כ־15% מהשוק.

לפי נתוני הבורסה בת"א, מסתכם היקף מוצרי ההשקעה הפסיביים על מדדי המניות המקומיים בכ־55 מיליארד שקל - שיעור של כ־6% משווי כלל שוק המניות. יניב פגוט, סמנכ''ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, מציין כי בארץ ההשפעה של המדדים הפסיביים על השוק עצמו לא חזקה כמו בארה"ב. "בוול סטריט הזרימה של הכסף מהאפיקים הפסיביים עלתה בצורה חדה בשנים האחרונות, עד שנוצר חשש 'לתמחור יתר' של המניות", הוא אומר. "חשש נוסף הוא לפדיונות כבדים בתקופות של משברים, שיובילו את המניות לירידות חזקות". עם זאת פגוט מדגיש כי למוצרים אלה יש גם יתרונות, "בעיקר במחיר שלהם (עלות דמי הניהול, ח"ש) ובדרך שהם מייצגים עבור המשקיע את הכלכלה".

אפקט הבועה שמייצרים מוצרי המדדים בארה"ב מתבטא לדעת פגוט בתמחור של המניות. "אנחנו רואים תמחורים שלא ראינו בעבר: המניות ב־S&P 500 נסחרות במכפיל רווח עתידי של 20.6, למול ממוצע של 17.7 בעשר השנים האחרונות, ובסקטור הטכנולוגיה המכפיל כיום הוא 28.5 - יקר ב־40% ביחס לעשור האחרון".

אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל קסם קרנות, היה מחלוצי תחום קרנות הסל בישראל, וגם היום מהווה שחקן מרכזי בשוק זה. לדבריו, לפחות בשוק המקומי מוצרי הסל אינם גורמים לעיוות מחירים. "אנו רואים שקרנות בניהול אקטיבי, לאורך השנים, עדיין מצליחות יפה ביחס למדדי הבסיס שאותם הן מנסות לעקוף. ההצלחה של הקרנות האקטיביות מלמדת שיש ערך למחקר וביצוע ההשקעות על בסיסו", הוא אומר.

עם זאת חדד מסכים שהיקפי הפ עילות העצומים של המוצרים הפסיביים בארה"ב משליכים על השוק שם: "בוול סטריט, לנוכח היקפי הפעילות האלה למשקיע הבודד, חכם ככל שיהיה, אין דרך לנצח את זה. יש הבדל בין אנליסט שמסקר מניה בבורסה בתל אביב עם מחזור מסחר יומי של 20 מיליון שקל, לבין אנליסט שמסקר מניה שהמחזור היומי הממוצע שלה הוא 30 מיליארד דולר. במקרה כזה אין ערך מוסף למחקר, ואז הדרך הטובה היא להשקיע 'כמו השוק'".

אז בארה"ב נוצר עיוות בתמחור?
חדד: "לא, כי בסופו של דבר אם 5% ממדד מסוים תופסת מניית גוגל, אז זה שוק המניות. ואם גוגל תעלה או תרד, זה מה שהשוק יקבע. מניית אנבידיה למשל (שעלתה ב־1,914% בחמש השנים האחרונות, כשמדד הנאסד"ק עלה 111% באותו פרק זמן, ח"ש) - מה שהעלה אותה בצורה חריגה לא היו קרנות הסל, אלא מהפכת ה־AI שהיא מובילה.

"ובכלל, חלק משבע המופלאות קצת נחלשו לאחרונה, בזמן שאחרות מתחזקות". כלומר חדד ממחיש כי בסוף השוק כן מתגמל את המניות המצליחות והגרועות באופן פרטני.

עוד כתבות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב