התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

האם יש ממש בחשש שהושמע לאחרונה, ולפיו צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים מצויים ממש מעבר לפינה? על־פי שורת גורמים בעלי רקע משמעותי במשפט בינלאומי ששוחחו עם גלובס, התשובה לכך שלילית. הטענה שחוזרת מפי רבים היא שמדובר ב"ספין" פוליטי מקומי, שמבקש לשרת את הדרג המדיני בישראל, כאשר בפועל אין כל חדש בחקירה מעבר לקיומה.

● צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש אפשרי ומה המשמעויות 
● סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עליי. לא אשאר בארה"ב" 

ובכל זאת, כפי שפורסם, במשרד המשפטים דווקא נערכים ברצינות לאפשרות שצווי מעצר נגד ישראלים אכן יוצאו, אפילו מבלי לתת התראה לישראל, ואולי אף לאישים שלא נזכרו קודם לכן.

המצב הזה, שנחשב שנים אפוקליפטי בכל המעוזים האמונים על יחסי החוץ של ישראל ועל המדיניות המשפטית שלה במישור הבינלאומי, מקנה הזדמנות להתעכב על האיש שבידיו הכוח להוציא את הצווים האמורים - כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג, ה־ICC.

היעדר סימפטיה לאסלאם הקיצוני

כרים חאן (54) מונה לתפקיד התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג ב־2021, כשהוא השלישי במספר שמכהן בתפקיד זה, ויחזיק בו עד ל־2030.

חאן נולד בסקוטלנד למשפחה שהיגרה מפקיסטן ומשתייכת לזרם האחמדי, מיעוט מוסלמי נרדף. "הנושא של פגיעה בילדים, בחלשים, במיעוטים - הוא מאוד רגיש לדברים אלה", טוען גורם ישראלי שמכיר את חאן באופן אישי. "מראה הילדים הרעבים, למשל, הוא כזה שיכול להפוך את הקרביים שלו".

בעקבות הטבח ב־7 באוקטובר ביקר חאן בישראל, כשהוא התובע הראשי הראשון שעשה זאת מאז הוקם בית הדין. במהלך ביקורו בארץ הוא נפגש עם משפחות של חטופים, ולאחר מכן ביקר ברמאללה ונועד עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. במקביל לכך, נטען, חאן אינו חש סימפטיה, לשון המעטה, כלפי האסלאם הקיצוני. את חמאס, לצורך העניין, הוא היה מאוד שמח לתפוס, אומר מומחה למשפט בינלאומי.

לחאן יש 30 שנות ניסיון במשפט בינלאומי פלילי וכעורך דין לזכויות אדם, והוא נחשב למוערך ביותר בזירה הבינלאומית. גם בישראל מייחסים לו גורמים שונים מקצועיות ויסודיות. "הוא מבין מה זה משפט פלילי, והוא לא ירצה להתרסק בתיק כזה (נגד ישראל, נ"ס)", אומר מומחה למשפט בינלאומי.

בהמשך לכך, יותר מאודם אחד שעמו שוחח גלובס ציין כי לישראל יהיה קשה למסמס את החלטותיו של חאן, אם יהיו כאלה בעתיד. זאת, במיוחד בצירוף שני האנשים שמינה תחתיו - אנדרו קיילי וברנדה הוליס - גם הם משפטנים בינלאומיים מוערכים מאוד, המצויים, לטענת מספר מומחים ישראלים, "בטופ של המשפט הבינלאומי העולמי".

במרץ אשתקד הוציא חאן צו מעצר בינלאומי לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, זאת במסגרת חקירה שבחנה קיומם של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מצד הרוסים במלחמת רוסיה־אוקראינה. בתגובה לכך הוסיפה רוסיה את חאן לרשימת המבוקשים שלה.

"לא יהסס למשוך תיקים, גם בשיא ניהולם"

חאן שימש בעברו תובע, סנגור ויועץ לקורבנות בערכאות שיפוט בינלאומיות, בהן בית הדין הפלילי בהאג והטריבונלים שפעלו ברואנדה, ביגוסלביה, בקמבודיה, בלבנון ובסיירה לאון.

"להבדיל מאחד מקודמיו, שתחושות בטן ושיקולים מדיניים היו יכולים להספיק לו כדי ליצור כיווני חקירה, חאן יבחן את הראיות לעומקן לפני שיקבל החלטה בדבר העמדה לדין", מספר עו"ד ניק קאופמן, מומחה למשפט בינלאומי פלילי ששימש סנגור ותובע בערכאות הבינלאומיות ומכיר באופן אישי את חאן. "הוא לא יהסס למשוך תיקים, אף בשיא ניהולם, כאשר הוא סבור שאין בהם מספיק ראיות כדי להביא להרשעה כפי שעשה לאחרונה. זה לזכותו".

קאופמן, אחד המשפטנים הישראלים הנושאים עמם את הניסיון וההיכרות הרבים ביותר עם בית הדין הפלילי בהאג, וממשלת ישראל אף נועצה בו בנושאים אלה, מוסיף: "חאן הוא זה שבתור סנגור איפשר לסגן נשיא קניה להשתתף בהליך הפלילי נגדו בבית הדין בהיעדרו, תוך שהמשיך לכהן כסגן נשיא. וכפי שראש הממשלה בוודאי ישמח לשמוע, ההליך נגד סגן נשיא קניה נמרח על פני כמה שנים טובות, והוא המשיך להתנהל ולהתנייד בקהילה הבינלאומית כרגיל".

עוד ציין קאופמן כי "על אף שאני מאוד מפקפק בקיומם של צווי מעצר נגד ראש הממשלה, שר ההגנה והרמטכ"ל, לפחות בעת הזו, אני סבור שאם חאן יפעל נגדם בעתיד, הוא יהיה פתוח למשא־ומתן על אופן השתתפותם בהליכים, במיוחד אם יבוא סנגור ויבקש להמיר צו מעצר לזימון להתייצב", טוען קאופמן. "אני לומד זאת מניסיונו של חאן, שייצג בעבר ראשי מיליציה מחבל דרפור ואת סגן נשיא קניה".

"המערב סימן את גבולות הגזרה שלו"

חאן מונה לתפקיד בדחיפה בריטית ואמריקאית, והנטיות שלו, נטען, הן ככלל פרו־מערביות. "הוא ישר ועצמאי, אבל הוא מבין פוליטיקה", טוען גורם אחר המכיר אותו. "בשונה מהתובעת הקודמת, הוא בא מבריטניה, מלב הממסד". את התיק בעניין העינויים שנטען כי ביצעו אנשי ה־CIA במהלך המלחמה באפגניסטן, אגב, חאן סגר.

ברמת ההתנהלות שלו בתוך בית הדין, חאן נחשב לאיש "של כבוד" ולכזה שמרגע שהוא מחליט - קשה מאוד להניא אותו. אדם שמכיר אותו כינה אותו כ"קונטרול פריק", אך בראש ובראשונה הציג אותו כאדם שמבין באיזו זירה הוא מסתובב ורגיש לרצונות של המערב. ההערכה של אחד המומחים היא שלאחר שארה"ב והאיחוד האירופי סימנו מתנחלים כיעד לגיטימי והטילו עליהם סנקציות - גם צווי מעצר, אם יהיו, יכוונו לשם. "המערב סימן שם את גבולות הגזרה שלו", נטען.