למה לא אוסרים על עישון במרפסת? הצו של בג"ץ שמחייב את המדינה לספק תשובות

בג"ץ הוציא היום (ג') צו על-תנאי המורה למדינה להסביר מדוע היא אינה פועלת למנוע מפגע של חדירת עשן סיגריות מדירת מגורים אחת לשנייה. ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, והשופטים עופר גרוסקופף ויחיאל כשר קבעו כי המשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון הפנים ומשרד הבריאות יידרשו להסביר "מדוע לא יותקנו תקנות לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, או לחלופין יפעלו בצורה אחרת, למניעה, בנסיבות המתאימות, של מפגע הנגרם כתוצאה מעישון החודר מדירת מגורים אחת לשנייה". התשובה תוגש בתוך 60 ימים. 

● משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן הותקף על-ידי האקרים
● פסק דין תקדימי בעליון: אישה לא מחויבת לגלות לבן זוגה כי איננו האב הביולוגי

כיום אזרחים הנפגעים מעישון השכנים שלהם במרפסות או בתוך הבתים אינם יכולים לקבל סעד מהרשויות, מאחר שהמשרד להגנת הסביבה אינו רואה בחדירת העשן לדירת השכנים מפגע סביבתי לפי החוק למניעת מפגעים סביבתיים או לפי חוק אוויר נקי.

העתירה הוגשה לפני שלוש וחצי שנים על-ידי עמותת "אוויר נקי" ומספר אזרחים באמצעות עו"ד עמוס האוזנר, פעיל ותיק נגד מפגעי העישון, בטענה כי יש לפעול נגד עישון בדירות מגורים ובמרפסות החודר לדירות השכנים ופוגע בבריאותם של מיליוני אזרחים.

לעתירה של עמותת "אוויר נקי" צורף סקר של ד"ר מינה צמח, ממנו עולה כי 50% מבתי האב בישראל, כ-2.8 מיליון ישראלים, חשופים לעישון כפוי בתדירות גבוהה, ו-83% מדווחים כי הם גם סובלים מכך.

אתמול (ב') התקיים דיון בעתירה בבית המשפט העליון, והשופטים עמדו על הקושי להתערב לאדם במעשיו בתוך מרחב ביתו, אך ציינו כי גם השמעת מוזיקה בנסיבות מסוימות עולה כדי מפגע שניתן להתערב בו.

מאז הוגשה העתירה ניתנו דחיות רבות על-מנת לאפשר למשרד להגנת הסביבה לפעול למנוע ולאכוף את הבעיה, אך לא נעשו צעדים משמעותיים. בדיון שהתקיים אתמול טען נציג המדינה כי החוקים הקיימים לא מתאימים לסיטואציה של חדירת עשן לדירות.