רשות ניירות ערך רוצה לשנות הגדרה אחת שתשפיע על כל עולם ההשקעות

האם לראשונה מזה 8 שנים הקריטריונים למשקיעים "מתוחכמים" עומדים להשתנות? בימים אלה בוחנת רשות ניירות ערך שינוי בהגדרה של "משקיע כשיר", בעלי הון שיכולים להשקיע במכשירים פיננסיים מתוחכמים כמו קרנות גידור, קרנות אלטרנטיביות, הנפקות של חברות ועוד.

● המשקיעים שמהמרים על ישראל והולכים הפוך מגילעד אלטשולר
● זו הפעם השלישית בלבד ב-25 שנה שה-S&P 500 עושה זאת

כיום, משקיע כשיר הוא כזה שמחזיק ביותר מ־8 מיליון שקלים נזילים (כלומר החזקה בנדל"ן או קופות גמל להשקעה לא נחשבת לצורך ההגדרה) והכנסה שנתית של כ־1.9 מיליון שקל למשפחה. בקול קורא שפרסמה הרשות בחודש פברואר האחרון, היא מבקשת התייחסות לגובה הקריטריונים הנדרשים כיום מאדם כדי שייחשב משקיע כשיר. הצעדים שעשויים לעלות לדיון ברשות הם הורדת רף ההון הנזיל הנדרש למשקיע כשיר; הפחתת השכר השנתי הנדרש ממנו כיום (לרמות שדומות יותר למקובל ברוב מדינות המערב), וכן הרחבת המונח "נכסים נזילים" למשל לכספים בקופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון נזילות או דירות להשקעה.

"זה יהיה חתיכת 'בום' בשוק אם אכן יהיה שינוי בהגדרה. אלה השקעות שיש כאלה שחולמים להיחשף אליהן במשך שנים אבל בגלל הרגולציה לא יכולים", אומר לגלובס נועם ברכה, מנהל משותף ב־Value השקעות מתקדמות, המתמחה בהשקעות אלטרנטיביות. "המצב הנוכחי הוא אבסורד, לאדם יכולות להיות 5 דירות בת"א, אבל הוא מרוויח 'רק' 50 אלף שקל בחודש ולכן הוא לא מוגדר משקיע כשיר". לדבריו, "זה כולל תעשיינים ואנשי נדל"ן, אבל גם מנהלים בכירים ובשנים האחרונות גם הייטקיסטים".

 נועם ברכה / צילום: טרנד54

מדובר במהלך שעשוי להשפיע על עשרות אלפי "עשירים קטנים" וקרנות גידור, כמו גם קרנות השקעה אלטרנטיביות ירוויחו כמובן מהמהלך שיגדיל את מאגר הלקוחות הפוטנציאליים שלהם. אבל עם האפשרויות מגיעים גם סיכונים. לא לחינם קיימת המגבלה על השקעה שנחשבת מתוחכמת. השקעות בקרנות גידור וקרנות אלטרנטיביות נחשבות מסוכנות יחסית לאפשרויות שפתוחות בפני משקיעים "רגילים" והן כמעט חפות מפיקוח ורגולציה.

גלובס עושה סדר בעולמם של המשקיעים הכי עשירים במדינה.

מי הוא משקיע כשיר?

העדכון האחרון בהגדרה של משקיע כשיר בישראל נעשה בשנת 2016 ולפיו משקיע כשיר הוא כזה שעומד באחד מתוך שלושה מבחנים: הראשון, הוא שווי כולל של נכסים נזילים של יותר מ־8.4 מיליון שקל, השני הוא הכנסה שנתית של יותר מ‏־1.25 מיליון שקל ליחיד או כ־1.88 מיליון שקל לזוג במשך שנתיים לפחות, והשלישי הוא מבחן משולב - נכסים נזילים בשווי של יותר מ־5.2 מיליון שקל וגובה הכנסה שנתית של 627 אלף שקל ליחיד או 940 אלף שקל לזוג. "עם חקיקת החוק, הרשות עצמה אמרה שמדובר ברף גבוה ושהיא תבחן את המגבלה מחדש בעתיד", אמר עו"ד רונן וינוגרד, ממשרד וינוגרד ושות' המתמחה בדיני ניירות ערך והשקעות אלטרנטיביות. "אני שמח שהיא עושה זאת, אם לאדם יש כמה מיליוני שקלים אי אפשר להתייחס אליו כמו לגברת כהן מחדרה בכל הקשור לעולם ההשקעות".

וינוגרד מסביר שבארץ נכסים נזילים משמעותם "מזומנים, פיקדונות וקרנות נאמנות. אבל כסף בפוליסת חיסכון או בקופת גמל להשקעה לא נלקח בחשבון, וגם לא דירה להשקעה".

 עו''ד רונן וינוגרד / צילום: שלומי יוסף

כמה משקיעים כשירים יש ומה מקובל בעולם?

בארה"ב וברוב מדינות ה־OECD ההגדרות למשקיע כשיר מקלות יותר ביחס לשוק המקומי. בארה"ב משקיע כשיר צריך להחזיק בנכסים של 1 מיליון דולר (כ־3.7 מיליון שקל) או שתהיה לו הכנסה שנתית של יותר מ־200 אלף דולר (כ־740 אלף שקל) או 300 אלף דולר למשפחה (1.1 מיליון שקל), כלומר חצי מההון הנדרש בישראל.

וינוגרד מוסיף כי למעשה מדובר ברבע מההון שצריך בישראל כי "ברוב מדינות ה־OECD המבחן הוא שווי שוק נקי של כל הנכסים שבבעלות (קרי לא רק נכסים נזילים, נ"א) ולמעט שווי דירת המגורים של המשקיע (ברוב המדינות) ונכסים פנסיוניים של המשקיע (בחלק מהמדינות)".

באין מספרים מדויקים ניתן להעריך שיש בישראל עשרות אלפי משקיעים כשירים, כשממוצע הטווח של ההערכות השונות הוא כ־60 אלף משפחות (2%־3% ממשקי הבית). בארה"ב, לשם השוואה, פרסם בחודש דצמבר האחרון ה־SEC, (רשות ניירות ערך האמריקאית) את האומדן שלו. שם מדובר על כ־18.5% מהמשפחות, שהן כ־24.3 מיליון משקי בית נכון לשנת 2022.

עם זאת, הנתון האמריקאי מעוות גם הוא - רק לכיוון השני. לפי נתוני ה־SEC, בשנת 1983 היו בארה"ב רק כ־1.8% מהמשפחות, ב־1989 היה מדובר על 3% מהמשפחות ולפני 3 שנים היה מדובר על 13% - קפיצות גבוהות במיוחד. הסיבה לקפיצות הללו היא לא רק הגידול בהון של עשירי אמריקה, אלא שחיקת הרף על ידי האינפלציה. אי אפשר להשוות בין הערך של מיליון דולר היום לערך של מיליון דולר לפני 20 ו־40 שנה. בארה"ב, בניגוד לישראל, יש מי שתוהים האם דווקא צריך להעלות את הרף.

מדוע קיימים הקריטריונים למשקיע כשיר?

רשות ניירות ערך בארץ, כמו רגולטורים דומים בעולם, מעוניינים להגן על משקיעים קטנים מפני השקעות לא מפקוחות, כאלה שלא מצריכות את החברות לעבור חקירת שתי וערב של הרשות באמצעות תשקיף שחושף כמה שיותר מידע על החברה.

 ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: חן גלילי

"יש לא מעט מקרי הונאה בחברות השקעה וקרנות בתחום האלטרנטיבי והצורך להגן על המשקיעים ברור", אומר גורם בכיר בשוק. "ההנחה היא שמשקיעים כשירים שצברו הון רב יודעים לבצע משא ומתן ולבחון השקעות בצורה טובה יותר מאשר הציבור הרחב ולכן הם פחות זקוקים להגנה הזו. השאלה היא כמובן לקבוע את הרף שממנו אין צורך באותה הגנה ובהשוואה למדינות מפותחות אחרות, רשות ניירות ערך בישראל יחסית נוקשה".

מי ייהנו משינוי הקריטריונים למשקיע כשיר?

לצד המשקיעים עצמם, מי שעשויות ליהנות מהשינוי יהיו קרנות הגידור, הפרייבט אקוויטי, חברות פמילי אופיס, מנהלי עושר ועוד. שם מתחלקים כיום בפלח שוק קטן יחסית של לקוחות ומקווים שזה יגדל משמעותית, כמו גם דמי הניהול המשולמים לאותם גופים.

אפשרות נוספת שמציעים בשוק לרשות היא החזרת ההגדרה שהייתה בישראל עד לפני התיקון לחוק בשנת 2016, כך שגם אנשים שיש להם מומחיות בשוק ההון או השקעות ייחשבו כמשקיעים כשירים, גם אם אינם עומדים בתנאים האחרים. מדובר, למשל, על אנשים כמו עובדים בחברת ניהול קרנות השקעה, אנליסטים או יועצי השקעות בגופי השקעות מוסמכים עם רישיון, או פעילים בקרנות גידור ועוד. הסיבה היא שמדובר באנשים שממילא זה תחום העיסוק שלהם, שנחשפים במקום העבודה שלהם להשקעות פרטיות ולא בטוח שהם זקוקים להגנת רשות ניירות ערך. אותם גורמים מוסיפים כי זה המצב החוקי גם בארה"ב מאז 2021, כאשר עודכנה הגדרת "Accredited Investor".

בימים אלה הרשות בוחנת את ההצעות שקיבלה וסביר שבחודשים הקרובים תתקבל ההחלטה הסופית. "ככל שתיפתח הרגולציה יבואו לכאן קרנות השקעה מהטובות בעולם וזה טוב לכלכלה הישראלית", טוען ברכה מ־Value. "היום הם לא באים כי יש להם מעט מדי לקוחות פוטנציאליים. בשוויץ למשל כל מי שיש לו 125 אלף ליש"ט פנויים הוא משקיע כשיר ולכן יש להן הרבה יותר אפשרויות בחוץ".