גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העולם במשבר והשווקים עולים? הכלכלן הבכיר שנותן פתרון לתעלומה

פרופ' ליאו ליידרמן נחשב לאחד מכלכלני המאקרו הבכירים בארץ, ומכיר היטב את התופעה של עליית הבורסות דווקא כשמדינות נכנסות למשברים: "אין בהכרח סתירה. תפקידם של שווקים הוא להביט קדימה, במיוחד בתקופות משבר או מיתון" ● כדוגמה הוא מביא את המשקיע וורן באפט, שנוהג לרכוש מניות במיתון ולמכור כשמגיעה גאות, אבל מוסיף: "ייתכן שחלק מסוים מהחברות מתומחרות בצורה בועתית" ● ומה הכי מדאיג אותו ביחס לישראל? ● החידה הכלכלית, פרויקט מיוחד

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי
פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

רק לפני שנה וחצי זה נראה היה אחרת. האינפלציה העולמית הרימה ראש לאחר תקופת הקורונה, והבנקים המרכזיים בעולם, ובישראל בפרט, העלו בחדות את הריבית. עוד "בועה התפוצצה", והבורסות הגיבו בהתאם. המדדים המובילים צנחו ב-20% ויותר והפסימיות שלטה.

פרויקט מיוחד | יבשת במשבר, בורסות בשיא: אלו הסיבות לגאות בשוקי המניות האירופים
פרויקט מיוחד | הצמיחה מתכווצת והאיומים מתעצמים, אז איך זה שבורסות העולם טסות למעלה?

כשמסתכלים כיום על הבורסה האמריקאית, נראה כאילו מעולם לא היה משבר. הנאסד"ק וה-S&P 500 בשיא כל הזמנים, וטרנד הבינה המלאכותית מסעיר את השווקים. גם בורסות אירופה לא נותרו מחוץ לחגיגה, ואפילו ביפן רואים מספרים שלא הכירו מאז סוף שנות ה-80.

ובישראל? גם אצלנו, למרות המלחמה, הגירעון התופח והעובדה שחברת מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של המדינה לראשונה בהיסטוריה, הבורסה השנה צבועה ירוק. מדד ת"א 90, המשקף את חברות השורה השנייה בבורסה, מציג מאז ינואר ביצועים דומים לאלו של הנאסד"ק, עם תשואה של כ-11% בתוך פחות משלושה חודשים. זאת, דווקא לאחר שבשנה שעברה, עוד הרבה לפני המלחמה, הציג שוק ההון המקומי תשואת חסר.

לפני כשלושה שבועות, הכותרת הראשית על שער "גלובס" הייתה "השקל בשיא של 9 חודשים, הבורסה עלתה 8% מאז הורדת הדירוג". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שיתף את התמונה ברשתות והוסיף, "כלכלת ישראל איתנה ובעז"ה תמשיך להתחזק".

עד כמה בכלל ביצועי הבורסה משקפים את עוצמתה של המדינה? זה כבר יותר מורכב. יפן לדוגמה נכנסה רק לאחרונה למיתון. גם בגרמניה ובבריטניה נתוני הצמיחה לא מזהירים. לפרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, ומרצה בכיר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, יש תשובה.

הדוגמה של גרמניה ויפן

"שתי דוגמאות אקטואליות הן גרמניה ויפן", מסביר פרופ' ליידרמן. "על פי מרבית המדדים גרמניה נמצאת במיתון, בין היתר בהשפעת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. חרף זאת, מדד המניות העיקרי, דאקס 40, הגיע בימים אלה לשיא של כל הזמנים. גם כלכלת יפן מאופיינת בדשדוש רב-שנתי ובמיתון כעת, ומדד ניקיי 225 עלה בהתמדה מיוני 2012 עד היום. למעשה, רק לאחרונה מדד זה חזר לרמת השיא של נובמבר 1989 (כ-40 אלף נקודות), רמה ששררה לפני כניסת יפן למשבר כלכלי ופיננסי עמוק ממושך מאוד".

מבחינת התיאוריה והפרקטיקה, האם יש סתירה פנימית בפערים?
"אין בהכרח סתירה. ראשית, תפקידם של שווקים פיננסיים ושוקי מניות בפרט הוא להביט קדימה, ולתמחר כיום לא את ההווה, אלא את הערך המהוון הצפוי של זרמי הרווחים (דיבידנדים ורווחי הון) על פני 5, 10, ויתר השנים הבאות.

"שנית, מחקרים מצביעים על כך שאומנם בתחילת מיתון, ואף לפניו, מדדי המניות נוטים לרדת, אך מבחינת המשקיעים, ייתכן שכעבור זמן ירידות אלה יוצרות הזדמנויות לרווחים עתידיים. מכיוון שבדרך כלל מיתון הוא מצב זמני, הרי שההתאוששות בשוק המניות מתחילה זמן רב לפני סיום המיתון.

"סיכם זאת המשקיע האגדי וורן באפט, באומרו כי הוא באופן טיפוסי רוכש מניות במצב של האטה או מיתון, ומוכר אותן כאשר מגיעה הגאות הכלכלית".

אתה נותן הרבה קרדיט למשקיעים, הם עד כדי כך רציונליים?
"קיימת ספרות כלכלית ענפה לגבי שאלתך והוענקו מספר פרסי נובל לכלכלנים שחקרו את הנושא, כאשר הבולט בהם הוא פרופ' רוברט שילר מאוניברסיטת ייל בארה"ב, שקיבל פרס נובל ב-2013. באמצעות המודלים שלו, שילר ידע לחזות מראש את משבר הדוט.קום של שנת 2000, ואת משבר משכנתאות הסאב-פריים.

"בהקשר שלנו כאן, אדגיש שתי מסקנות חשובות של שילר. ראשית, השווקים הפיננסיים הם בדרך כלל הרבה יותר תנודתיים מנתוני הכלכלה הריאלית, המיוצגת למשל על ידי נתוני התוצר והתעסוקה. בעיקר כיום, עם טכנולוגיה מתקדמת ומודרנית של מסחר אלקטרוני ודיגיטלי, השווקים הפיננסיים מגיבים במהירות רבה לכל ידיעה או נתון שנראים רלוונטיים.

"מאידך, הייצור, התעסוקה ומדדים ריאליים אחרים מגיבים לאט יחסית. על פי רוב, לוקח זמן עד שפירמות מחליטות להגדיל את התעסוקה והייצור, וכך גם היישום של החלטות אלה.

"שנית, ניתן בהחלט לזהות אפיזודות שונות וחשובות שבהן מדדי המניות הושפעו בעיקר על ידי גורמים פסיכולוגיים ורגשיים, התנהגות עדר, אופנות וכדומה. חלק מאפיזודות אלה אופיינו ביצירת בועות במחירי המניות, כלומר מצב שבו מחיר המניות לא בדיוק משקף את הערך הנוכחי הסביר של הרווחים הצפויים בעתיד".

"הריבית משפיעה מאוד"

אנחנו מדברים רק על צפי לרווחים עתידיים, או שיש עוד גורמים שאחראים לשבירת השיאים בשווקים?
"אין ספק ששינויים בריבית משפיעים מאוד על תמחור הנכסים בשווקים. חלק מהבועות בשווקים בעשורים האחרונים נבעו במידה רבה מהפחתות ריבית חדות על ידי בנקים מרכזיים, הפחתות שהפכו את ההשקעה במניות לכדאית יותר. וההיפך, אפיזודות רבות של קריסה במחירי המניות שיקפו את תגובות השוק להעלאה חדה בריבית".

כלומר, לדעתך, חלק מהתנודתיות ומהגלים של גאות ושפל בשווקים משקפים תנודתיות של הבנקים המרכזיים?
"בהחלט. ברור שבתקופה כגון משבר הקורונה מתבקשות הפחתות בריבית על מנת לתמוך בכלכלה, ובתקופות של התחממות יתר של הכלכלה רצוי שבנקים מרכזיים יפעילו מדיניות מרסנת.

"עם זאת, אני סבור שהבנק הפדרלי, וגם האירופי, פעלו בתנודתיות יתר. כשהפחיתו את הריבית, ניתן היה לעשות זאת במינונים נמוכים מאלה שהיו בפועל, וכנ"ל כאשר העלו את הריבית. בשורה התחתונה, מדיניות הריבית הייתה בחלקה מייצבת, אולם בחלקה הייתה גם בלתי מייצבת עבור השווקים הפיננסיים".

"ייתכן תיקון במדדים"

וול סטריט לא עוצרת, ויו"ר הפד הודיע שהתוכנית להורדת הריבית שלוש פעמים בהמשך השנה עומדת בעינה. האם לדעתך אנחנו בתוך בועה שתיגמר בתיקון כלפי מטה?
"חלק מהמדדים, כגון S&P 500 ונאסד"ק, קרובים לשבור או שברו שיאים היסטוריים, וההיסטוריה מלמדת שבמצבים כאלה ייתכן תיקון במדדים מסיבות טכניות, כולל מימוש רווחים. גם במצב הנוכחי קיים הסיכון לתיקון מהסוג הזה. עם זאת, קיימת אי-ודאות ותנודתיות, ולא ניתן לתזמן את העיתוי והעוצמה של תיקוני מחירים, אם בכלל יהיו כאלה.

"מה ששונה הפעם הוא שריביות הבנקים המרכזיים לא צפויות לעלות אלא לרדת. על כן, המצב שבו העלאה חדה בריבית היא הטריגר לתיקון או משבר בשוק המניות לא תקף הפעם. ברמת המאקרו, חשוב לציין שסוף סוף הריבית חזרה לרמה הנחשבת לנורמלית. במצב זה ניתן לתכנן על ריביות נומינליות של כ-4%-4.5% לשנה, על אינפלציה של כ-2.5% לשנה ועל ריבית ריאלית של כ-2%".

ליידרמן מזכיר שאומנם הפד מאותת על תוכנית להוריד את הריבית שלוש פעמים השנה, אך התחזית המקורית בשוק הייתה אופטימית הרבה יותר, וציינה כשש הפחתות בריבית. בינתיים, השווקים התיישרו עם תחזית הפד ואף לא התרגשו מהשינוי.

"המדדים כמעט ולא נפגעו מירידה משש הפחתות ריבית הפד הצפויות השנה למקסימום שלוש הפחתות צפויות. במקביל, חשוב לציין את מהפכת ה-AI העוברת על העולם כולו, השפעתה על מניות הטכנולוגיה ואחרות, והעלייה ברווחיות הצפויה ובפריון הייצור בארה"ב.

"קשה מאוד לקבוע מה הוא תמחור 'נכון' של חברה שצפויה לייצר תועלות רבות לאזרחי העולם, תוך יישום טכנולוגיות חדשניות. ובכל זאת, למרות כל אלה, לא ניתן לפסול את האפשרות שגם אם אין בועה בשוק בכללותו, ייתכן שחלק מסוים מהחברות מתומחרות בצורה בועתית".

איזה טיפ אתה יכול לתת?
"הפתעות שליליות, המכונות 'ברבורים שחורים' תמיד יכולות להגיע, ולכן הגישה המומלצת היא של פיזור תיק הנכסים ובקרה על הסיכונים. בין גורמי הסיכון הגלובליים בולטים האפשרות של מדיניות קיצונית מצד טראמפ, אם ייבחר, והסלמה במתחים הגיאופוליטיים".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; מדד הביטחוניות נופל במעל 3%, מניית הבורסה קופצת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיון נואש לשפר את המכירות שלהם

"הנפט יזנק ב-80%": תרחיש האימים במקרה של הסלמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה - והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים