משבר האינפלציה שפקד את העולם לפני כשנתיים, לאחר הדפסות כסף מאסיביות בשורה של מדינות בתקופת הקורונה, בדעיכה. התוצאה: הריביות של הבנקים המרכזיים, שקפצו במהירות מסחררת לשיא של עשרות שנים, גם הן צפויות להתמתן בקרוב.
● המחקר שמצא: המוח שלנו מבין את שוק המניות הרבה יותר טוב משנדמה לנו
● שאלות ותשובות | סימן מדאיג: הנתון הישראלי שזינק לשיא של 13 שנה
זה נכון לגבי שורת מדינות מערביות, ביניהן נמנות קנדה, בריטניה וגוש האירו. בארה"ב לעומת זאת המצב מעט מורכב יותר וההערכות לגבי הורדת ריבית משתנות מעת לעת. נכון לעכשיו, גם שם מתמחרים הורדת ריבית עוד השנה, אם כי רק בחודש ספטמבר. הבנק הראשון להתחיל במתווה ההקלות יהיה ככל הנראה הבנק האירופי, כבר בשבוע הבא.
לעומתם, ישראל, שהחלה בפעימה אחת כבר בתחילת השנה, עם צפי להמשך הקלות מוניטריות, כעת מפגרת אחר המדינות המערביות. האינפלציה עולה בחזרה וחלק מהחזאים צופים שלא תהיינה הורדות נוספות במהלך השנה הקרובה, וגם בשווקים מתמחרים הסתברות זו. מה ההבדל בין ישראל לבין מדינות אחרות, מה אפשר ללמוד מהן ולמה אצלנו הריבית הגבוהה (4.5%) כואבת לציבור יותר מברוב המדינות?
גוש האירו: הצמיחה נחתכה בדרך אל היעד
בגוש האירו מצפים בקוצר רוח לשבוע הבא, אז צפוי הבנק המרכזי האירופי, ה־ECB, להתחיל ולהוריד את הריבית. שיעורה הגיע לרמתו הנוכחית לאחר סבב העלאות אגרסיבי במיוחד, ועומד כעת על 4.5%, שיא של 23 שנה. את ההקלה המוניטרית הצפויה ניתן להניח לאור נתוני האינפלציה האחרונים, שהראו כי מדד המחירים התמתן לשיעור של 2.4%, וצופים שיגיע ליעד יציבות המחירים של 2% לקראת 2025.
כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst
אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי באגם לידרים, מסביר כי אחד הדברים שעזרו לאירופה למתן את האינפלציה הוא ההאטה בצמיחה בגוש וגלישה לעבר מיתון. "שני הרבעונים האחרונים אשתקד הראו צמיחה שלילית באירופה, וגם כאשר הצמיחה חיובית היא נמוכה מאוד. מיתון פוגע בביקושים, ולכן כאשר הסנטימנט הצרכני חלש, הריבית הגבוהה עושה בדיוק את העבודה שלה ופוגעת בצד הביקוש ומורידה את המדדים".
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב, מציין כי במאמר של בן ברננקי, חתן פרס נובל וראש הפד לשעבר, ניתן להבין את מקור הסבב הנוכחי ולהתחקות אחר האינפלציה. "לאחר הקורונה חל זעזוע במבנה הסחורות, זאת בשל הבעייתיות בשרשראות האספקה. באירופה ובבריטניה המצב היה חמור יותר לאור ההשפעה הנובעת מהמלחמה באוקראינה. השפעה זו בסוף ירדה, אך במקומה הגיעה אינפלציה הנובעת משוקי תעסוקה הדוקים ודביקים שקשה למתן אותה".
גרינפלד מוסיף שגורם חשוב נוסף הייחודי למדינות אירופה הוא היצע השירותים הקטן, כך בעוד שבישראל וגם בארה"ב חלה עלייה בסעיפי השירותים, באירופה מצב זה לא התרחש.
בריטניה: האינפלציה צנחה, הריבית נשארה
תמונת המצב בבריטניה מעט מורכבת. בשבוע שעבר ירדה האינפלציה לרמתה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים, 2.3%. אמנם בשווקים ציפו להתמתנות רבה יותר, אך בכל זאת מדובר בירידה חדה מהשיא ב־2022, שהאמיר לכדי מדד שנתי של 11.1%. אך בשווקים לא צוהלים. נתוני הליבה (בניכוי מזון ואנרגיה) מראים על אינפלציה גבוהה יותר העומדת על קצת פחות מ־4%. כך שלמרות האופטימיות הזהירה של נגיד הבנק האנגלי, בשווקים לא צופים ששיעור הריבית ירד כבר בחודש יוני.
רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב־IBI אומר כי בבריטניה המצב קצת השתנה, "מחירי הליבה עלו, ולכן הם כנראה ייקחו את הזמן בהורדת הריבית, ולא כמו שציפו לפני כן. הפער בין מדדי הליבה והכללי הם גבוהים ומאותתים שרמת המחירים אינה קרובה עדיין ליעד". גוזלן מדגיש כי בשוק הבינו זאת, והתמחור כעת הוא להקלה מוניטרית רק ברבעון האחרון של השנה. "ארה"ב ובריטניה דומות בנתונים בסעיפי השירותים, נתונים דביקים שקשה למתן אותם", הוא מוסיף.
בנק ההשקעות משוויץ EFG התייחס למצב בבריטניה. "עליית מחירי השירותים והגידול בשכר נותרו גבוהים בבריטניה וקרובים ל־6%", אומר חואקין ת'ול, כלכלן בבנק. בבנק המרכזי של אנגליה עוקבים בדריכות אחר רכיבי השירותים, סקטור דומיננטי בבריטניה, בדומה לישראל וארה"ב. להערכת בנק EFG, הנגיד הבריטי ימתין מעט עד לרבעון השלישי של השנה בטרם יוריד את הריבית במשק הבריטי. שיעורה הנוכחי עומד על 5.25%, שיא של 15 שנה.
קנדה: בשווקים מחכים ל"קאט" ביוני
המדינה הצפונית גם הראתה נתונים חיוביים בשבוע האחרון, וגם במדינה הקרה הגיעו לשפל של שלוש שנים במדד המחירים, שירדו ל־2.7%. המדד הכללי אמנם נותר גבוה מעל יעד היציבות, אך נתוני הליבה מראים על ירידה מתחת ל־2%, לראשונה ממרץ 2021.
הסיבה לפערים בין מדד הליבה למדד הראשי היא סעיפים מסוימים שנותרו דביקים בכלכלה הקנדית. ביניהם, מחירי הדיור, המזון ולחצי השכר במדינה. מחירי הדיור כוללים את שכר הדירה ועלויות המשכנתאות, והם עלו ביותר מ־6% שנתיים לפי המדד האחרון. למרות זאת, ההסתברות להורדת ריבית ראשונה בחודש יוני עומדת על 64% בשווקים. הבנק המרכזי הקנדי שמר על מדיניות מוניטרית בשיעור של 5% מאז חודש יולי אשתקד.
גוזלן מוסיף כי קנדה יותר דומה למה שקורה באירופה לעומת המצב המקביל בארה"ב, שם עדיין לא רואים הקלה מתקרבת. "המשק הקנדי הרבה יותר ממונף, משהו שהתפתח בשנים האחרונות. אנו רואים זאת בלקיחת אשראי צרכני רב, גם למגורים, וגם אשראי עסקי". גוזלן מוסיף כי מחירי הנדל"ן עלו מאוד והרגישות לריבית גבוהה. בשל כך, "הכלכלה הקנדית דומה יותר במצבה לגוש האירו הממתין בדריכות, מאשר ארה"ב הנמצאת בדרומה".
ג'רום פאוול, יו''ר הפד / צילום: ap, Susan Walsh
ישראל: הריבית הגבוהה כואבת יותר
דווקא אצלנו הורדה נוספת הולכת ומתרחקת, לעומת מדינות אירופה ובצפון אמריקה. המדד האחרון בישראל הפתיע לרעה והראה עלייה אינפלציונית לקצב של 2.8% - קרוב מאוד לגבול העליון שמגדיר חוק בנק ישראל (3%). בנק ישראל יכול להסתפק בכך שאמנם הצליח להביא התמתנות מחירים משמעותית והמדד עדיין מצוי ביעד שהגדיר, אך התחזיות הקודרות מורידות את הסבירות להורדה קרבה. בנוסף, רוב הכלכלנים המקומיים מעריכים כי בתוך 12 חודשים מהיום האינפלציה בישראל תיוותר ברמה שגבוהה מ־3%.
זבז'ינסקי מציין כי ישראל נמצאת במצב מיוחד: "הממשלה נקטה בצעדים שלא התרחשו במדינות אחרות, העלאת המע"מ הצפויה להתרחש עוד השנה, התייקרות הארנונה, סיגריות וכדומה. בנוסף, עליית מחירי הטיסות שהקפיצו את המדד הקודם היו ייחודיות לישראל".
גרינפלד מוסיף כי בחודשים האחרונים, "המלחמה הופכת לאינפלציונית וגורמת לעליות מחירים, בשונה מהמצב בחודשי המלחמה הראשונים". נוסף על כך חל זינוק בגירעון, ובכך אנו דומים יותר לארה"ב, שם החוב הממשלתי עצום. "התקשורת מצביעה על עליות מחירים שאולי לא היו מתרחשות בתקופה אחרת, מאוד נוח כעת להעלות מחירים", מדגיש גרינפלד.
זבז'ינסקי מסכם בכך שההתמתנות האינפלציונית בראשות בנק ישראל הייתה די מצליחה לפני המלחמה. "למדינות המערב היה אפילו מה ללמוד מאיתנו, שכן בנק ישראל פעל באגרסיביות להורדת המדד. עכשיו ישראל תוכל לבחון האם המדינות השונות יצליחו להביא להתמתנות גם ב'מייל האחרון' עד להגעה ליעד, ולהיערך בהתאם".
בתוך כך, העובדה שהאינפלציה הגבוהה מרחיקה את הורדת הריבית פוגעת בישראלים יותר מאשר ברוב המדינות האחרות. יותר נכון, בנוטלי המשכנתאות הישראלים. מסמך של מרכז המחקר של הכנסת שפורסם לאחרונה הצביע על כך שמשקל הלוואות לדיור בריבית משתנה מסך הלוואות לדיור בישראל גבוה במיוחד. בעוד שהממוצע האירופי עומד על 22.8%, בישראל הוא 74%. כלומר, באירופה רוב המשכנתאות לא התייקרו בעקבות העלאות הריבית, אך בישראל משכנתה ממוצעת התייקרה בכאלף שקל בחודש מאז שהריבית טיפסה לרמות הנוכחיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.