כשמסתכלים על השורה התחתונה, שוק העבודה בישראל לכאורה במצב מצוין. האבטלה בשפל היסטורי (3.4%) וגם מספר המשרות הפנויות במשק מצביע על שוק עבודה הדוק. זאת, למרות המלחמה שנמשכת כבר שמונה חודשים והאי-ודאות הגדולה סביבה. נוסף על כך, שיעור האבטלה המורחב, הכולל את היוצאים לחל"ת ואת מגויסי המילואים שלא הגיעו לעבודתם הלך וירד עם הזמן.
● דוח מרכז טאוב: ישראל המדינה היקרה במערב
● המוניטור | פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד
אלא שכשצוללים לנבכי הנתונים מגלים תמונה הרבה פחות ורודה. הביקוש לעובדים אומנם גבוה, אך לא כמו שהתרגלנו לפני המלחמה. מה השתנה? הענפים שבהם קיים הביקוש.
בעוד שהביקוש לעובדים ללא השכלה אקדמית מטפס, וביתר שאת בענף הבנייה, בהייטק המגמה הפוכה. שם, הביקוש למפתחי תוכנה נותר נמוך כמו בתחילת המלחמה.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מחדד את התופעה. "שוק העבודה משקף אופי פעילות כלכלית ייחודית לעת הזו", הוא מציין. "הגידול במשרות הפנויות זינק והגיע כמעט לשיא של כל הזמנים רק לעובדים בעלי משלח יד לא-אקדמי. לעומת זאת, הביקוש לעובדים האקדמאים נמוך ב-40% מהשיא, וכמעט לא התאושש מהשפל שאליו הגיע עם תחילת המלחמה.
"החולשה בביקוש לעובדים באה לידי ביטוי גם בתחום ההייטק. לפי סקר כוח אדם, מספר השכירים בתחום לא התאושש והיה נמוך במרץ בכ-9% לעומת החודש המקביל אשתקד. גם מספר המשרות הפנויות בענף בקיפאון".
ביקושים בבנייה ובאירוח
מספר המשרות הפנויות שעלה בחודש שעבר מציג שני ענפים בעייתים שהביקוש בהם גבוה. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים מסביר, כי "ניתן לראות את ההידוק המגיע במשרות הפנויות בענף הבנייה. שם, המחסור בעובדים פלסטינים גרם לצורך מוגבר של עובדים.
"נוסף על כך, גם בענפי האירוח והאוכל עלה מספר המשרות הפנויות, זאת ככל הנראה בעקבות העובדה שהרבה צעירים נמצאים כעת בגיוס מילואים, או שעזבו את עבודתם לצורך זה. אנו רואים כי בסקטורים אחרים זה קורה פחות".
שפריר מוסיף כי לא חלה עלייה בשיעור האבטלה כיוון ש"אנו רואים שאין קריסה של עסקים. יש המשכיות מסוימת בשגרה תחת המלחמה".
הוא מוסיף, כי עסקים גם לא מבצעים גלי פיטורים נרחבים מאחר שאין צפי למיתון באופק. "אחרי התכווצות ברבעון האחרון של 2023, הצמיחה של כלכלת ישראל חזרה בריבאונד, כך שישראל לא חווה משבר. הכלכלה ממשיכה לצמוח".
שפריר מזהיר שלמרות זאת, אין הכרח שהמצב הנוכחי יימשך וכי קיים סיכוי שנראה האטה בצמיחה, ובצריכה הפרטית בפרט.
גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, סבור כי שוק העבודה משדר חוזקה בדומה ללפני המלחמה. "השוק הולך ומתאושש בקצב מהיר, הפעילות מתרחבת והרבעון הראשון הראה עלייה איתנה בצריכה הפרטית", אמר.
אחת ההשלכות האפשריות של הביקוש הגבוה לעובדים באופן כללי היא לחצי שכר שיתדלקו את האינפלציה הגבוהה ממילא.
בחודש שעבר הקצב השנתי של האינפלציה הגיע ל-2.8% והקונצנזוס בקרב הכלכלנים המקומיים הוא שבעוד שנה מהיום היא תעמוד על מעל 3%, כלומר מעל היעד של בנק ישראל.
חשש מאינפלציה
עלייה בלחצי השכר עלולה להוסיף שמן למדורת האינפלציה ולהחריף את עליית המחירים. כץ מלידר שוקי הון מזהיר שהיחס בין הביקוש לעובדים ובין ההיצע הפוטנציאלי עלה ל-1.01 באפריל, וכי "מדובר ברמת 'ההדיקות' הגבוהה ביותר מאז היציאה מהקורונה באפריל 2022".
גם בנק ישראל התייחס לסוגיה בהחלטת הריבית האחרונה. לפי ההודעה, "בשנה האחרונה הואצה עליית השכר, אולם עלייה זו לוותה בגידול משמעותי של הפריון לעובד במגזר העסקי".
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: עודד קרני
כך, בעיני בנק ישראל, העלייה בשכר במשק לא הגיעה למצב חריף, אך כץ מודאג: הנתונים של שנת 2023 הראו פריון מאוד חלש, ולא ידוע על נתונים עדכניים יותר, אז אמירתו של בנק ישראל מפתיעה".
גם התמונה מעבר לים דומה: בארה"ב מצביע שוק התעסוקה על כושר עמידה, ולחצי שכר הדומים באופיים לשוק הישראלי.
שפריר אומר כי "בארה"ב אנו רואים ששוק העבודה הדוק אך ניכר שחל שם איזון טוב יותר בין הביקוש להיצע, מה שיוביל להתמתנות בלחצי השכר שמדאיגים את הפד האמריקאי".
שוני בין ענפי התעסוקה
ד"ר אבי שניידר, דיקן הסטודנטים במכללה למינהל וחוקר עתיד עולם העבודה, מסביר את המצב בשוק בכך שיש שוני בין ענפי התעסוקה השונים: "יש שווקים שהם שווקים קבועים וצריכת התעסוקה בהם, כלומר הביקוש לעובדים, הוא קבוע. ענף הבנייה הוא שוק כזה. לעומתו, ענף ההייטק הרבה יותר תנודתי ומכוון השקעות".
שניידר מסביר כי מתחילת 2024, כמעט לא נרשמו סטארט-אפים חדשים בישראל. "אנחנו מכירים כבר שנה בכך שיש בעיה לקרנות ולסטארט-אפים הרשומים בארץ לגייס כסף. מה שקורה בפועל כתוצאה מכך הוא שמקומות העבודה או נסגרים, או שהם מאוד רזים ועובדים עם פחות אנשים".
חברות הסטארט-אפ היו אבן שואבת לעובדים בשוק העבודה בענף ההייטק. המחסור בהן, לפי שניידר, גורר פחות ביקוש לעובדים, "חלק ממקורות התעסוקה כבר לא צורכים עבודה".
שניידר מוסיף כי החברות הגדולות הפועלות בישראל נפגעות פחות מהחברות הקטנות. "להן זה לא משנה כי הן לא מסתמכות על השקעות, להיפך, בלי תחרות מצד הסטארט-אפים מרחב המיקוח שלהן מול מחפשי העבודה גדל".
ד"ר שניידר מתאר שוק תעסוקה שונה ממה שהיה לפני שנתיים: "כאשר היקף ההשקעות היה גדול היינו מצויים בשוק שבו מחפשי עבודה היו מראיינים חברות. כעת המצב הפוך. שוק התעסוקה שייך לחברות, והתחרות על משרות גברה".
האם התמונה תשתנה? קשה לספק תחזיות, בניגוד לענף התשתיות, שבו תמיד תהיה עבודה, שניידר אומר שהכול תלוי בשאלה האם היקפי ההשקעות בישראל יחזרו.
לדבריו, "עולם ההייטק יכול לזנק בחזרה למצב שבו היה לפני שנתיים, אך באותה מידה יכול להיות שלא. קרנות ההון סיכון יכולות לבחור להתרחק מישראל לאור האירועים שחלו פה בשנה וחצי האחרונות". קטר המשק, אם אכן הדבר יתממש, יהיה בבעיה גדולה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.