שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מיהר להכריז על הטלת מכס של 100% על יבוא מוצרים מתוצרת טורקיה, אך למרות ההצהרות הנחרצות, המהלך צפוי להיות ארוך ומורכב יותר. במקרים שגרתיים, נדרשת רק חתימה שר האוצר על צו כדי לשנות מכסים. אלא שהפעם, כשמדובר בביטול או הקפאה של הסכם סחר בינלאומי שאושר בעבר על ידי הממשלה, נדרש אישור של הממשלה כולה למהלך, או של הקבינט המדיני־ביטחוני.
טיוטת ההחלטה של סמוטריץ' בנושא הטלת המכס הגבוה על טורקיה הופצה בין משרדי הממשלה להערות, אך עדיין לא ברור מתי ההצעה תגיע לאישור סופי בממשלה. בינתיים, במגזר העסקי מתחילים להישמע קולות שמתנגדים למהלך ומפעילים לחצים על הממשלה לסגת מהרעיון, כמו נשיא איגוד לשכות המסחר הנכנס שחר תורג'מן, בעוד אחרים כמו נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר דווקא תומכים בו.
גורמים שונים בממשלה המצויים בפרטים מביעים ספק האם הרעיון של סמוטריץ' יאושר בממשלה. לפי הערכות, שני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ואצל שר הכלכלה ניר ברקת. שניהם מצויים בהתכתשויות מול סמוטריץ' בנושאים אחרים, בהם ניהול המלחמה בעזה ובאחריות לאוזלת ידה של הממשלה אל מול גל ההתייקרויות הרוחבי שחווה הציבור הישראלי. לפניית גלובס, ברקת השיב שיתנגד להצעה להטלת המכס המוגבר על טורקיה.
חשש מפגיעה ביבואנים
מעבר לאישור הטכני, צפויות להיות למהלך השלכות רחבות יותר. ישראל וטורקיה חברות בהסכם סחר אזורי הנקרא PAN-EURO-MED, אשר מאפשר הטבות מכס בייבוא ממדינות האיחוד האירופי ושכנותיה דרך מדינות אחרות באזור. ביטול חד צדדי של ההסכם מצד ישראל עלול לפגוע באינטרסים הכלכליים שלה מול מדינות אירופה.
בנוסף, הצעד עלול לגרום לעליית מחירים בענפים מסוימים בהם יש תלות ביבוא מטורקיה, כמו מלט ופלדה. זאת משום שצמצום התחרות בשוק מאפשר למדינות אחרות להעלות מחירים. גורמים במגזר העסקי מביעים חשש מפני פגיעה בתעשיינים ויבואנים הנסמכים על חומרי גלם וסחורות מטורקיה. הם יצטרכו לחפש ספקים חלופיים, כנראה במחיר גבוה יותר, מה שיפגע ברווחיות שלהם.
מאז הודעת נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על הפסקת הייצוא לישראל, נערכו יבואנים ישראלים ויצואנים טורקים לסחר עקיף דרך מדינות שלישיות כמו בולגריה, סלובניה ויוון. במכס הישראלי כבר החלו לפעול לקראת המציאות החדשה, בהנחיות המקלות על יבוא מטורקיה בדרכים עוקפות. אלא שהתוכנית של סמוטריץ' אמורה לסתום גם את ה"פרצה" הזאת. הסיבה לכך היא ששיעור המכס נקבע לפי מדינת הייצור במקור ולא לפי המדינה ממנה מיובאת הסחורה.
נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE
התייקרות מוצרים שמיובאים או מכילים רכיבים מטורקיה, המכס הגבוה והצורך במקורות אספקה יקרים יותר צפויים להתגלגל במידה רבה לכיס הצרכן הישראלי. חלק מהיבואנים עשויים להפסיק לייבא פריטים שכדאיותם נפגעת, מה שיקטין את סל הבחירה של הצרכן הישראלי. חשש נוסף שמעלים במגזר העסקי הוא מפני לחץ אינפלציוני נוסף במשק שכבר סובל מיוקר מחיה גבוה. העלאת המחירים הצפויה תגרום לשחיקה נוספת בכוח הקנייה של משקי הבית ולאפקט דומינו על עלויות בתחומים נוספים. התייקרות של תשומות כמו חומרי בנייה למשל, תתגלגל גם למחירי הדיור והנדל"ן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
