"התחלתי את דרכי כסטודנטית לעיצוב תעשייתי בשנת 1995, אבל מהר מאוד הרגשתי שמה שמלמדים שם שייך לעידן הישן", אומרת עדיטל אלה, מייסדת ומנכ"לית קריאטרה אינוביישנס (Criaterra Innovations) בע"מ, המייצרת אריחים מפסולת חקלאית. "עבדנו עם כמה שיותר כוח, חום וכימיקלים במטרה לייצר מוצרים שלא ישתנו לעולם. הייתה לי ממש סלידה מהדבר הזה".
התפנית הראשונה בדרך של אלה הגיעה בהודו, אי שם בשנת 2000. באחת מהנסיעות הארוכות עצר האוטובוס להפסקה באזור כפרי שומם, וכל הנוסעים ירדו לרכוש כוס צ'אי מרענן. "כשהם סיימו לשתות הם זרקו את הכוס לאדמה. בהתחלה לא הבנתי, אבל אז גיליתי שזו כוס חרס שמיובשת בשמש. בעלי הדוכן השאילו מהקרקע את אותן חרסיות, עיבדו אותן לצורת כוס, ייבשו בשמש ולא עשו שינוי כימי לחומר. למעשה, כשזורקים את הכוס לאדמה מחזירים אותה למצב הטבעי שלה. המעגליות הפשוטה, הטהורה והכל כך אפקטיבית עשתה לי מין רגע של אאוריקה. היה לי שם קול פנימי שאמר שיבוא יום ואני אבנה תעשייה שעובדת לפי העקרונות האלה".
אריחים טבעיים, מתכלים ומבוססים על עודפי עפר ופסולת חקלאית / צילום: אייל טגר
אחרי מחקר ממושך בהודו, תואר שני בהולנד ותזה נשאבה אלה לעבודה כמרצה בתחום העיצוב לקיימות, ניהלה צוותי עיצוב והקימה עסק לייעוץ בתחום עיצוב לקיימות. "אבל הרגע הזה של הכוס שזורקים לאדמה לא עזב אותי. לא מצאתי מנוח עד שלא נתתי לזה מקום", היא מספרת.
בסופו של דבר, ב־2012, היא החליטה לעשות את הצעד והקימה את חברה טרה. "בהתחלה זה היה יותר בכיוון של חשיבה עיצובית. קראתי תיעודים אנתרופולוגיים על שיטות בנייה עם אדמה וסיבים טבעיים. לאט לאט פתחתי מעבדה והתחלתי לייצר רהיטים בעשר אצבעות". אבל המוצרים הראשונים של החברה, שרפרפים, לא היו שימושיים במיוחד ובעיקר הוצגו לראווה במוזיאון העיצוב בחולון, במילאנו ובמקומות נוספים בעולם - לא בדיוק החזון שאליו כיוונה אלה. "בשלב מסוים הבנתי שאני צריכה לעבור לעולם של מוצרים עם היבט תעשייתי הרבה יותר גבוה וגם לפתח את הטכנולוגיה שמאפשרת להמשיך לייצר בלי לעבור את 100 המעלות, אבל בצורה תעשייתית".
Criaterra
מוצר: אריחים טבעיים, מתכלים ומבוססים על עודפי עפר ופסולת חקלאית
שנת הקמה: 2015
עובדים: 14
גיוסים: 8 מיליון אירו
מייסדת ומנכ"לית: עדיטל אלה
כך נולדה ב־2015 חברת קריאטרה - שילוב של המילים יצירה (קריאה) ואדמה (טרה). "אם בתחילת הדרך לקח לשרפרפים כמה שבועות להתייבש בשמש, אז עכשיו אנחנו מייצרים את האריחים שלנו בשלוש דקות. זה היה מעבר דרמטי לפיתוח של טכנולוגיה שנקראת BioGeo agglomerated stone. הטכולוגיה הזאת מאפשרת לקריאטרה להשתמש בתערובות של מינרלים וסיבים מהצומח (בעיקר גבעולים של צמחים), במינרלים שמגיעים מפסולת של מחצבות מעולם האספלט והבטון ובחומרים ממוחזרים שונים ולהפוך אותם לאריחים מעוצבים. "הטכנולוגיה שלנו לא עוברת את 100 המעלות, ככה שאנחנו משמרים את המעגליות הטהורה שהייתה באותה כוס צ'אי אבל בצורה תעשייתית".
"חוסכים 70% מהנטל הסביבתי"
היא פתחה את העסק לבד לפני 12 שנה, אך רק כיום, כשסביבה 14 עובדים, אלה מתחילה להרגיש את השינוי בשוק שיכול להזניק את המוצר שלה. "בתחילת הדרך הבנתי שמעט אנשים יבחרו במוצר בגלל שהוא ירוק. אנשים יבחרו בו בגלל שהם אוהבים את המוצר, את העיצוב. לכן פיתחנו קולקציות שהדרייב שלהן הוא בראש ובראשונה עיצובי. רצינו לתת חוויה חומרית, של לחיות עם חומר חי בתוך הבית. מה שכן, בשנים האחרונות אנחנו רואים מגמה שבה אדריכלים מתחילים לחפש ירוק. באירופה זה הולך ומתחזק. יש ממש תקרות פחמן לבניין, שמותר לך לבנות רק אם אתה עומד בבנייה שלא עוברת מכסות פחמן מסוימות".
עד כה גייסה החברה 8 מיליון יורו בגרנטים ואקוויטי. "נוסף על כך, אנחנו בתהליך של תכנון מתקדם להקמת שני מפעלים, בישראל וברומניה, בהיקף תעשייתי משמעותי. בסופו של דבר המטרה של קריאטרה היא להראות שאפשר לייצר מוצרים עמידים, טובים ורלוונטיים, ואין שום סיבה לשרוף מינרלים כדי להגיע למוצרי בנייה. אפילו בקו הפיילוט אנחנו חוסכים 70% מהנטל הסביבתי לעומת מוצרי קרמיקה שרופים".
אבל הסיפור של קריאטרה לא ייגמר באריחים. "המטרה של קריאטרה היא לייצר מגוון של מוצרים לעולם הבנייה. אנחנו מפתחים בימים אלה בלוקים לבנייה, ושם כבר אפשר יהיה לחוש גם את התרומה של החומר לבידוד תרמי גבוה מאוד, מה שבסופו של דבר חוסך הרבה מאוד מהאנרגיה בחימום ובקירור של המבנה. וכמובן שאין פסולת בתהליך היצור שלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.