גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ
קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

 

 

 

אירועי שבעה באוקטובר הדגישו את מקומן של נשים בהוויה שלנו. מצד אחד, המתקפה המזוויעה של החמאס שכוונה באופן שיטתי ומתוכנן נגד נשים, על מנת להעצים את ממדי האימה ולשמש אמצעי כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית. המחבלים פעלו בדפוסים של אלימות מגדרית קשה וקיצונית בזירות השונות כלפי נשים, ילדים וגברים. 91 נשים וילדות נחטפו לעזה ו־343 נשים וילדות נרצחו. מתוך הדו"ח שפורסם על ידי הנציגה המיוחדת למזכ"ל האום לאלימות מינית בסכסוך ישנן אינדיקציות ברורות לכך שאלימות מינית התרחשה במסגרת המתקפה וישנן ראיות ברורות ומשכנעות שהחטופות והחטופים עוברים אלימות מינית בשבי. עמית סוסנה - שהשבוע חשפה באומץ את הסיפור שלה - היא אחת מהן.

מצד שני, לכל אורך המלחמה נראתה השתתפות גבוהה משמעותית ומקצועית של נשים בהגנה אקטיבית על תושבי המדינה, ביניהן לוחמות, שוטרות, תצפיתניות, חברות כיתות כוננות, מתנדבות זק"א, רופאות, חובשות קרביות ועוד שלל תפקידים שבאמת קצרה היריעה מלפרוט כאן את כולם.

וכמובן, נשים לא נלחמו רק בחזית, אלא גם בעורף. המלחמה הפכה את הנשים לפגיעות יותר - וחשפה אותן לסיכונים מוגברים של אלימות במשפחה, קשיים כלכליים ואתגרים תעסוקתיים. ממדי התופעות הללו מעידים שמדובר ללא ספק בבעיה לאומית. אז מה אפשר לעשות כדי לפתור אותה?

לדוח המלא לחצו כאן 

המצוקות מזמן הקורונה

קודם כל, כדאי ללמוד מהניסיון. אך לא מזמן עברנו מצב חירום שאילץ אותנו להתמודד עם בעיות דומות. ב־2020 פרץ משבר הקורונה בישראל - שאומנם השפיע על כל קבוצות האוכלוסייה, אולם ההשלכות על כל קבוצה היו שונות.

בתקופת הקורונה צפו הקשיים העיקריים איתם נאלצו הנשים להתמודד - שמטבע הדברים כולם קשורים זה בזה: פגיעה בביטחון האישי, מצוקות נפשיות וקשיים כלכליים.

 

הפגיעה בביטחון האישי המובהקת ביותר הייתה האלימות בתוך המשפחה - ובפרט האלימות כלפי נשים שנוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ. הביטחון האישי של נשים הושפע מהשלכות הקורונה והצעדים שנקטה המדינה להתמודד עימה, בין השאר בשל הפגיעה הכלכלית, סגירת המסגרות החינוכיות וההסתגרות בבתים. מנתוני המשטרה עולה כי חלה עלייה של כ־20% במספר התיקים שנפתחו מדי חודש באשר לעבירות של אלימות במשפחה ושיעור התיקים על עבירות מין בנשים עלה באופן דומה. ממשרד הרווחה נמסר על עלייה משמעותית בפניות למוקד 118 בשל אלימות נגד נשים במערכת זוגית וכי חלה עליה של 30% במספר הפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה.

ובהתאם, המצוקה הנפשית בקרב הנשים הייתה משמעותית. סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כמו גם סקרים במדינות נוספות בעולם, הראו כי יותר נשים דיווחו על תחושת בדידות, לחץ, חרדה ונטייה לדיכאון. עדות נוספת לכך היא שיותר נשים פנו למוקד ייעודי לתמיכה נפשית (שהקים משרד הבריאות) מאשר גברים.

גם בפן הכלכלי־תעסוקתי נראתה השפעה יתרה על נשים בתקופת הקורונה. ההגבלות שהוטלו על המשק בניסיון לבלום את התפשטות המגפה הביאו לפיטורים ולהוצאה לחל"ת של מאות אלפי עובדים ועובדות. על פי נתוני המוסד לביטוח הלאומי, נשים פוטרו או הוצאו לחל"ת בשיעור גבוה יותר מגברים, הן בגל הפיטורים הראשון (מרץ־אפריל 2020) והן בגל השני (ספטמבר 2020), באופן התואם את המגמה במדינות האיחוד האירופי. כמו כן, נרשמה עלייה משמעותית של פי שישה בבקשה להיתרים לפיטורים או צמצום משרה של עובדות בהריון, אחרי לידה או בטיפולי פוריות.

ובמיוחד על רקע הקושי האדיר של קבוצה כל כך משמעותית באוכלוסייה, הנשים בלטו בהיעדרן הנשים בקרב גופי קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות. צוות החירום שהקימה הממשלה להתמודד עם האתגרים הרבים, כלל 29 גברים ורק 2 נשים. "קבינט הקורונה" המצומצם כלל שרים גברים בלבד. לאחר פניית ארגוני נשים לראש המל"ל, הוקם צוות נוסף בראשות ד"ר ניצה קסיר שכלל מומחיות רבות, וביצוע בדיקה מעמיקה על ההשלכות של היעדר נשים ממוקדי קבלת ההחלטות בחירום.

הבדיקה הושלמה ב־2022 לאחר שנתיים של עבודה - וזו הדגישה את החשיבות של גיוון וייצוג מגדרי. כצפוי, לפי ממצאי הצוות, היעדר ייצוג נשי מספק בגופים המכריעים הוביל לקבלת החלטות ללא התחשבות בצרכים והשלכות הייחודיות על נשים. בנוסף, הדו"ח הצביע על כך שאיסוף נתונים לא מתייחס לשאלות מגדריות, כך שלא נבחנות ההשפעות על גברים ונשים בנפרד. מסקנה מרכזית היא שבמהלך משבר הקורונה היה פער עצום בהשלכות המגפה על נשים לעומת גברים בהיבטים כלכליים, מקצועיים, פיזיים ונפשיים וכתוצאה מכך - פגיעה בחוסן הלאומי בכללותו.

בעקבות הדו"ח פורסמה החלטת ממשלה 1845 בספטמבר 2022 - "הטמעת חשיבה מגדרית בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות במצבי חירום". לפי ההחלטה מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי וראש רשות חירום לאומי (רח"ל) במשרד הביטחון צריכים לבחון את המלצות דו"ח המל"ל ולהגיש תכנית יישומית לביצוע ההמלצות. המל"ל עצמו התחייב להטמיע התייחסות להשלכות מגדריות בהערכות המצב השנתיות שלו.

המלצות נוספות שניתנו הן המלצות לקבוע בחוק שיעור ייצוג נשים מינימלי של 33% בקבינטים המוקמים במצבי חירום, לרכז דוח נתונים שנתי על השפעות מצבי חירום על אוכלוסיות נשים לפי מגזרים, לצרף את מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה כמשתתפת קבועה בישיבות קבינט החירום.

קל לראות שהרבה מהבעיות ומהפתרונות שעלו אז, רלוונטיים מאוד להיום. האם הממשלה אכן למדה מהניסיון?

האלימות במשפחה גואה

מאז תחילת המלחמה, נרצחו לא פחות מ־18 נשים על רקע אלימות במשפחה - עלייה דרמטית של 80% מהתקופה המקבילה אשתקד. מחקרים בארץ ובעולם מראים כי אירועים טראומתיים ומצבי חירום מהווים גורם סיכון ממשי לעלייה במקרי אלימות או להסלמה בחומרת האלימות הקיימת, כפי שהיה ניתן לראות בבירור גם בתקופת הקורונה כמפורט מעלה.

זה מתקשר לסוגיה שמאז תחילת המלחמה עלתה לסדר היום הציבורי: הזמינות לכלי נשק. מאז תחילת המלחמה, עם הגיוס המוגבר לצבא והעלייה הדרמטית בבקשות לקבלת רישיונות נשק אזרחיים, יחד עם ההקלות הגורפות שניתנו, עולה באופן ניכר ההערכה לסיכון חייהן של נשים מאלימות ורצח באמצעות נשק.

נתוני משרד הרווחה מחזקים חששות אלה, אם כי צריך לבחון אותם היטב כדי שלא לקב לרושם מוטעה. על פי הנתונים, בחודש הראשון למלחמה חלה ירידה של כמעט 30% במספר הפניות בנושא אלימות כנגד נשים. האם זה אומר שאין קשר כאשר בין זמינות הנשק לאלימות במשפחה?

למעשה, הערכת הגורמים המקצועיים היא אחרת: לדבריהם, ההסבר לירידה בפניות הוא חשש של נשים מאוימות לביצוע מהלכים משמעותיים בזמן מלחמה, פגיעה בתחושת הביטחון ואי ודאות כלכלית. על כן מעריכים במשרד שלאחר המלחמה צפוי זינוק במספר הנשים שיפונו למקלט עם ילדיהן ולכן דאגו להגדיל את מספר החדרים הפנויים לקליטתן.

הערכה לעלייה בסיכון לביטחונן של נשים מקבלת אישושים נוספים. כחלק מהליך קבלת רישיון נשק, למשרד הרווחה מועברות בקשות לביצוע הערכת מסוכנות לגברים שביקשו לשאת נשק אשר לגביהם עולה חשש עקב הימצאותם במעגל האלימות. במהלך המלחמה, מספרן של אלה יותר מהכפיל את עצמו. על פי המשרד, עובדים סוציאליים מעידים כי במספר מקרים דיווחו נשים על כך שמאז שהוקלו הקריטריונים לנשיאת נשק, השתמשו בכך בני זוגן כאיום כלפיהן.

כמו כן, על פי פורום נשות המילואימניקים, ישנם דיווחים ובקשות לייעוץ וסיוע מנשים שבני זוגן חזרו משירות מילואים במלחמה ומתמודדים עם קשיים רבים באופן שבא לידי ביטוי גם בהתפרצויות אלימות. בהחלט יש לציין לטובה את האפשרות שמציע משרד הביטחון לטיפול זוגי עבור משרתי המילואים, אבל גם להעיר שזה רחוק מלהספיק.

 

הביטחון הכלכלי מתערער

לפי ארגון "פתחון לב", המלחמה העמידה אתגרים כלכליים דרמטיים בפני נשים רבות הנובעים בעיקרם מחסמים מבניים שבשגרה, לצד התמודדויות חדשות הכרוכות בהשפעות המלחמה. אלה כוללות, למשל, פינוי מהבית, השבתה מתעסוקה עקב יציאת בן הזוג למילואים, פינויי מאזור המגורים וטיפול בילדים ללא מסגרת.

וזה לחלוטין בא לידי ביטוי בנתוני הכלכליים. דו"ח "דופק שוק העבודה" של שירות התעסוקה מצא כי בחודשים הראשונים למלחמה חלה מגמה ברורה בגידול במספר הנשים הנרשמות בלשכות התעסוקה ביחס לגברים. בנובמבר 2023, 59% מכלל הנרשמים היו נשים - גבוה יותר מהשיעור בשגרה ואף יותר מאשר בתקופות הסגרים בקורונה.

על פי שירות התעסוקה, גורם מרכזי לפגיעה התעסוקתית היתרה בנשים, נובע מכך שגברים רבים מגויסים למילואים, כך שעל פי חוק לא ניתן לפטרם והם מקבלים שכר על זמן שהותם במילואים מהמדינה. לעיתים משרתי מילואים מקבלים אף בונוסים, ויותר מכך זכויותיהם הסוציאליות נשמרות. זאת בעוד שנשים שיוצאות לחל"ת או מפוטרות ותובעות אבטלה לא מקבלות 100% משכרן וזכויותיהן הסוציאליות נפגעות.

בהקשר זה, מחקר של המכון לרפורמות מבניות מגלה שמאז תחילת המלחמה, 30% מהנשים צימצמו משרה, לעומת 25% בלבד מהגברים. מחקר נוסף, של פרופ' ליאת קוליק, הראה כי האחריות היתרה המוטלת על נשים בזמן המלחמה וגורמת לערעור מאזן בית־עבודה, משפיעה גם על אופן תפקודן בעבודה, מה שעלול לפגוע במעמדן והתקדמותן. המחקר מצא כי 53% מהנשים שנותרו לעבוד העידו כי התפוקה שלהן נפגעה (לעומת 39% מהגברים). 64% מהנשים העידו על ירידה חדה בריכוז (לעומת 46% בקרב הגברים), וכ־20% דיווחו שחשו פחד מפני יציאה מהבית שלהן או של הילדים (לעומת 8% בקרב גברים).

על פי נתוני הקווים הפתוחים בדיני עבודה של שדולת הנשים, בחודש אוקטובר מספר הפניות הכפיל את עצמו בהשוואה לחודש שקדם לו. 34% מהפניות היו בנושאים הקשורים לבירור זכויות הנוגעות למלחמה, 27% מהפניות היו בנושא זכויות נשים בתקופות מוגנות (כדוגמת תקופת ההריון, או לאחר החזרה מחופשת הלידה) ו־14% מהפניות עסקו בזכויות הנוגעות לפיטורים.

מודרות מקבלת ההחלטות

כזכור, בעקבות הקורונה אחת המסקנות הייתה שיש לשלב נשים במוקדי קבלת ההחלטות. אגב, גם שורה של החלטות ממשלה קידמו מדיניות ברוח זו ממש.

אף על פי כן, נכון להיום, סביב שולחנות קבלת ההחלטות העוסקים במלחמה ובהשלכותיה ובהליכי השיקום העמוקים הנדרשים, קיים תת ייצוג ניכר לנשים - שהן, כידוע, רוב האוכלוסייה. בממשלה הזאת יש הרבה קבינטים ומעט נשים: ב"קבינט המלחמה" אין כלל נשים; בקבינט ה"מורחב", עד פרישתם מהממשלה של גדעון סער וסיעתו, הייתה חברה שרה מתוך 14 חברים (יפעת שאשא ביטון שימשה כמשקיפה); הקבינט החברתי־כלכלי מונה 20 חברים, אך מתוכו יש רק שתי חברות ושתי משקיפות.

עוד דוגמאות? בבקשה. ועדת חוץ וביטחון של הכנסת מורכבת מ־3 נשים בלבד ו־13 גברים. בצוות המו"מ להשבת החטופים והחטופות אין אף אישה, זאת על אף שהחוק (חוק שיווי זכויות האישה) קובע כי בכל צוות לעיצוב מדיניות לאומית הממונים על ידי ראש הממשלה, הממשלה, שר, סגן שר או מנכל - יש חובה לייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה.

על פי נתוני פורום דבורה, היעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות מאפיין גם את מערכת הביטחון. ספק עד כמה באמת ניתן להצדיק את זה כיום, לאור תרומתן הבלתי מעורערת של נשים בדרגי השטח והביניים במלחמה הנוכחית. בפורום המטכ"ל למעלה משלושים חברים - אך הוא כולל רק שלוש נשים (שתיים מהן האלופות היחידות בצה"ל). גם מתוך דרג תא"ל, 5% בלבד הן נשים.

לנוכח האמור, קיים חשש נוכח וניכר כי על אף הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה, צרכיהן של נשים וההשלכות הייחודיות עליהן ועל ילדות וילדים אינן נלקחות או עתידות להילקח בחשבון, זאת בפרט לנוכח המציאות בה מלכתחילה נשים סובלות מתת ייצוג משמעותי בכלל הדרגים הבכירים בממשלה הנוכחית.

אז מה אפשר לעשות?

אחרי שהצבענו על הבעיות, צריך גם להציע פתרונות. אלה ההמלצות של המרכז להעצמת האזרח - שגובשו בשיתוף שדולת הנשים בישראל.

ייצוג הולם: הבטחת ייצוג הולם של נשים בקבינט המצומצם ובכל פורום אסטרטגי נוסף שפועל במלחמה, על פי החוק ובהתאם להמלצות שהתקבלו בשנים האחרונות.

הגנה בתעסוקה: השלמת תיקוני החקיקה הנדרשים להגנה על נשים בשוק התעסוקה במצבי חירום, לרבות הגנה בשל שירות בן הזוג במילואים, היעדר מסגרות חינוך ופינוי מיישוב המגורים.

העצמת זכויות: בחינת תיקוני חקיקה נוספים הכוללים בין היתר, הארכת תקופת הלידה בתשלום לבנות זוג של משרתי מילואים, הכללת שעת ההורות הניתנת לפי החוק על בנות זוג של משרתי מילואים גם לנשים גרושות והכללת אוכלוסייה זו כזכאית לפיצוי בגין אובדן הכנסה, מענה לצמצום שעות או היקף משרה.

סנכרון בין הגופים: מינוי בעלי תפקידים במשרד הרווחה, הבריאות ובמשטרה שיהיו אמונים באופן ישיר על הממשק בין הגופים, לרבות ניסוח נהלי עבודה וקריטריונים ברורים על מנת למנוע מתן רישיונות נשק אזרחיים במקרים בהם יש היסטוריה או סכנה לאלימות במשפחה או בזוגיות.

יישום החלטות עבר: יישום מלא של החלטת ממשלה בעניין "הרחבת הפעילות לצמצום תופעת האלימות במשפחה על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים", פרסום העמידה במדדי התוצאה של התוכנית והעברת החלטת ממשלה עדכנית להרחבה נוספת של הפעילות.

חיזוק הרשות למעמד האישה: חיזוק מעמדה וסמכויותיה של הרשות לקידום מעמד האישה, לרבות תקצוב ומתן סמכויות לממונות על שוויון מגדרי ברשויות המדינה.

הגברת האכיפה: קידום פעילות אכיפה יזומה על ידי משרד העבודה, הממונה לחוק עבודת נשים ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה למניעת פיטורי עובדות בתקופות מוגנות ובשעת חירום, כולל הרחבת האפשרות לפניה מצד נשים שנפגעו.

סיוע לנפגעות: ניסוח פרוטוקול מחייב לכל גופי הממשל הרלוונטיים בנוגע לטיפול מקצה לקצה בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מ־7 באוקטובר, לרבות אופן הטיפול, הממשקים והעברת המידע בין הגופים השונים ונקיטת פעולה יזומה לזיהוי ומתן מענה לנפגעות ונפגעים שטרם פנו לטיפול. בנוסף, הרחבת הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בעבר שמצבן הוחמר בעקבות חשיפה לאלימות המינית מהשבעה באוקטובר.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן, אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"הבורסה בת"א אטרקטיבית": מנהל ההשקעות שבעד קמעונאות וביטחון

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

צה"ל השתלט על מעבר רפיח בצידו הפלסטיני; שני חיילים נהרגו במטולה

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • אחרי הודעת חמאס, צה"ל החל בפעילות ממוקדת במזרח רפיח • לשכת רה"מ: ממשיכים במקביל גם במו"מ • גורם אמריקני: יש לממשל חששות לגבי מבצע גדול ברפיח, אך לא נראה שזה מה שקורה בשלב זה • התרעות בעוטף עזה: 6 רקטות נורו לשדרות, שברי יירוט נפלו בחצר בית; צה"ל תקף את מרחב השיגור • כל העדכונים 

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"