משקיעים כשירים

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן • כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור • רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

לפני כשנתיים וחצי התרחשה מהפכה קטנה בתל אביב, כשאסטרטגיות השקעה שהיו מנת חלקם של בעלי הון נפתחו לציבור הרחב באמצעות קרנות גידור בנאמנות • הקרנות הצליחו למשוך לקוחות בהיקפים של מיליארדים, וגם הציגו תשואות נאות, אבל האם הן יצדיקו את העלויות לאורך זמן? • וגם: היתרונות והחסרונות של המוצר שמוצע היום לכולם

יובל כהן, מנהל ושותף בתירוש פמילי אופיס, נזהר מחשיפה לישראל ומעדיף להתרכז בארה"ב שתמשיך לדעתו ליהנות מרוח גבית: "השוק האמריקאי עולה בשלושת החודשים שאחרי הבחירות" • עוד הוא מצביע על "הזדמנות אדירה שנפתחה בעולמות האג"ח" וגם באפיק הלא סחיר

רשות ניירות ערך בוחנת שינוי בקריטריונים לפיהם יוגדרו בעלי הון היכולים להשקיע במוצרים פיננסיים מתוחכמים וחסרי פיקוח, כמו קרנות גידור והשקעות אלטרנטיביות • מה משמעות המהלך, מי צפוי ליהנות ממנו, ומה קורה בעולם?

חלק מהמשקיעים נוטים לחשוב שהדרך לצמצם את רמת הסיכון בתיק באמצעות פיזור מסתכמת בהשקעה בין אפיקים סחירים שונים • אלא שבגלל הקורלציה שקיימת ביניהם שיטה זו לא מייצרת פיזור אפקטיבי והיא מותירה אותם עם תיק השקעות שמרכיביו חשופים כמעט לאותם הסיכונים • כך אומרים בפרופימקס, הפעילה למעלה מחצי יובל בהשקעות נדל"ן גלובליות עבור משקיעים כשירים. אלחנן רוזנהיים, מייסד ומנכ"ל פרופימקס, מסביר איך בא לידי ביטוי פיזור אופטימלי ומה התרומה של 'פיזור רב-ממדי' לפורטפוליו ההשקעות